המדינה תשלם פיצוי בסך 1.85 מיליון שקלים להורים שתינוקם נפטר חמישה ימים לאחר לידתו במרכז הרפואי רמב"ם בירושלים בשל רשלנות רפואית. כך פסקה שופטת בית משפט השלום בירושלים, מיכל שרביט. התינוק מת בשל איחור בזיהוי מצוקה עוברית.
לפי כתב התביעה, אם התינוק היתה בהריונה השני, הריון אשר הסתיים באופן טראגי בלידה בניתוח קיסרי בהול בגלל פגיעה רב מערכתית שפיתח העובר, שכאמור הביאה למותו חמישה ימים לאחר מכן. לפי התביעה, האיחור זיהוי המצוקה העוברית וכן העיכוב בניתוח הקיסרי הובילו למותו של התינוק.
השופטת קיבלה את עמדת התביעה לפיה חל איחור של 3-4 דקות בקריאת המיילדת לרופא. "אלמלא האיחור היה הרופא נקרא אל היולדת ומתחיל קודם לכן לבצע את פעולות ההחייאה תוך רחמית ושקילת לידת ואקום, פעולות שארכו כארבע דקות, כך שלאחר שאלה לא צלחו הייתה מתקבלת ההחלטה לסיים את הלידה בניתוח קיסרי דחוף במועד מוקדם יותר", כתבה השופטת שרביט והוסיפה לגבי העובדה שחדר הניתוח לא היה מוכן בעת הגעת היולדת: "אמנם לא חל עיכוב בהובלת היולדת מחדר הלידה לחדר הניתוח הקשור באי המענה, נוכח המהירות בה פעל הרופא להעברת היולדת יחד עם הרופא המתמחה והמיילדת במעלית הייעודית המחברת בין הקומות השונות. עם זאת, בהעדר הודעה מוקדמת הרי שעם כניסתם למתחם חדרי הניתוח הופתע הצוות מבואם. נדרש אם כן זמן נוסף לשם הכנת חדר הניתוח, נדרש זמן נוסף לאחיות חדר הניתוח לפתיחת הציוד ופריסתו משך חמש עד שבע דקות. בעטיה של ההתרשלות בזיהוי המצוקה העוברית ובאי מתן התראה מוקדמת לחדר הניתוח על ניתוח קיסרי דחוף נגרם אם כן עיכוב כולל של בין שבע לשמונה דקות בלידת היילוד".
השופטת שרביט גם קבעה שקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין פטירתו המצערת של היילוד. "התקיים בענייננו הקשר הסיבתי המשפטי, זאת לאור מצוקת העובר הקיצונית כפי שבאה לידי ביטוי ברישום המוניטור היה על הצוות הרפואי לצפות כי עיכוב בחילוץ העובר עלול לגרום לנזק ובכלל זה לפטירתו. התרשלות המיילדת בזיהוי המצוקה במועד מוקדם יותר והעיכוב שנגרם בשל אי היערכות חדר הניתוח לביצוע הניתוח הקיסרי הבהול העמידו את היילוד בסיכון שלמרבה הצער התממש ועקב כך נגרם מותו של היילוד", סיכמה השופטת שרביט.
