"חשיפה" עם חיים אתגר הגיעה אתמול אחרי תחקיר של 20 דקות ששידר "הצינור" של גיא לרר יממה לפני כן על מעלליו של סוכן הדוגמניות שי אביטל. אני שמחה שתחקירים כאלה מציפים את כל הזבל שיצרה תעשיית הבידור – בין אם מדובר בדוגמנות, תקשורת או משחק – אבל הצורה בה הדברים מובאים מצליחה להוציא אותי מדעתי כל פעם מחדש.
בואו נדבר על הביטוי "אמיצה" שמצמידים לנשים שבוחרות להעיד בפנים גלויות. לין פאר, האחרונה שהעידה בסרט ולא סתם, תיארה סיפור זוועה על איך אביטל לכאורה הפך אותה לשפחת המין שלו למשך תקופה ארוכה, ובהמשך דרש גם שתפנק חברים (מזכיר לכם מישהו?), והכל בטענה שזו הדרך לתהילה.
אם לא נחשפת – את לא אמיצה?
פאר בחרה להעיד בפנים גלויות – דבר שזיכה אותה בתואר "אמיצה" לאורך כל התוכנית. משהו אומר לי שזו עוד הגדרה גברית שאנחנו הנשים אימצנו. מה זה אומר על הבחורה בת ה-16 שבאה עם חלום להיות דוגמנית, ומצאה את עצמה מבצעת מין אוראלי בגבר שמבוגר ממנה כמעט ב-20 שנה בדירת הבילויים שלו? או על הבחורה שהייתה בתולה והגיעה לפגישת עבודה, ואז אביטל לקח אותה לדבריה לבית הוריו באשדוד, השכיב אותה על המיטה שלו, סובב על הבטן, הסיר ממנה בכוח את המכנסיים ואנס אותה? שתיהן העידו בפנים מטושטשות. ומה עם שאר הנשים שאביטל לכאורה הטריד ובחרו לא להיחשף בכלל? איפה הן עומדות על סקלת האומץ מול הנשים שהעידו בפנים גלויות?
התחקיר על שי אביטל בתוכנית "חשיפה"
אומץ הוא גם תואר שמצמידים ביממה האחרונה לדוגמניות שיוצגו על ידי אביטל וכעת עוזבות את הסוכנות. אני מעיזה להאמין שרובן – אם לא כולן – ידעו בדרך כזו או אחרת על מעשיו אך המשיכו לשבת אתו בראיונות ולשבח אותו. אסתי גינזבורג, שבשמה השתמש אביטל כמעט בכל שיחה בה ניסה להפיל בחורה כזו או אחרת ברשת, ישבה לצידו בתוכנית "אופירה וברקוביץ" ושיבחה את אביטל על היותו איש שאפשר לסמוך עליו, שרואה לנגד עיניו רק את הצלחת הלקוח שלו ועל כך ושאין לו פנאי לדברים אחרים. קשה לי להאמין שאותה גינזבורג לא ראתה, לא שמעה ולא ידעה – לא בהיקפים שאליהם הגיע אביטל.
מנתקות מגע מחשש לקריירה
כך גם בנוגע לנטע אלחימיסטר שכבר ציינה בראיונות קודמים שהטרדות בתעשייה קורות עם מי שמשדרות שהן לא ילדות טובות: "אני לא זימנתי אף פעם משהו כזה מיני", אמרה בעבר בכתבה ב-mako. "האופי שלי תמיד גרם לאנשים להבין שאני ילדה טובה". פנינים נוספות שאמרה: "השאלה היא איך את מגדירה הטרדה מינית. אפשר לקחת כל הערה שנותנים לך כהטרדה ולהיפגע מזה, ואפשר לעבור הלאה. אני בחרתי להבליג". אז אנחנו אמורים להאמין שהאישה הזו לא שמעה ולא ידעה? על שום מה הנשים הללו נחשבות כעת לאמיצות?
בואו נהיה כנים עם עצמנו – אם לא היינו בעידן ה-MeToo שמאלץ להרחיק מהציבוריות אנשים כמו אביטל, מרבית הדוגמניות שיוצגו על ידיו היו נשארות אתו. אבל הן יודעות היטב שמי מהן שתעמוד לצדו של אדם שעומד בלב פרשה כזו – הקריירה שלה תיגמר. אין פה משהו אלטרואיסטי או הזדהות עם הקורבנות, יש פה בעיקר דאגה להמשך הקריירה שלהן. וזה בסדר. אבל בבקשה – לא למכור לנו שהן אמיצות.
אגב אולי הגיע הזמן להחמיר בביטוי "מטריד" לגברים מסוג שי אביטל. זבוב הוא דבר מטריד, גבר שמרסק לנשים את החיים הוא לא מטריד – הוא נבלה.
"חשיפה", יום א', 21:30, קשת 12
קשור
בישראל מסתובבים חופשי עברייני מין מורשעים
אתר החדשות זצ לקח על עצמו לא לתת להם להשכח או להטמע בהמון
לקריאה הכנסו לפרויקט ״אנס אחד ביום״