מדיה, על סדר היום

מגבלות יפניות והפרשי שעות: הכנות ערוץ הספורט לאולימפיאדה

מירי נבו ומאיה רונן בטוקיו מירי נבו ומאיה רונן בטוקיו

המשחקים האולימפיים הסתיימו עם הישג חסר תקדים למשלחת הישראלית – ארבע מדליות, שתיים מהן מזהב של המתעמל ארטיום דולגופיאט והמתעמלת האומנותית לינוי אשרם, ושתיים מארד ללוחמת הטקוואנדו אבישג סמברג ולנבחרת הג'ודו.

מי שהרוויח מכך הוא ערוץ הספורט, עם נתוני צפייה יוצאי דופן בגמרים הישראלים בעלי הפוטנציאל למדליה. 6.2% לזכייה של דולגופיאט בזהב בשעות הבוקר המאוחרות של יום ראשון שעבר, ו-12.8% (עם פיק של 17.2%) מדהים לזכייה של אשרם בזהב בשעות הבוקר המאוחרות של שבת.

לינוי אשרם | צילום: עמית שיסל, הוועד האולימפי
לינוי אשרם | צילום: עמית שיסל, הוועד האולימפי

אבל האולימפיאדה הנוכחית הייתה גם כאב ראש לא קטן מבחינת ההפקה הטלוויזיונית שלה. הקורונה עדיין איתנו, ובטוקיו היא התקיימה בדיוק בתקופה בה החלה להשתולל שוב. מה עושים עם הצוותים שנוחתים במדינה, כיצד הם מתניידים ועד כמה קשוחות ההגבלות היפניות אל מול גישת עיגול הפינות הישראלית?

אילנית יצחקי, המפיקה הראשית של ערוץ הספורט, היא המנהלת של תקציב ההפקה של הערוץ, כוח האדם וניהול  הפקות השידורים הגדולים, כמו ליגת האלופות, הגרנד פרי ג'ודו וכמובן המשחקים האולימפיים. את דרכה היא החלה כמפיקה בחברת הכבלים המקומית מת"ב (שבהמשך התאחדה עם שאר חברות הכבלים לחברת HOT – א"כ). בשנת 2000 התחילה לעבוד בערוץ הספורט כמפיקה בפועל של חדשות הספורט, וכעבור תשע שנים מונתה לתפקיד המפיקה הראשית.

"ספר הנחיות" ואפליקציית מעקב

אילנית יצחקי | צילום: ערוץ הספורט
אילנית יצחקי | צילום: ערוץ הספורט

-עד כמה שונה הפקת אירוע כזה בתקופת קורונה מול אירועי ספורט גדולים אחרים שהיו בעבר?

"השוני גדול, הרבה מההתעסקות בהכנות לאולימפיאדה היו סביב הקורונה והמגבלות. החל משתי בדיקות שהיינו צריכים לעשות לפני הטיסה, במקומות מורשים של הוועדה המארגנת – והמקום היה נותן אישור מיוחד לממשלת יפן. בריפים שהיו עושים כהכנה לנסיעה מה-OBC (הוועדות המארגנות של האולימפיאדה) ורכישה של מדי חום לכל הצוות שיצא ליפן ועוד".

"מבחינת המגבלות כאן ביפן", היא מתארת לאתר "כסית", "אנחנו צריכים לשמור על מרחק של מטר אחד מהשני, שני מטר מספורטאים והגבלה של דקה וחצי לראיונות. מראש ידענו למשל שאי-אפשר להסתובב בעיר ב-14 הימים הראשונים, ולא להסתובב בתחבורה ציבורית, אלא בעזרת מוניות או שאטלים. ברגע שנחתנו ביפן, עברנו שרשרת חיול של אישורים ובדיקות קורונה, ונסענו ישר למלון. במשך ארבעה הימים הראשונים, ביצענו בדיקת קורונה מדי בוקר באמצעות בדיקת רוק, ואז כל ארבע ימים בדיקה נוספת. ביום ה-14 משתחררים, ואפשר להסתובב חופשי, אבל גם אחרי צריך להמשיך לעשות בדיקות כל ארבעה ימים".

