טורים אישיים

לא נושם | צבי אשכנזי באווירה סלחנית

צבי אשכנזי צבי אשכנזי

ארבע מערכות בחירות, קורונה (שעדיין כאן מסתבר), מבצע צבאי.

חסר סבלנות.. נפגע.ופוגע.

מותש

אז מציע שנסלח קצת לעצמנו ואז לאחרים.

שנזכור, אנחנו סך הכל אנושיים ומותר לנו לטעות.

ומותר לנו לקחת אחריות לבקש סליחה.

ומותר לנו לסלוח חזרה.

שירין פלאח סעב, מיזם הארץ 21; עיתון הארץ

איך הגעתי לתחום?

דרך "הארץ 21" בהובלה והליווי של נעה לנדאו. זהו מיזם עיתונאי חדש של הארץ שמטרתו להגביר ולהנגיש קולות וסיפורים מהחברה הערבית לקוראי השפה העברית, באמצעות גיוס, הכשרה ופרסום של כותבות וכותבים חדשים. המיזם מביא לאור בפלטפורמות של הארץ סיפורים ששופכים אור על תופעות שאינן מסוקרות כיום בהרחבה בתקשורת העברית – תוך ליווי מקצועי למשתתפות ולמשתתפים שאין להם בהכרח ניסיון קודם בתחום.

ערב אידיאלי מבחינתי

אני אישה של משפחה ובית. מבחינתי ערב אידיאלי הוא ערב שיש בו רגעים קטנים של שלווה; בחיק המשפחה; בקריאת סיפור לבנותיי, רגעים של נתינה (ואפייה) במטבח. אני אוהבת את ההתעסקות בחומרי גלם פשוטים ולהפוך אותם למאפה שלם אחרי שלבים של התפחה ממושכת, רגעים של המתנה וציפייה אל תוך השעות הקטנות של הלילה; זו היא פעולה מדיטטיבית שיש להקדיש לה תשומת לב רבה.

כשאהיה גדולה אהיה

לפני חמש שנים, נפלה בין ידיי עבודת הדוקטורט של פרופ' נעמי וינר לוי; "אני כמו ציפור שעוד לא עפה"; סיפורי חיים של נשים דרוזיות שפנו להשכלה גבוהה. העבודה הזו ליוותה אותי תקופה ארוכה, שבה נחשפתי לפועלן של נשים בשלהי שנות ה-80 אשר פילסו את הדרך להשכלה גבוהה ובעקבותיה גם השתלבו בשוק העבודה בישראל. סיפוריהן של נשים אלו, ההצלחות לצד המחיר ששילמו, לא עזבו אותי, ובכל כתיבת טקסט אני רואה אותן מול עיניי, אחת אחת. בזכותן אני כותבת. בזכות כל הנשים האלו שחתרו לשינוי ולקידום מעמדן בחברה. ומאז ידעתי כשאהיה גדולה אני רוצה לפלס את הדרך לנשים שיבואו אחריי, לבנותיי, לנשות דור העתיד, שיעזו לכתוב, שלא יהיה בהן את הפחד להגיד את מה שצריך להגיד, ולפעול למען האמת והצדק.

טיפ לפודקאיסט.ית המתחיל.ה עם אריאל קלצ'קין

די.ג'יי, מגשר ופודקאסטר, בעלים של הבר התל אביבי "רדיו איפיג'יבי"

