על סדר היום

נתניהו ובן כספית: לירות בשליח סיבוב #4857

בן כספית ב-2009 במעון ראש הממשלה בן כספית ב-2009 במעון ראש הממשלה

לפני שנתחיל בפרק המיליון של אופרת הסבון המטרידה הזו, תראו רגע את הווידאו הזה. הוא מתקופת הכהונה הראשונה של נתניהו, יותר מ-20 שנה לאחור, כשגם הוא וגם בן כספית היו צעירים יותר.

כל היסודות של העימות בין נתניהו והתקשורת היו כבר אז. כספית קצת לא מאמין שאמנם מסמנים אותו כך מפורשות, השופר בכוננות התורן – אז זה היה רוני בראון – מגיע לאולפן כדי לבלבל, להמעיט ולזלזל, והנדסת התודעה לפיה התקשורת המנוולת רק מתנכלת לצדיק ממשיכה להתגלגל.

כך נראה השובל שמותיר אחריו כוח עירום שאין לו אלוהים. אם אז חשבנו שזו אולי, באמת, קצת הגזמה, או בכל מקרה עימות לגיטימי במאבק הנצחי בין הרשות המבצעת לרשות הרביעית (הלא היא העיתונות), נראה שכולנו הרבה פחות תמימים היום, רק הרעל ממשיך לטפטף.

כספית, איש ימין ולעדותו חבר ליכוד בעבר, כתב לא מעט על נתניהו. שני ספרים, מאות מאמרים ואת דעותיו הברורות על האיש ומורשתו. במספיק מקומות עד כדי שקיבל כבר כינוי מטומטם משל עצמו ("כזבית") אצל הביביסטים, והפך מטרה סופר קלה ומתבקשת עבור הגירסה הלבנטינית של צ'רצ'יל המתגוררת בבלפור.

הם לא יחליטו - כרזת בחירות של הליכוד

לכאורה, שני הצדדים נהנים מהסיבוב השבעת אלפים ביניהם: כספית ממצב עצמו שוב כעיתונאי לוחם וכבר הסמכא בכל מה שנוגע לנתניהו, ונתניהו עצמו – במיוחד כעת, כאשר נראה שהקורונה לא מזדרזת להיעלם ולא משנה כמה נתניהו ימסגר את מזרק החיסון שלו – תמיד טוב להסיט את האש לאויב ותיק.

זו לא באמת בעיה לראות בציוץ התגובה של צוות בלפור שהם והאמת עדיין צ'ילבות. בכוונה אני לא נכנס למהות הסיפור עכשיו – החשיפה של אבישי גרינצייג בגלובס על כך שכספית העביר מידע למשטרה הנוגע לתיקי נתניהו ומקרים אחרים כמו של השופטת הילה גרסטל. אלו נושאים שחשוב להידרש להם לעומק וביישוב הדעת, עניין קצת קשה כשעיתונאים מאויימים. גם התגובות של העיתונאים, השופרות ויתר בעלי העניין, כמו גם הפרשנות שגרינצייג כתב כעת בגלובס (כולל הצהרה חד משמעית שהסיפור לא הגיע אליו מסביבתו של ראש הממשלה), אלו רק הקישוטים על העוגה.

מה שרלוונטי הוא מה שכספית, כמו שראינו, מדבר עליו כבר למעלה מעשרים שנה. החשש מפני פגיעה פיזית אמיתית בו או בעיתונאי אחר. אלימות מצד ימין אנו רואים כמעט בכל סופ"ש בהפגנות נגד רוה"מ. אלימות מהצד השני אנו רואים בהצהרות של השופרות ופחות במציאות – ואת האלימות המתגברת נגד עיתונאים עוד לא ממש התחלנו לראות. אם כי כבר היו מקרים, וזכור הפינוי של אמנון אברמוביץ' מהפגנת תומכי ביבי מלפני כשנה. קשה להאמין שההסתה תיפסק, בעיקר כי זה לא יכול לסייע לנתניהו לחמוק ממשפטו, כך שבאמת אין לו, לשיטתו, סיבה להפסיק. אני מקווה שכספית נוקט אמצעי זהירות.

מאמר התגובה של כספית התפרסם הן במעריב והן בוואלה, שלאחרונה עברה גם היא לבעלות של אלי עזור. להלן כמה קטעים ממנו:

"אני לא מאמין שבנימין נתניהו האמיתי, להלן דוקטור נתניהו, היה כותב את פוסט ההסתה משולח הרסן שהקדשת לי היום, ובו אתה מתייחס לפרסום ב"גלובס", לפיו העברתי מידע למשטרה בנוגע לתיקיך. מי שכתב אותו הוא לא דוקטור נתניהו, אלא מיסטר ביבי. מי שכתב את כתב הפלסתר הזה, שמתיר את דמו של עיתונאי בישראל, הוא לא המנהיג האדיר שיכולת להיות, אלא המוטציה המסוכנת שהפכת להיות. אני עוקב אחריך שנות דור. בהתחלה בהשתאות, בנשימה עצורה. אחר-כך בדאגה. היום זה כבר בפלצות. איפה זה ייגמר? אף אחד לא יודע. אמרו שתשרוף את כל המדינה כדי להימלט מאימת הדין. צדקו.

"… אתה לא הנרדף, מר נתניהו. אתה הרודף. לא רק שלי, של ציבור שלם במדינת ישראל ובעיקר של הדמוקרטיה
בעבר הזהירו אותך מהסתה, אבל אתה צפצפת. אחר-כך קרה מה שקרה. מתברר שלא למדת לקח. תגיד, ביבי, ברצינות: יש לך הרבה מאוד חסידים. חלקם אנשים מצוינים (כמו אבא שלי עליו השלום), חלקם שטופי מוח וחסרי מעצורים. ואם בעקבות העלילה שרקחת לכבודי היום מישהו ייקח את החוק לידיים וינסה להיפרע מהעיתונאי ש"רודף את ראש הממשלה באובססיביות", מה תגיד? מה יהיה התירוץ הפעם? לא התכוונת? לא ידעת? לא חשבת? לא הערכת? שאלת פעם את עצמך את השאלה הזו? הבט סביב וספור את כמות האנשים שמסתובבת עם מאבטחים בגללך. ממנדלבליט עד ליאת בן-ארי. אין להם עשרות מאבטחי שב"כ, מתחמים סטריליים ושיירות ממוגנות. גם לי אין. אתה לא רואה את הכתובת על הקיר?

"… ביבי, יותר מכל אתה טרגדיה. של עצמך ושלנו. אתה אחד האנשים המוכשרים ביותר שהיו כאן. יכולת להיות שילוב בין בן-גוריון לצ'רצ'יל. אחר-כך התברר שאתה הולך יותר לכיוון של ניקסון. היום הבנתי פתאום, שהמודל לחיקוי שלך הוא שמעון ריקלין. כמה עצוב".

מה שנקרא, הוריד את הכפפות והתחיל ממש בלהעליב.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות