מחאת 2011 נתפסת כקיץ בו לדפני ליף, סתיו שפיר, איציק שמולי, רגב קונטס וחבריהם נמאס ממחירי הדיור והקוטג', והם פתחו איוונט בפייס שסחף אחריו את כל העיר ואח"כ את כל הארץ, ויצאו להביע את מחאתם באוהלים שהקימו בשדרות רוטשילד בתל אביב. תוך ימים הוקמו ערי אוהלים בכל עיר שמכבדת את עצמה, כי מי יגיד לא להורדת מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים כמו קוטג' ונדל"ן.
אבל ביולי 2011 כבר היתה מחאה אחת באויר, שממשיכה להדהד מאז ועד ימים אלו ממש. קצת קשה להאמין, אבל משמרת בת 26 שעות, ללא ספק יום עבודה ארוך ולא סביר, היתה משאת נפשם של מתמחים, שנאלצו לטחון תורנויות של 32 שעות (!) במשך שנים ארוכות. בשנת 2000, לאחר שביתת הרופאים המפורסמת שנמשכה מחודש מרץ ועד יולי והקיפה 127 ימים קשים ורעים למערכת הבריאות בארץ, נחתם הסכם קיבוצי בו עוגנו בין היתר תנאיהם של המתמחים ברפואה. בהסכם נקבע כי תורנות של מתמחה לא תעלה על… 26 שעות. אותן 26 שעות ארוכות שנגדן נאבקים כעת המתמחים.
בקיץ 2010 פג תוקף הסכם הבוררות שנחתם לאחר שביתת הרופאים ב-2000 וקבע הימנעות משביתה למשך עשר שנים בכל הנוגע לחילוקי דעות בין הר"י למדינה, ובפרט משרד האוצר. במרץ 2011 הכריזה הר"י (הסתדרות הרופאים בישראל) על סכסוך עבודה, מכבסת מילים לשביתה, בגלל מבוי סתום אליו נקלע המשא ומתן בינה לבין המדינה. אחד מההיי לייטס של אותם ימים היתה שביתת הרעב עליה הכריז יו"ר הר"י, ד"ר ליאוניד אידלמן, תוך כדי צעדה רגלית לירושלים, שסחפה רופאים רבים.
אלא במהלך אותה שביתה הלך והחריף קרע שכבר היה קיים משנים קודמות בין המתמחים להר"י. לטענת המתמחים, ההסתדרות הרפואית מידרה אותם מהליך קבלת ההחלטות ומהמאבק לשיפור התנאים. לטענתם, ההסכם הקיבוצי שנחתם בין המדינה להר"י באוגוסט 2011 לא נתן מענה לצרכיהם, ולראשונה החלו המתמחים במחאה מאורגנת במנותק מהר"י וללא תיאום עמה. היתה זו יציאת מצרים של המתמחים, או אם תרצו הכרזת העצמאות שלהם – לראשונה במנותק מהר"י. לאחר שסימנו צ'ק על הפגנות וחסימות צמתים, נקטו בצעד דרמטי בו התפטרו 1,067 מתמחים. בית הדין לעבודה פסק שההתפטרות בטלה ואינה חוקית, אבל בעקבות כך הגישו 800 מתמחים מכתבי התפטרות אישיים, התפטרות אותה בית המשפט לא יכול לבטל.
עד בג"ץ הגיעה מחאת המתמחים האמורה, ולבסוף בדצמבר 2011 נחתם הסכם בין המתמחים למשרד האוצר בו נקבע כי לצד מענקים כספיים יוטלו גם הגבלות על התורנויות: עד 6 תורנויות בחודש (ותגמול כספי על תורנויות נוספת), עד 26 שעות לתורנות והקפדה על יום מנוחה שבועי.
ההיתר להעסקת מתמחים בתורנויות מתישות אלו הוארך מעת לעת בהיתר מיוחד על ידי שר הרווחה, עד שהשר הקודם, איציק שמולי, החליט בקיץ 2020 שלא עוד והאריך את תוקף ההיתר בשלושה חודשים בלבד תוך שהוא מתנה תקופה זו במציאת פתרון ראוי. אלא שהוועדה שהוקמה לא מצאה פתרון ראוי, תוקף ההיתר הוארך בחצי שנה במהלכה ניצתה מחדש מחאת המתמחים כפי שאנו מכירים אותה כעת.
הטוויסט האחרון בעלילה, לפי שעה, שייך לשר הבריאות ניצן הורוביץ ולשר העבודה והרווחה מאיר כהן שסיכמו כי תקופת ההיתר להעסקת רופאים בתורנויות ארוכות תוארך ב…נכון, 3 חודשים בלבד, במהלכה ינסו הצדדים למצוא פתרון וכו'. מצלצל מוכר? האמת, מוכר מדי. ניפגש בתור הארוך במחלקה. קחו מספר ואת הזמן.
