אחת מדרישות היתר הרעלים של המפעל מחייבת את החברה לפעול בהתאם לגיליון הבטיחות. בגיליון הוראות הבטיחות של החומר מצוין מפורשות כי בעת אירוע שפך או דליפה מסוג זה, יש להרחיק מקורות הצתה אפשריים או כל גורם אחר להתלקחות ובכלל זה מקורות חום וחשמל סטטי, ולספוג את החומר על גבי חול, חומר מינרלי או שרוולי ספיגה.

בעקבות הפרה בוטה זו של דרישות היתר הרעלים, שהובילה להתרחשות אירוע חומרים מסוכנים, זימן מנהל מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלמה כץ, את החברה לשימוע במהלכו שינתה החברה את גרסתה ומסרה כי השריפה התרחשה בעקבות חשיפת החומר למקור חום. בנוסף, טענה החברה כי מקור ההצתה היה חום שנפלט מקטע חשוף של צינור קיטור העובר בתחתית הבור, שבו ארע האירוע, שגרם לחימום אדי הדלק עד לטמפרטורת הצתה עצמית של החומר.

מבירור שערכו נציגי המחוז בעקבות שינוי הגרסה, עלה כי חשיפה זו למקור חום אירעה בעקבות הסרת הבידוד שנעשתה על ידי החברה, בעקבות דליפה בקו הקיטור.

מצירוף כל הגרסאות עלתה הפרה חמורה של תנאי היתר הרעלים, שכן על פי כל אחד מהתרחישים בנפרד ובצירופם יחד עולה, כי החברה הפרה את תנאי היתר הרעלים: לא התבצעה ספיגה של החומר כנדרש; העובדים חשפו את החומר למקורות הצתה אפשריים של חשמל סטטי ולמקור חום. כמו כן, התנהלותה זו של החברה היא שהובילה להסלמת האירוע ולהתרחשות הפיצוץ והשריפה. לאור ההפרות הרבות של גיליון הבטיחות, הטיל המשרד עיצום כספי זה.

שלמה כץ מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה: "מקרה נוסף של תקלות ולטיפול לקוי בחומרים מסוכנים במפעלי התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה שהסתיים בעיצום כספי – גם הפעם פעל המשרד להגנת הסביבה בצעדי אכיפה כנגד המפירים".

——————-

אסינה ענת ארדר