האורחים ביפן חויבו להוריד שתי אפליקציות, האחת שדרכה מזינים את תוצאות בדיקות קורונה, ממלאים שאלון של ממשלת יפן ומקבלים אישור לעלות לטיסות, ואת האישור לעלות על הטיסה. ואילו השנייה מופעלת על ידי GPS כך שהממשלה היפנית יכולה לדעת איפה אותו אורח נמצא ובמקרה של חולה מאומת, אפשר לדעת מי היה בסביבתו ולהודיע לו על כניסה לבידוד.

"בשביל לקבל גישה להכניס פרטים באפליקציה, היינו צריכים לשלוח לממשלת יפן מה אנחנו מתכננים לעשות במהלך השהות שלנו במדינה", אומרת יצחקי. "היה כאן לחץ גדול מאוד, בגלל עומס הבקשות האישורים של הממשלה היפנית לא הגיעו בזמן ואחרי שכבר הכנו טפסים מודפסים עם כל הפרטים כגיבוי, רק 24 שעות לפני הטיסה קיבלנו את האישור, ואז היינו צריכים להזין את כל הפרטים עבור כל חברי המשלחת שיוצאים, 19 במספר".

פרויקט הקורונה הוא "עבודה סביב השעון וההתעסקות בהנחיות ומגבלות הקורונה הוסיפה עוד לחץ בשאלה מה קורה עד שמקבלים אישורים ואם יאשרו דברים או לא יאשרו ומה ההשלכות של זה" היא מסבירה, אבל אז גם מרגיעה: "לשמחתנו על כה הכל הסדר".

ארטיום דולגופיאט זוכה במדליית הזהב | צילום: עמית שיסל - הוועד האולימפי בישראל
ארטיום דולגופיאט זוכה במדליית הזהב | צילום: עמית שיסל – הוועד האולימפי בישראל

ל"כסית" אומרת נוהר גלדמן הרשליקוביץ, מנהלת מחלקת השידורים בערוץ הספורט, כי "האתגר הגדול ביותר כאן הוא תכנון. גם בהיבט של נהלי הקורונה שמארגני התחרות הגדירו – שצריך לבקש מראש כל בקשה להימצאות של צוות שלנו באירוע מסוים, וגם בהיבט של הפרשי השעות מול ישראל. בזמן שבארץ ישנים אנחנו בטוקיו כבר מוקדם בבוקר וכל הצוותים במשימות שלהם – כך שהכל חייב להיות מדויק ולהיות מנוהל ומתוכנן יום קודם. והפוך, כשבארץ אמצע היום אנחנו כבר לקראת הלילה ורוצים ללכת לישון. אבל צריך לטפל במהדורות החדשות ולספק תכנים כמה שיותר רלבנטיים ולעלות לשידורים חיים – גם באמצע הלילה".

-איך הולך הליך ההכנה לקראת האולימפיאדה? קבלת הלו"ז ממארגני האולימפיאדה, פגישות העבודה הראשונות בערוץ על השידורים, ציוות השדרנים, פרשנים, טכנאים, צלמים לאירועים, הכנת תסריט אירוע לכל שידור

יצחקי: "בערך ב-2018 התחלנו לעבוד על הפקת השידורים למשחקים האולימפיים, אבל לאט לאט. מסת העבודה העיקרית היא בשנה האחרונה שכמובן שינתה את כל צורת העבודה בגלל הקורונה. קיבלנו מהם ספרי הנחיות שכל אחד מהן מכיל 60 עמודים, שהיינו צריכים לקרוא ולהיערך בהתאם מבחינת השידורים וההתנהלות שלנו. הצוות נשאר אותו צוות שנבחר לאירועים ונסגר במהלך 2019. יש צמדים קבועים של שדרים ופרשנים ולפי האירועים, מצמידים להם את הצלמים שלנו בשטח".

