מי פה הבוס
הסדרה החדשה "מי פה הבוס" של כאן חינוכית, מוכיחה שוב שהפיצוח של גיורא חמיצר עם "השמינייה" עובד גם 16 שנה אחרי. מדובר בסיטקום של "אולפני הרצליה" על משרד פרסום שמנהלים שלושה בני נוער, שלי (אביב פנקס), שי (עמית הכטר) וגומא (שחר טבוך). סבא של שלי, בעל המשרד, נפטר והנכדה נכנסת במקומו כדי שהעסק לא ייסגר. עד לאותו רגע, שלושת החברים נהגו לצלם סרטונים ויראליים. כעת הם נאלצים להיכנס לעולם המבוגרים, ושני אחראים מבוגרים הם השחקן הכושל סגל (מריאנו אידלמן), והמזכירה הקלולסית חמוטל (ליאת הר לב) שלא יודעת לתפעל מדפסת.
המון שנים עברו מאז הפעם האחרונה שצפיתי בסדרת נוער. מאז, את הנוער המחונן החליף זה שמבין בעולמות הדיגיטל. משרד פרסום זה לא עולם זר עבורם, הרי רובם חולמים להיות כוכבי רשת ולהתממשק איכשהו עם עולמות התוכן הממומן. הם הרבה יותר מתוחכמים מהדור שלפני, ולא סתם סגל וחמוטל נכנסים באופן טבעי לתפקיד המבוגרים המוזרים.
ההפתעה של הסדרה הוא ללא ספק שחר טבוך. את טבוך הכרנו ב"זמן נעילה" של כאן 11, שם גילם את אבינועם, חייל מיחידת האזנות במודיעין. אז, אל מול הגברדייה של השחקנים הוותיקים הוא נראה מעט חיוור, אך ב"מי פה הבוס" טבוך מצחיק, טבעי ובעיקר נטול הפרצופים המוגזמים שהשתמש בהם בעבר. כנראה סיטקום נוער הוא כרגע המקום שלו לפרוח בו.
הר לב ואידלמן משתלבים מעולה עם בני הנוער שמשחקים לצידם, אבל זה לא סוד שמדובר בשחקנים קומיים מהשורה הראשונה. למען האמת זו הייתה הפעם הראשונה שצפיתי באידלמן משחק בתוכנית שהיא לא "ארץ נהדרת" והחיקוי של נתניהו פשוט רודף אותי. הקול של אידלמן מייצר אצלי התניה כמעט מיידית לראש הממשלה לשעבר. זה כבר הרבה יותר גדול ממריאנו עצמו – הוא נתניהו ונתניהו זה הוא.
הר לב, לעומת זאת, גרמה לי להתגעגע לימי "רמזור" העליזים, כשהכרנו אותה בדמות אחת ספציפית. יש בה משהו שמצליח להחיות כל דמות ולהכניס בה אופי משלה. אגב, היא כנראה השחקנית היחידה שאני אוהבת את הדמויות הבלתי נסבלות שהיא מגלמת, הן תמיד מצליחות להיות חינניות במקביל ובעיקר אינטליגנטיות.
בגדול, "מי פה הבוס" היא סדרת נוער קלאסית וחביבה לימי החופש הגדול, מדברת לגמרי לקהל היעד שלה ועם חלק מהקאסט של "ארץ נהדרת" זה ברור מראש שנקבל מוצר סך הכל טוב.
מי פה הבוס, כאן חינוכית
