'אדם ללא עבר, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל' אמר פעם יגאל אלון. רבים השתמשו במשפט הזה כדוגמא לסיטואציות שונות במהלך החיים בתחומים שונים. אני חושב עליו הרבה בשבועות האחרונים כשאני צופה בשקיקה בסדרת הדגל המוצלחת של "Yes", "מלכת היופי של ירושלים", המבוססת על ספרה של שרית ישי לוי כשלצידה יצרו את הסדרה שלמה משיח ואסתר נמדר תמאם.
עדיין מוקדם לסכם באופן מוחלט את הסדרה שכמחצית פרקיה עוד לפנינו, אבל ממה שעברנו עד כה, מדובר באחת הסדרות הטובות והמושקעות בטלוויזיה הישראלית. למרות שהסדרה אינה מבוססת על סיפור אמיתי, היא מכניסה את הצופים ללב ההיסטוריה בארץ ישראל החל מלפני 90-100 שנים ועד שנות ה-70 של המאה הקודמת, עם שלל שחקנים מהטובים בתרבות הישראלית.
מרכז העלילה הוא סיפורה של משפחת ארמוזה הירושלמית, משפחה ספניולית שהוטלה עליה קללה שבנות המשפחה מזה ארבעה דורות נשואות לבעלים שלא אוהבים אותן, ובמרכז הסיפור נמצאים גבריאל (מיכאל אלוני) בן לשושלת משפחת ארמוזה ואשתו רוזה (הילה סעדה בתפקיד חייה) היתומה המכוערת כעונש על שהתאהב באשכנזייה כשנגזר על שניהם לחיות חיים שלמים ללא אהבה.
חזרה בזמן
אחת מגולות הכותרת בסדרה היא ההמחשה של התקופות הישנות שנותנת תחושה אותנטית וזורקת את הצופה לעבר, בין השאר בצבעים, הבגדים, השפה וחיי הקהילה. סצנות שמציגות כיצד היו מתקלחים בבארות, מכבסים בגדים בידיים במשך שלושה ימים ועוד. כך גם יפה לראות את לונה ארמוזה (סוול אריאל אור) ואחותה הקטנה רחליקה (אלי סטין) משחקות כשהן קטנות וגדלות בחצר הבית או ברחובות בדרך יצירתית ושונה שנות אור מהדור הצעיר של היום, עשרות שנים לפני שהסמארטפונים, המחשבים או הפלייסטשיין נכנסו לחיינו.
יוצרי הסדרה לא שכחו להראות לצופים רגעים היסטוריים אמיתיים שהיו באותה תקופה, החל מהפרק הראשון שמציג את הימים האחרונים של שלטון הטורקים בישראל דרך ימי המנדט הבריטי, כולל אירועי פרעות תרפ"ט שבהם ערביי ישראל רצחו, גנבו ואנסו מכל הבא ליד והבריטים נתנו לדברים לקרות.
מדובר בסדרה שהצפייה בה חובה לצעירים ובוגרים כאחד כדי להבין את החיים שהיו כאן בישראל בעבר. מעבר להנאה מהעלילה השואבת, הסדרה נותנת ערך חינוכי והערכה לתקופה שזכינו לחיות בה כיום כשיש לנו מדינה מבוססת. לצערי אנו חיים בעידן שהדור הצעיר התרגל לתוכניות ריאלטי ששולטות במסך כבר שני עשורים, ואין היום לצעירים מספיק ידע על ההיסטוריה כאן בארץ.
מגמה חיובית בטלוויזיה
חשוב לציין שבשנים אחרונות ישנה מגמה חיובית ומעניינת בתעשיית הסדרות והסרטים בישראל. יצירות שמבוססות על סיפורים היסטוריים שהשאירו חותם בהיסטוריה של מדינת ישראל, כמו: "אלי" על דמותו של אלי כהן, "אתר הצלילה בים האדום" על סיפור עלייתם של יהודי אתיופיה, "שעת נעילה" ו"המלאך" על מלחמת יום הכיפורים ועוד סדרות רבות וטובות.
בעידן של היום פלטפורמת החינוך האפקטיבית ביותר היא המסך, והוא משמש כאמצעי יעיל לחנך את הדור הצעיר ולהזין אותו באינפורמציה על ההיסטוריה שלנו. סדרות שמשקפות את המורשת וההיסטוריה הישראלית מעניקות ידע חשוב שהדור הצעיר צמא לו.
"מלכת היופי של ירושלים", למרות שהסדרה לא מבוססת על סיפור היסטורי אמיתי, מצליחה להנגיש בתוכה את ההיסטוריה כאן בארץ ישראל בצורה פשוטה ומושקעת, מביאה לדור הצעיר בצורה מוחשית את האווירה ונקודת מבט משמעותית על איך חיו כאן בישראל אבות אבותינו. ראוי שיהיו עוד סדרות וסרטים כאלה. גם אם לא מתחברים לעלילה מספיק, יוצאים עם ערך מוסף חשוב ומחבר לישראליות ולעבר של המדינה שלנו. "מלכת היופי" היא נכון לעכשיו המרענן הרשמי של הקיץ, ואם תצליח לשמור על קו עלילה מעניין גם בחצי העונה שנותרה היא תוכל גם לזכות בתואר חביבת הקהל.
מלכת היופי של ירושלים, yes
- הראל דודוביץ הוא יועץ תקשורת, אינו עובד עם yes או עם חברות רב-ערוציות או ערוצים מתחרים