על גיוס צוותים של שדרים ופרשנים, מספרת גלדמן הרשליקוביץ, שהחלה לעבוד בערוץ הספורט בשנת 2007, כי מדובר ב"תהליך שהחל כבר לפני כמה חודשים, שהתחלתי את גיוס הצוות המקצועי כל אחד בתחומו – הקושי כאן הוא בענפים קטנים יותר, או ענפים חדשים כמו סקייטבורד וענפים שעד כה לא התמודדנו עם שידורם, ואז צריך לעשות עבודת הכנה של איתור ובחינת מועמדים. מדובר גם בצוותים כאן בטוקיו וגם כאלה שמשדרים מהארץ, שהם כל הענפים למעט אתלטיקה, ג'ודו, שחיה, התעמלות מכשירים והתעמלות אמנותית".

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Guy Barnea (@giborbarnea)

תקציב ההפקה זינק

-ואז יצאתם ליפן

יצחקי: "יצאנו לטוקיו משלחת של 19 איש מתוכם שכוללת טכנאים, צלמים, מפיקות, כתבים, פרשנים ושדרנים. יצאנו בשתי נגלות: קבוצה ראשונה של שישה אנשים שיצאו לעשות את ההכנות, וקבוצה שנייה יצאה יומיים לאחר מכן. ב-2020 כל הדברים כבר היו סגורים והיה צריך לעשות הכל מחדש, למשל לסגור טיסות מחדש".

-אם לסגור טיסות מחדש, צריך גם בתי מלון, צריך הרבה מאד ארגונים מחדש לעשות. תקציב ההפקה של מבצע שידורים כזה בטח זינק

"הקורונה הוסיפה פה עוד עלויות לתקציב בגלל שלא ידענו אם יתנו לנו לעבוד מיד עם הנחיתה, או שנצטרך להיות בבידוד. הקדמנו לכולם את הטיסה כדי שאם כן יהיה צריך בידוד, שהוא לא ייפול על יום השידורים הראשון של התחרויות. ובהתאם לזה כמובן גם הזמנת המלון השתנתה. כל זה כמובן מתווסף לעלויות מבצע שידורים כזה שהן כמובן אדירות".

-מול מדינה שידועה במשמעת שלה ובעבודה על פי הספר, כמה אפשר לאלתר מעכשיו לעכשיו? כלומר שינוי אקרדיטציות, ניוד צוותים ועוד?

"כל יום עד השעה 12:00 בצהריים הייתי צריכה לעשות בוקינג מול מארגני התחרויות ולהגיד לאן אנחנו רוצים להגיע ביום למחרת. ואז הם חוזרים אלינו עם תשובה אם זה מאושר או לא. אם מגיעים לאירוע ולא נרשמנו או לא אישרו לנו, אי אפשר להיכנס. כבר קרה שהלכנו לאיזה אירוע ולא נרשמנו ולא נתנו לנו להיכנס. לפעמים אם מדברים לליבם הם נותנים להיכנס, אבל לרוב לא".

-איפה נתקעתם בחוץ?

"ביום הראשון של התחרויות רצינו לסקר את איתי שני הישראלי ולא נתנו לנו אישור להיכנס לאזור הראיונות. אז במצב כזה חושבים על חלופות אחרות כמו ראיון במקום אחר באולמות".

גלדמן הרשליקוביץ: "יכולת הגמישות כאן היא יותר מצומצמת – למשל אם אני רוצה לנייד צוות מעכשיו לעכשיו לאירוע אחר כי אני מזהה שמתחילה שם דרמה וכדאי שנהיה שם – אבל צריך להזמין מונית ייעודית (חברות מוניות שמאושרות על ידי המארגנים בלבד מורשות להעלות נוסעים בפרק הזמן של 14 ימים ראשונים שלהם ביפן, בגלל נהלי הקורונה – א"כ) – ובשל העומס הרב של כל צוותי התקשורת, לא תמיד אפשר להשיג מונית מעכשיו לעכשיו וזה מעכב את הניוד שלנו".

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות