אילוסטרציה: evanto elements
היי לוליטה, היי לוליטה,
את יודעת כמה רע עושה לך טוב!
(מאיר אריאל)
כמה עובדות שאנחנו מודעות להן: אחת מכל חמש ילדות עוברת פגיעה מינית. 18.3% מהנערות יותקפו מינית בטרם ימלאו להן 16 שנים. עד גיל 12, שיעור הבנים הנפגעים מינית זהה לשיעור הבנות.
עוד עובדות שאנחנו מודעות להן:
פרסום משפיע על החלק במוח שאחראי על קבלת החלטות. במחקר שפורסם בסוף שנת 2000 (Ambler, Rose & Ioannides) נבדקה זכירות של פרסומות "אמוציונליות" לעומת פרסומות "רציונליות״.
החוקרים השתמשו בטכנולוגיית MEG (רישום של פעילות המוח) על מנת לבחון את הפעילות המוחית של הנבדקים בזמן צפייה בפרסומות. אנשי הפרסום לא הופתעו לגלות שתוצאות הניסוי העלו כי פרסומות רציונליות מפעילות אזורים שונים במוח מפרסומות אמוציונליות, המפעילות אותנו רגשית. פרסומות אמוציונליות מפעילות את האזורים במוח הקשורים לקבלת החלטות.
ומכאן נשאלת השאלה איך יתכן כי ב-2021, עם הידע שאנחנו אוחזים בו, החוק מאפשר הפקה ושימוש בפרסומות המציגות ילדות כאובייקט מיני, או נשים הנחזות להיות ילדות ומיניות?
מספיק להזכר רק מהשנה האחרונה בפרסומות של דלתא וקסטרו. בקמפיין החזרה לבית הספר של קסטרו הוצגו בנות צעירות בתנוחות פתייניות. בקסטרו העדיפו לתקוף את הגולשים שמחו, ולשאול אותם ״למה הם רואים בזה משהו פתייני״, שאלה שהיה עדיף להפנות לגורמי מקצוע ולא להמון הזועם בפייסבוק.
השאלה שלא נשאלה, לא על ידי קסטרו ולא על ידי תוקפי הפרסומת, היא למה הרגולטור במדינה מאפשר בכלל להציג ילדים וילדות בתנוחות היכולות להתפרש כפתייניות, לעבוד על הרגש ולהפעיל את האזורים במוח הקשורים לקבלת החלטות.
שאלה מעניינת נוספת שאיש לא שואל, היא למה משרדי הפרסום לא מציבים לעצמם סטנדרטים. האם הגענו למצב שהרייטינג והבאז ברשת חשובים לנו יותר מילדים המותקפים מינית?
דלתא, בתורם, העדיפו ללכת על דוגמנית מבוגרת ולהציג אותה כילדה קטנה. ילדות פתייניות זו פנטזיה שמפעילה את המוח, ולהפעיל את המוח זה חשוב למכירות. למה צריך לתת לפנטזיה הזאת במה בפרסומת, האם זה ראוי ומה האחריות של משרד הפרסום על תדלוק תרבות הצגת ילדות כמושא לפנטזיות מיניות? זאת שאלה שאני מהמרת שלא נשאלה בזמן סיעור המוחות היצירתי.
ב-2021 אנו מצפות ממשרדי הפרסום המקומיים שירימו את הכפפה, ויצאו במהלך שיטור עצמי, עם הכרזה ברורה שבפרסומות שלהם ילדים וילדות לא יוצגו בתנוחות שיכולות להתפרש כמיניות או פתייניות. הגיע הזמן שנפטר מהפנטזיה התרבותית על הילדה הפתיינית, וניקח אחריות כתעשייה על חלקנו בתדלוק שלה. זה יכול להיות צעד יפה לטובת עולם בו הנתונים המפחידים על מספר הילדות והילדים המותקפים מינית משתנים.
טורים קודמים:
נתלי מון היא מנהלת קהילות ושיווק דיגיטל והבעלים של סמארטפיש
————–
בואו להתעדכן בכל מה שקורה בעולמות המדיה בקבוצת הפוש הייעודית של כסית בווטסאפ – בלי חפירות, בלי דיבורים, רק קישורים לאייטמים חדשים. להצטרפות לחצו כאן. ויש גם אפליקציה: להורדת האפליקציה עבור מכשירי אנדרואיד | להורדת האפליקציה עבור מכשירי אייפון
