לנדאו היא אחת המובילות במאבק לחשוף את הפרוטוקולים והתמלולים של ישיבות הממשלה בנושא הקורונה, ואף עתרה לבג"צ בנושא בשיתוף התנועה לחופש המידע. לשאלת מנכ"לית התנועה לחופש המידע רחלי אדרי שהנחתה את הפאנל על חשיבות חשיפת הפרוטוקולים גם זמן רב אחרי הדיונים, אמרה לנדאו שמשבר הקורונה העצים חוליים בנגישות למידע מישיבות ממשלה שהיו קיימים גם קודם, וש"בתקופת הקורונה הכאוס היה כל כך דרמטי שהבנו שצריך משהו יותר מסודר מאשר לקבל סמס מתוך הישיבה. יש חשיבות לראות את הדברים בצורה מסודרת, אפילו שאנחנו הרבה זמן אחרי. יש פה עניין עקרוני, הממשלה צריכה לדעת שזה לא שלהם מהבית, המידע שייך לציבור".

תומר לוטן, ראש מטה "מגן ישראל", הגוף שהוקם להתמודדות עם משבר הקורונה, הדגיש כי גם מבחינתו כל הפרוטוקולים וחומרי הרקע צריכים להיות חשופים ונגישים לציבור. יחד עם זאת, לדבריו, "צריך לשאול את עצמנו ולוודא, והתפקיד הזה מוטל גם על גופי התקשורת וגם על החברה האזרחית, שהדיון מתנהל על הדבר הנכון. מחר הפרוטוקולים בחוץ, מה נעשה איתם? חלק גדול מעורכי החדשות יעברו על זה במהירות ויחפשו את הג'וס שיהפוך להיות כותרת, בעוד שמסתתר שם מידע זהב על נושאי ליבה שקשורים לקורונה ולא רק. צריך להזהר שהאירוע הזה לא יהפוך לאירוע של רכילות ולייקים". לוטן הדגיש את חשיבות התיווך התקשורתי של המידע, משום שלא לכל אדם יש את היכולת לקרוא את הפרוטוקולים ובאמת להבינם.

ד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון לחינוך מדעי, אמר שבתחילת הקורונה הייתה תחושה שמשרד הבריאות לוקח את הנושא ברצינות, אבל מבחינת גישה למידע לא נעשה הרבה. בהמשך חל שיפור – אבל לא מספיק. ד"ר גרטי נשא עיניו לאמריקאים וסיפר שיש לנו הרבה מה ללמוד מהם, בעיקר סביב הדיונים לאישור החיסונים: "ה-FDA פרסם את קבצי ה-PDF שהגישו פייזר ומודרנה עם כל המידע והניסויים שהם ערכו. בדיונים בקונגרס הכל שודר והכל היה פתוח ונגיש. כמובן שבמידע כזה אפשר לעשות גם שימוש לרעה אבל חשוב שהוא יהיה שם".