אילוסטרציה
בעשורים האחרונים ישנה עליה מתמדת בהפרעות פסיכיאטריות, כולל דיכאון וחרדה, בכל שכבות הגיל, כולל בקרב ילדים ובני נוער. הסיבות לכך אינן חד משמעיות, אך יש המייחסים זאת לעליית המודעות וכן להתפתחות החברה עצמה. "עד לפני 100 שנים, הילד נתפס כאדם מבוגר קטן. הוא יצא לעבוד מבוקר עד ערב בכדי לפרנס את בני הבית. עם השנים, עלתה המודעות לצרכים ההתפתחותיים של הילד, הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית. "בעשור האחרון במיוחד, תופעת החרדה והדיכאון התרחבה עוד יותר ככל הנראה גם בשל חשיפה רחבה למדיה ושינוי הדרך המקובלת ליצירת קשרים חברתיים", מציינת ד"ר טטיאנה אברט, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש לילדים ונוער במרכז הרפואי הלל יפה.
על כמה מדובר?
הפרעת דיכאון בקרב קטינים חולשת למעשה על כ- 3% מכלל אוכלוסיית הילדים ועד 8% בקרב בני נוער. בכל גיל, הפרעת דיכאון יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה אחרת, בהתאם לגילו של הקטין. "ההופעה הקלינית של ההפרעה מושפעת למעשה מגילו של הילד ומהרמה ההתפתחותית שלו. ילדים צעירים מאוד יכולים להיראות רגזניים או אפאטיים, בלתי קשובים ו/או שרויים באי שקט. הם יתקשו להסביר את מה שהם מרגישים. בקרב ילדים אלה, מצב רוחם הירוד מופיע למעשה בצורה של התפרצויות זעם, כעס ורגזנות", מסבירה ד"ר אברט.
לעתים הפרעת הדיכאון מלווה בתלונות סומטיות כלומר אותם ילדים מתלוננים שוב ושוב על כאבי ראש, כאבי בטן, כאבים בגפיים, חוסר אנרגיה באופן כללי וקשיי תפקוד בכל המסגרות, בין אם מדובר במסגרת לימודית, חברתית או אפילו בבית. חלקם אף עוברים אשפוזים כלליים ובדיקות חוזרות אצל רופאי ילדים ולא נמצאת שום בעיה בריאותית שתסביר את התלונות.
לפעמים הם עלולים לדווח על שמיעת קולות עם תוכן מפחיד, דיכאוני ולא נעים", מסבירה ד"ר אברט. "ילדים מתבגרים לעומת זאת, יכולים להסביר בצורה טובה יותר את ההרגשה הפנימית הרעה, תחושת המועקה והעצב. הם מבינים יותר מה עובר עליהם ויכולים לבטא מילולית את תחושותיהם ורגשותיהם", מוסיפה ד"ר אברט.
האם זה תורשתי?
רוב הילדים ובני הנוער אשר סובלים מהפרעת דיכאון או חרדה הינם בעלי נטייה מולדת, כלומר יש להם קרובי משפחה הסובלים מהפרעה נפשית, כולל דיכאון. חשוב לציין, טוענת ד"ר אברט, כי בקרב ילדים קטנים, על אף הנטייה הגנטית, קיימת רגישות גבוהה לגורמי דחק חיצוניים, כגון יחסים מעורערים בין ההורים, דחייה חברתית, סוגי התעללות למיניהם, אובדן של קרוב משפחה או מחלה קשה של הילד או של בן משפחה ואף כישלונות בלימודים, אשר יכולים להשפיע גם כן על התפתחות הפרעת דיכאון וחרדה.
מתי כדאי לפנות לטיפול?
כל אדם באשר הוא חווה במהלך חייו רגעי דיכאון כאלה ואחרים, בפרט במצבים מורכבים וכואבים, כמו מוות של קרוב משפחה, בעיות כספיות, בעיות חברתיות ועוד. זהו דבר טבעי ומתבקש, במיוחד כשמדובר בילדים צעירים ובני נוער.
"חשוב להפריד בין תגובה הסתגלותית לאירוע מסוים, כמו פרידה מבן/בת זוג, כישלון בלימודים לבין שינוי התנהגותי קיצוני וממושך (שבועיים ויותר) אשר מביא לפגיעה תפקודית ממשית, כמו הפרעות באכילה או בשינה, הסתגרות, והתנהגות מסוכנת, כגון התפרצות זעם קשה או פגיעות עצמיות. דיכאון בקרב קטינים מהווה בעיה קשה אשר משפיעה על הציר ההתפתחותי של הילד ולכן חייב לפנות לקבלת טיפול מקצועי על מנת שהמצב לא יהפוך להפרעה כרונית", מסבירה ד"ר אברט.
"במידה שהילד סובל מהפרעת דיכאון ולא מקבל טיפול נכון, הפרוגנוזה הופכת להיות גרועה יותר ויכולה לבוא לידי ביטוי בירידה בלימודים ונשירה מהמסגרות הלימודיות, הידרדרות ביחסים עם החברה, התנהגות אנטי-חברתית ואף שימוש בסמים ואלכוהול", מציינת ד"ר אברט.
לעתים ניתן לקשר ניסיונות לפגיעה עצמית וניסיונות אובדניים להפרעה דיכאונית בילדים. ישנם מקרים בהם ילדים משמיעים רצון למות וחוסר חשק להמשיך בחיים. עם זאת, מרגיעה ד"ר אברט, נדיר שילד מצליח לבצע בפועל ניסיון אובדני או מצליח להתאבד כיוון שגילו הצעיר לא מאפשר לו להוציא לפועל את תכנית ההתאבדות. לכן, מדגישה ד"ר אברט, "במידה שהמצב נמשך פרק זמן ממושך, יש להיוועץ עם איש מקצוע לגבי הערכת מצבו של הילד. לאחר האבחנה וקבלת תכנית טיפולית ממושכת, יש להתמיד בתכנית הדורשת השקעה של משאבים רבים ומגוונים והתערבות של גורמים רבים, כולל מעורבות של בית הספר".
ברוב המקרים הטיפול כולל טיפול תרופתי ופסיכותרפיה פרטנית המלווה בהדרכת הורים. מחקרים רבים שבדקו את הטיפול בדיכאון בקרב ילדים ובני נוער מצאו כי טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה (SSRI's) וטיפול קוגניטיבי – התנהגותי ( CBT) יעילים באותה מידה, כאשר שילוב של שניהם נמצא כיעיל ביותר.
לסיכום, במידה שאתם רואים שינוי קיצוני וממושך בהתנהגות של ילדכם המלווה בפגיעה תפקודית ממשית, פנו לייעוץ מקצועי בהקדם האפשרי.