שירין פלאח סעב

"היי צבי, תודה על השאלה, אני לא בטוח שאני ממש סמכות בתחום אבל אנסה להשיב מנסיוני האישי. הדבר הראשון לדעתי שכל פודקאסטר צריך לזכור הוא שפודקאסט הוא לא ברודקאסט, מכך תגזרנה גם – פחות או יותר – שאר העצות שלי. פודקאסטרים רבים, בעיקר בעבר, לפני הפופולאריות של המדיום, התיחסו באופן מובן לתוכן שלהם כתוכנית רדיו, עם דגש מוגזם על אריזה ופורמט ולפעמים גם נסיון כושל לפנות לקהלים רחבים מדי. חשוב להבין שהפודקאסט שאתם מקליטים מחדר השינה שלכם, או אולפן ביתי של חבר, לא יכול לנצח את התקשורת הממוסדת "במשחק שלה" , הכח של הפודקאסטינג הוא בדיוק בכך שהוא תקשורת אלטרנטיבית ועצמאית, משוחררת ממגבלות של רגולציה ושיקולים מסחריים. דווקא פורמט משוחרר, לא ארוז או מקצועי מדי ודיבור פמילייארי, יכול ליצור את האינטימיות בינכם לבין המאזינים שהיא ייחודית לפודקאסטינג.

כשפודקאסט מוצלח, נוצרת ההרגשה שיש פה משהו שהוא קהילתי בין קבוצה מסוימת של אנשים שבעניין ומעורבת, לא כל המדינה מקשיבה לזה ביחד ברמזורים ובפלאפל השכונתי. האינטימיות הזו אגב, אם היא באמת ב-DNA של הפודקאסט, יכולה להישמר גם כשמגיעים למיליוני מאזינים – כפי שהצליח לעשות סנדק מהפכת הפודקאסטינג הגדולה ג'ו רוגן.

בחזרה למציאות- מה שחשוב לזכור הוא שאתם ב-98% מהמקרים לא תתפרנסו ישירות, באופן משמעותי מהפודקאסט שלכם, בישראל לפחות. בהתאם לכך, כדי שתוכלו להתמיד איתו לאורך זמן, אתם צריכים ליצור לעצמכם שגרה שהיא כיפית ונוחה לכם, להקליט בתדירות שמתאימה לכם – ממש לא חייבים פעם בשבוע, גם לא חייבים לעלות בימים קבועים – ובעיקר לעסוק *רק* במה שמעניין אתכם. היתרון היחסי שלכם על כל אחד אחר הוא במי שאתם, אתם כנראה לא רזי ברקאי ולא ערן זרחוביץ' אבל יש לכם תחומי עניין שיש לכם לגביהם להט ולפעמים ידע מעמיק, סביר מאוד שישנם בחוץ אנשים שחולקים את תחומי העניין האלה, ולא מקבלים מענה לכך מהמדיה הממוסדת. עם מספיק התמדה הם יגלו אתכם ויעדיפו להקשיב לכם, מדברים על נושאים שקרובים ללבכם וללבם. הנושאים האלה אגב לא חייבים להיות מאוד ספציפיים, העיקר שאתם תתעניינו בהם בכנות ובסקרנות, האותנטיות הזו יכולה להגיע לאנשים.

עצה אחרונה וחשובה היא לשחרר ביקורת עצמית כמה שניתן, לכולנו קשה להקשיב לעצמנו בהתחלה, כל אחד יאכל סרט על פרק שהוא חושב שהוא גרוע וירצה לגנוז אותו (לפעמים אגב אנו טועים ואלה הפרקים הכי טובים)/ כדי שהפרויקט יצליח' תחליטו עם עצמכם על מסגרת מסוימת שאתם מתמידים בה, אפילו אם היא רק 10 פרקים, תתחייבו לעצמכם שאתם מעלים את עשרת הפרקים האלה, גם אם אתם לא מרוצים מהם, אין דרך אחרת שאני מכיר להתקדם ולהשתפר. 

הנה לינק לפודקאסט של קלצ'קין

אריאל קלצ'קין - צילום: ירדן רוקח
אריאל קלצ'קין – צילום: ירדן רוקח

מזל טוב ילד.ה

24/06 משה בוגי יעלון, אלונה ברקת, נטלי דדון, איתי רום, ליונל מסי, שרי גבעתי, ברק סרי

25/06 דנה טננבאום

27/06  אמילי חיה מואטי

28/06 טלי מורנו, הנסיך חוסיין, בועז אפרת, גפי אמיר

29/06 יונתן כהן

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות