האמת היא שאני יוצרת תוכן מאז ומתמיד, אבל רק לאחרונה הבנתי שיש כאלה שיודעים לעשות את זה ולקבל תשלום על זה, ויש כאלה שלא יודעים לעשות את זה ומשלמים למישהו אחר כמוני לעשות את זה.

כתבתי מאז שאני זוכרת את עצמי, אם זה מחברת זיכרונות כשהייתי ילדה, נאומים בבית הספר, ברכות מרגשות, מכתבים לחברים, חברות ואפילו להורים שלי. זאת הדרך בה הצלחתי ברגישות והומור להעביר את מה שאני מרגישה וחושבת באופן הטוב ביותר.

ביוני 2014 עברתי לגור באטלנטה, ג'ורג'יה בארה"ב במסגרת שליחות של משרד התיירות. באותם ימים, הרשתות החברתיות הפעילות ביותר היו פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר; הפיצ'ר של Story בו אנשים מתעדים את חייהם עדיין לא היה קיים, וסנאפצ'ט עוד היה בחיתולים. כמה חודשים לתוך השליחות, בהם אני מספרת למשפחה וחברים על מעלליי ומשתפת קצת ברשתות, קולגה בשליחות בעיר אחרת סיפרה לי שהיא כותבת בלוג ומתעדת את המסע שלה. אהבתי את הרעיון ויישמתי אותו בעצמי וכך נולד יומן המסע שלי – רילוקיישנוטס.
בהתחלה הייתי מספרת על החוויות שלי מהחיים בארה"ב, תוך התרשמות מהתרבות האמריקאית, אוכל, פוטבול, טיולים, אטלנטה ועוד, ולאט ולאט הרגשתי מספיק נוח לשתף גם סוגיות יותר עמוקות כמו חיי הרווקות שלי, פוריות, זהות יהודית בארה"ב, פוליטיקה אמריקאית וישראלית, יחסי יהדות ארה"ב וישראל ועוד. לימים חבריי האמריקאים מאוד רצו לקרוא את מה שאני כותבת ופתחתי בלוג נוסף שנושא את אותו השם גם באנגלית, וחלק מהפוסטים בו שותפו ב-Times Of Israel.

חזרתי לישראל ביוני 2019. לא מעט אנשים ייעצו לי לפתוח עסק תוכן משלי אך התעקשתי למצוא עבודה "מסודרת" בשיווק. במאי 2020 קיבלתי את החותמת "מפוטרת קורונה"; תוך כדי חיפוש עבודה חדשה בשיווק (מה שתמיד עשיתי), קיבלתי לא מעט פניות לייעוץ על תוכן וכתיבתו בעברית ובאנגלית והיום יש לי עסק משלי עם התמחות בתחומי הלייף סטייל – אוכל, תיירות, אופנה ובנוסף אני עוסקת גם באקטואליה ופוליטיקה.

ערב אידיאלי מבחינתי
אוכל טוב, יין טוב, אנשים מעניינים ובריזה נעימה.

כשאהיה גדולה אהיה
אחרי לפחות שני רבי מכר, בית באיטליה עם כרם, בריכה והחבר הכי טוב שלי.

טיפים לכתב התקשורת המתחיל, מאת דוד ורטהיים, עורך וואלה ברנז'ה ומדור וואלה נדל"ן 

1. אם את/ה יכול/ה עדיין, אל תיכנס לזה. לכסות את תחום התקשורת זה להיכנס לענף יותר קשה וכפוי טובה מסיקור הפוליטיקה (עיתונאים הם לרוב פוליטיקאים טובים יותר מרוב הפוליטיקאים), רק בלי היוקרה המינימלית שיש בכל זאת לכתבים פוליטיים, ובלי הבונוס של הזמנות להופיע בפאנל בפגוש את העיתונות.
2. אם נכנסת, זכור שתצא תמיד קירח מכל הכיוונים: מי שאוהב ומעריך אותך, ישמח שתישאר לנצח בפוזיציה הזאת, ולכן לא יציע לך ג'וב מהחלומות. מי שלא, גם ככה לא יציע לך ג'וב מהחלומות.
3. אל תתכנן לעולם תכנונים ליום חמישי בערב. תמיד בזמן שהחברים ישתו בירה או ילכו להופעה, מועצת הרשות השנייה או תאגיד השידור ייכנסו ישיבת מועצה חשובה ויוציאו הודעה על הקמת ועדת בדיקה לחקר הממצאים.
4. לכל מי שתכיר, יש חבר ששמע שברשת 13 יש קיצוצים. תמיד. ותמיד זה יהיה נכון.
5. כל מי שתכיר, תמיד יבקש ממך שאם אתה שומע על ג'וב טוב שמתפנה, שתחשוב עליו לפני שמפרסם (בטח, כי אתה כבר מרוצה).
6. אקסיומה: ככל שאתה בכיר יותר, כך אתה יותר אובססיבי לגבי מה שכותבים עליך. נכון תמיד, גם ובמיוחד בעיתונות. כולל טוקבקים, אגב.
7. אם הלכת לכנס העיתונות באילת ואתה מתחת לגיל 65, או שלא עבדת ברשות השידור – שאל את עצמך מה הבעיה. לי כבר אין טיפ טוב לתת פה.
8. אייטם שעולה הוא תמיד נקודת פתיחה למו״מ.
9. יחצנים הם לא ברנז'ה.
10. יחצנים שלא מבינים את ההבדל בין וואלה ברנז'ה לוואלה סלבס, לא במקצוע הנכון.

מזל טוב ילד.ה

09.08 אמיר השכל,

10.08 לינוי בר גפן, שרון שפורר, דורי נחמן,

11.08 נדב ארגמן, איתי שיקמן,

12.08 תהילה שוורץ אלטשולר, דבורית שרגל, טל שניידר, חיים ילין,

13.08 דייויד פרידמן, שרון גל, נוי אלוש, יגאל רביד,

צלש או טרש, עם עו"ד אלדד מן

אנו נרגשים להזמינכם לפאנל ספייס בנושא ביקורות. הלחצים, הרגישות והכלים הנדרשים לכתיבת ביקורת מקצועית על מסעדה, ספר או תוכנית טלוויזיה. כל זאת ועוד עם מיטב המבקרים.ות בישראל הערב. הערב יום שני 09/08/21 21:30-23:00. כניסה חופשית מכאן