הטור של חיים לוינסון בהארץ על אלוף במיל' ישראל זיועל פי התביעה, הטור ממקד את חיציו בזיו תוך קביעה נחרצת שזיו הוא "אחד מסוחרי הנשק הבולטים בישראל". עוד נכתב על ידי לוינסון כי זיו "מתפרנס ממלחמות – עוד מלחמות זה עוד כסף עבורו" ומתאר את זיו כ"סוחר נשק, מתפעל מכוח, מגבריות, ממכונות יקרות, מיכולות מתוחכמות".

לוינסון טען לקיומם של אינטרסים עסקיים סמויים בפרשנות שהעניק זיו באולפני חדשות 12 למבצע בעזה, תוך שהוא קובע כי "מבחינתו של זיו זה לרסק ולמעוך ולהראות כמה צה"ל גדול ואז ללכת לניגריה ולספר שהוא גנרל גדול של צה"ל הגדול".

כאמור, בעקבות הכתבה הגיש זיו תביעת לשון הרע והבהיר כי הוא מעולם לא היה סוחר נשק, לא סחר אפילו בכדור רובה או בקפצון וכי אין בדל של אמת בקביעתו הנחרצת והמכפישה של הכתב לוינסון לפיה ישראל הוא סוחר נשק ומתפרנס ממלחמות. זיו מדגיש כי המאמר, אשר הופץ גם ברשתות חברתיות, פוגע פגיעה חמורה בתדמיתו, בשמו הטוב ובעסקיו, בישראל ומחוצה לה.

בטרם הגיש את התביעה לטענת זיו, הוא ניסה לבוא בדברים עם עורך הארץ אלוף בן, ועם לוינסון עצמו, להעמיד אותם על טעותם וליישב את הנושא בדרכי שלום. לנוכח טענתו של לוינסון באוזני יועציו של זיו כי קביעתו מסתמכת על טענת עבר של הממשל האמריקאי (על אף שבנוסח המאמר אין הישענות שכזו), לוינסון אף הוזמן למשרדיו של זיו לפגישה בה הוצגו בפניו – כל לפי התביעה – בשקיפות מלאה המסמכים שסייעו להפריך את טענת הממשל האמריקאי וגרמו להסרת הסנקציות במלואן. ללוינסון ניתנה שהות מספקת לעבד את הדברים, אולם משחלף זמן, החליט זיו להגיש את התביעה.

עוד נטען בתביעה כי בחודש ינואר 2020 הוסר שמו של זיו באופן מלא מרשימת הסנקציות של משרד האוצר האמריקאי, סנקציות שהוטלו בדצמבר 2018 בטענה למעורבותו של זיו לכאורה בפעילות סחר בלתי מורשה בנשק בדרום סודן, תוך הסתרת הפעילות בכסות של פרויקט חוות חקלאיות. מקור הטענות הללו והבסיס העובדתי עליו הן נשענו – כך על פי התביעה – לא הוצגו מעולם, לא לזיו ולא לרשויות בישראל, למרות בקשות חוזרות ונשנות שהופנו לרשויות בארה”ב על ידי זיו על ידי משרד הביטחון הישראלי ועל ידי גורמים רשמיים אחרים.

עם זאת, חשוב לזכור שכבר ב-2016 פורסם באתר "שיחה מקומית" תחקיר על אודות מעורבות חברה שבבעלות האלוף זיו בדרום סודאן, בתקופה של מהומות דמים באזור. בכתבה הוצגו מספר עדויות על כך שהחברה עסקה שם בעניינים ביטחוניים. זיו סירב להגיב לתחקיר עצמו, אך מיד לאחר פרסומו שלח מכתב איום מעורך דין. אל בית המשפט הסיפור הזה לא הגיע כי תביעה מעולם לא הוגשה. מעניין אם הפעם, אחרי שכבר הלך צעד אחד רחוק יותר מהפעם הבאה, ירצה זיו להגיע לשלב ההוכחות שבו עיתון הארץ ירצה להוכיח שהוא אכן סוחר נשק ויבדוק את העסקאות שעשה.