עשרות מיליוני שקלים של השקעה מעבר למינימום. "בני אור" של yes (צילום: נטי לוי, באדיבות yes)
איגודי היוצרים הגדולים חלוקים בדעתם באשר לשינויי כללי המועצה לשידורי הכבלים ולווין הנוגעים להכרה בהפקות מקור שמשודרות בשידור ראשוני ב-VOD. איגוד התסריטאים תומך בהצעת המועצה, לקבלת בקשת HOT ו-yes לתיקון הכללים כך שהפקות מקור שמשודרות קודם בשידורים בהזמנה תוכרנה באופן זהה לזה של הפקות מקור בשידור ראשוני בצפייה ליניארית. לעמדה זו הצטרפו איגוד הבמאיות והבמאים ואיגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה (אק"ט), וגם איגוד העורכים ככלל לא מתנגד לה. פורום היוצרים הדוקומנטריים, מנגד, מתנגד להצעה, וגם לאיגוד המפיקים יש כמה הסתייגויות.
על פי כללי המועצה הקיימים כיום, תכני מקור שמשודרים על ידי HOT ו-yes בשידור ראשוני ב-VOD לא מוכרים לצרכי עמידתן בחובות ההשקעה בתוכן הנדרשות מהן על פי תנאי רישיונן. למעשה, בכללי המועצה אין ל "שידורים לפי דרישה" הגדרה משלהם – חרף העובדה שהטכנולוגיה קיימת בארץ כבר יותר מ-15 שנים – והם שקולים ל "משדרים בודדים" שנרכשים מבלי שהצופה מנוי על הערוץ שלהם באופן קבוע. משדרים כאלה גם הם לא מוכרים לצרכי עמידה במחויבויות תוכן.
השינויים בהרגלי הצפייה בשנים האחרונות ובראשם המעבר לצפיית בינג', הרגל שהנחילה המתחרה הגדולה מחו"ל, נטפליקס, הובילו גם את HOT ו-yes להעלות כמה מהפקות המקור שלהן באופן מרוכז לשירותי ה-VOD שלהן לשידור ראשוני, כלומר טרם שידורן בשידור ליניארי בערוץ פתוח. הבעיה מבחינתן הייתה שתכני VOD שלא שודרו לפני כן באופן ליניארי פתוח לא הוכרו על ידי המועצה כהשקעה בתוכן מקומי ולכן הן הסתכנו בהפרה של תנאי הרישיון שלהן, גם אם בתכנים המדוברים הושקעו מיליוני שקלים.
על כן ביקשו שתי החברות מהמועצה לשנות את הכללים באופן שיאפשר הכרה בהשקעתן: yes פנתה לראשונה בנושא ב-2013 ומאז פנתה עוד ארבע פעמים, ובין היתר טענה בפניותיה כי מדיניות המועצה שלא להכיר בהפקות שמשודרות קודם ב-VOD "מפלה קשות בין צפייה בתכני רכש זרים לצפייה בהפקות מקומיות ומעמידה את היוצר הישראלי בנחיתות מול היוצר הזר". HOT פנתה לראשונה בנושא רק ב-2019, למרות שהייתה הראשונה בישראל להפעיל שירות VOD.
"ה-VOD זהו מוצר נלווה ולא תחליף לשידור המקורי"
על פי עמדת איגוד התסריטאים, לה שותפים כאמור ארגוני יוצרים נוספים, ישנה חשיבות גדולה לשידור וצפייה ליניארים, במיוחד בתכני סוגה עילית שמשפיעים על השיח הציבורי ושיש אינטרס נרחב שיזכו לקהל נרחב ככל האפשר. יחד עם זאת, כותבים באיגוד, "קביעה רגולטורית שמונעת צפיית- רצף היא חסרת טעם ואף מגוחכת. יש לאפשר לגופי השידור לבצע את שני סוגי השידורים במקביל: גוף שידור המעוניין לשדר סדרה באופן לינארי ולסירוגין ב-VOD כדי לחזק את הצפייה הלינארית – יעשה זאת בהתאם לשיקוליו ובלבד שהוא ממשיך לקיים ערוץ לינארי ראוי… אנו סבורים שיש להכיר בהעלאה ל-VOD כשידור ראשוני. בהתחשב בהרגלי הצפייה העכשוויים, העלאה ל-VOD יכולה לשמש זרז לצפייה לינארית ולהפך. בשוק תחרותי כפי שהתפתח בשנים האחרונות בישראל, יש לאפשר לגופי השידור את החופש לפעול כראות עיניהם על מנת למשוך אליהם מנויים".
בפורום היוצרים הדוקומנטריים, לעומת זאת, מתנגדים לשינוי הכללים, בטענה לפגיעה ביוקרת היוצרים והיצירות כמו גם בצופים שדבקים בצפייה ליניארית, רובם מבוגרים. על פי עמדתם שהוצגה גם בפני ועדת פולקמן שמסיימת בימים אלו את עבודתה, "תוכן טלוויזיוני מיועד לשידור בזמן אמת, עמדתנו היא כי יצירה מקורית מסוג ז'אנר עליון אינה פשרה ואינה עונש או מס שפתיים, אלא השקעה בציבור הצופים עצמו ועל כך יעידו נתוני הצפייה בדרמות ותעודה ישראלית מקורית. ככזה, מקומו בשעות שידור השיא בזכות ולא בחסד, בעוד ה-VOD זהו מוצר נלווה ולא תחליף לשידור המקורי. הפצת יצירה לשידור ב-VOD בלבד אינה מכבדת את התוכן ואת היוצרים/ות".
בפורום כן מסכימים לגמישות מסוימת במדידת העמידה בחובות השידור הראשוני, אולם רק במקרים חריגים של שיתופי פעולה בין גופי שידור בהם יש השקעה כספית ניכרת, וזאת כדי לעודד שיתופי פעולה מסוג זה.
איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה, מהארגונים הבולטים במאבקי היוצרים מול גופי השידור סביב מחלוקות על השקעה בהפקות מקומית, לא מתנגד נחרצות לשינוי הכללים. עם זאת, מאחר שגישה לשירות ה-VOD כרוכה בתשלום נוסף מצד מנויי החברות, באיגוד מבקשים מהמועצה לוודא שהכנסות אלה נמדדות במסגרת חישוב גובה ההשקעה הנדרש בהפקות מקומיות. כמו כן מציינים המפיקים כי אינם מקבלים תשלום עבור שידורי תכניהם ב-VOD וכי כבעלי זכויות אחרים הם זכאים לתשלום יחסי על צפיות אלה: "יצירות רבות זוכות לאלפי צפיות ב-VOD והמפיקים אינם מתוגמלים על כך. דבר העולה כדי כשל שוק".
