הורות

הורות בזרימה: מתי יודעים שהגיע הזמן להיגמל מחיתולים?

אילוסטרציה אילוסטרציה

החופש הגדול מהווה עבור פעוטות וילדים רבים תקופת הכנה והסתגלות לקראת מעבר צפוי למסגרת חדשה: משפחתון, מעון, גן, או בית ספר – כל שינוי בגילאים הרכים, מצריך הכנה והסתגלות. עבור בני ה"כמעט 3" החופש הגדול הנוכחי הוא תקופה דרמתית, בסופה הם צפויים להצטרף למסגרת של גן עירוני. בהקשר זה, אחד הנושאים המהותיים שדורשים הכנה מוקדמת של הפעוט לשינוי הצפוי, הוא הגמילה מחיתולים.

בעוד שישנם ילדים שכבר השלימו את תהליך הגמילה, אחרים רק "נכנסים" אליו, אבל כאן חשוב לתת לכם ההורים צפירת הרגעה, ולציין כי תקופת הקיץ החמה, כשהילד לא לבוש שכבות-על-שכבות ופנוי ל"זמן איכות" משפחתי, היא אידיאלית לעבודה אינטנסיבית על קידום תהליך זה, במידה והילד שלכם מגלה סימני בשלות.
דווקא מכיוון שמעבר לגן חדש היא מאתגרת וטומנת בחובה המון שינויים, חשוב להתחיל בתהליך מספר שבועות עד חודשים לפני הכניסה למסגרת החדשה, ולא לנסות להעביר את הילד תהליך גמילה שחופף בתזמון את ההתרגשות וההסתגלות למסגרת עצמה.

עוברים לגן עירוני ונגמלים מחיתולים

הכניסה לגן עירוני טרום-טרום חובה סביב גיל 3, היא נקודת ציון חשובה בחייו של הילד בגיל הרך, וכרוכה במעבר ממסגרת פרטית / אינטימית – למסגרת הכוללת כמות גדולה של ילדים וסדר יום "בוגר" יותר. בהיבט הפיזי, כולל השינוי כאמור, מעבר ממסגרת קטנה למסגרת גדולה יותר המאפשרת פחות יחס אישי. ברמת הדרישות ורמת העצמאות הנדרשת מהילד, בגן עירוני אחד הדגשים החשובים היא פיתוח וביסוס האוטונומיה של הילד כמו דגש על אכילה ושתיה עצמאית, וכמובן תהליך הדרגתי של הליכה לשירותים ודאגה להיגיינה עצמית.

איך רותמים את החופש בגדול לתהליך הגמילה ומה נכון או מומלץ לעשות?

מגיע שלב, שגמילה מחיתולים הופכת לנושא רגיש אצל הורים רבים ואף לנושא תחרותי. חשוב לזכור שחרף הרצון להכניס ילד "גמול" למסגרת העירונית, קיימת שונות בין ילד לילד, ולא כולם בשלים לכך באותה נקודת זמן. גמילה מחיתולים, בראש ובראשונה צריכה לבוא מהילד, או לפחות לבוא בשלב בו כבר ניתן לרתום אותו לתהליך. גם הגמילה מחיתול, בדומה לגמילה מהנקה, ממוצץ ועוד, צריכה להיות קשורה לבשלות ולמוכנות שלו. לצערי, הגמילה מחיתולים נתפסת בקרב הורים רבים כ"תלוית גיל" ספציפי, במיוחד בהקשר של החופשות ממערכת החינוך, ולפי הרצון של ההורים והגננת, מבלי שהייתה התבוננות מעמיקה על צרכיו ויכולותיו של הילד – האם הוא כבר באמת מוכן לכך?

מעיין אטיה | יח"צ
מעיין אטיה | יח"צ

איך יודעים מתי להתחיל?

מבחינה תקשורתית: ילד צריך להיות מסוגל לבטא מה הוא רוצה/צריך, להיות מסוגל לומר בצורה ברורה למבוגר בסביבתו שהוא צריך לשירותים, ולא להיות תלוי בשאלות אלו בתדירות גבוהה או בהצעות של ההורים/הגננת לסור להתפנות לשירותים.

מבחינה פיזיולוגית: הילד צריך להיות מסוגל לגשת לשירותים, ולהסיר בגדים על מנת שיוכל לעשות את צרכיו ללא עזרה מהסביבה. אף שבתחילת התהליך נהוג ללוות את הילד לשירותים, להדריך בכללי ההיגיינה הנדרשים, ואף לסייע בכך (ניגוב), ההליכה וההתנהלות ההתחלתית בשירותים, מצריכה עצמאות ומסוגלות של הילד. הרעיון המרכזי בעצה זו הוא למנוע מצב של התעסקות מתמדת מצד הסביבה בסוגיית ההליכה לשירותים, ולכן חשוב לא להזכיר, לא לשאול כל שניה ולאפשר לילד התנהלות אוטונומית.

על מנת לזהות מוכנות ובשלות, כדאי לבדוק ולזהות אצל הילד התעסקות או עניין מסוים סביב ההליכה לשירותים. כך, למשל, ילד שהולך ובוחן בני משפחה אחרים שהולכים לשירותים, או לחילופין חברים בגן, או ילד שמבקש לעשות את צרכיו בשירותים לפני כניסה למקלחת היומית, או ילד שמתיישב עם טיטול על האסלה, הוא ילד שמהרהר בנושא הגמילה וכנראה בשל לכך.

חשוב להדגיש כי גם כאשר איתרתם סימנים שהילד מגלה מוכנות בסיסית, לא רצים ומסירים לו מייד את החיתול, אלא ניגשים לתהליך בהדרגה וברגישות. זה הזמן להתחיל להציע לילד, מידי כמה ימים ולא באינטנסיביות מופרזת, שעלולה להשיג את התוצאות ההפוכות ולייצר אצל הילד "אנטי" כלפי התהליך.

מעיין אטיה, מדריכת הורים ומנהלת בית הספר להורות "מעיין ההורות"
ליצירת קשר עם מעיין ולייעוץ פרטני: maayan.hahorut@gmail.com

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות