לפני כשנתיים, במהלך ביקורו בבית החולים, נתן השר המכהן בזמנו – חה"כ והרב יעקב ליצמן – אישור עקרוני ובפרהסיה לצנתורי מוח, אך הוא לא יושם בפועל על ידי הגורמים המקצועיים במשרד.

"בעצם, כיום, מי שנדרש לצנתור מוח מועבר לבית חולים אחר שלו יש את האישור ואת התנאים", מסביר ד"ר סרג'יו שבתאי, מנהל היחידה לשבץ מוחי במחלקה הנוירולוגית של המרכז הרפואי הלל יפה. "פעולת ההעברה כשלעצמה אורכת זמן – המתנה לאישור קליטה בבית חולים אחר, הגעת אמבולנס, פינוי, הכנת המטופל לביצוע הפעולה בבית החולים אחר ועוד. גם כשזה קורה במהירות יחסית – מדובר בשעתיים, מבלי להתחשב בעיכובים נוספים כמו עומסי תנועה, קושי באיתור בית חולים זמין לקליטת המטופל וכדומה. המשמעות היא: הטיפול אינו מיטבי, והתוצאות בהתאם: החלמה קשה יותר ואדם שהופך למעמסה על מערכת הבריאות ועל משפחתו. לטיפול בשלב מוקדם יש משמעות קריטית בהצלת רקמת המוח הפגועה. ככל שלא ניתן טיפול בחלון הזדמנויות קצר מאוד, נוצר נזק בלתי הפיך למוח. כל רבע  שעה של  איחור  בטיפול מפחית  את  הסיכוי  של  המטופל  לחזור לתפקוד עצמאי".

כאמור, במרכז הרפואי הלל יפה קיימת יחידה לשבץ מוחי במסגרת המחלקה הנוירולוגית, אשר הוקמה ב- 2018 ובה צוות ייעודי לטיפול בצנתורי מוח. ביחידה חדר טיפול נמרץ ייעודי ומכשור מתקדם שנרכש בתרומה של מיליוני שקלים.

"העברת חולים בין בתי חולים גוזלת זמן יקר, שחורץ למעשה, את גורלם של חלק לא מבוטל מהחולים. זה מצער כי יש לנו את היכולת לבצע את זה", מציין ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי הלל יפה. "בית החולים, המוגדר כמרכז טראומה אזורי ומשרת אוכלוסייה גדלה והולכת של למעלה מחצי מיליון תושבים, נאלץ להעביר את המטופלים שנזקקים לצנתור מוח לבתי חולים אחרים המרוחקים כ-50 ק"מ מהלל יפה.  מדובר בטיפול מציל חיים, ואני מצר על כך שעדיין אין לנו מענה בנושא מהותי זה. זה פוגע ביכולת שלנו לתת טיפול מיטבי לתושבי האזור בהשוואה לאלו הגרים בערים מרכזיות ויוצר פער משמעותי בין הטיפול במרכז לעומת הפריפריה".

בית החולים הגיש לאחרונה, שוב, תוכנית סדורה לתפעול היחידה, זאת במסגרת המאמצים להשיג את האישור הרגולטורי ממשרד הבריאות.

משרד הבריאות: "צנתורים מוחיים מתבצעים בפיזור גיאוגרפי ראוי"

שבץ מוחי הינו הגורם השכיח לנכות בגיל המבוגר ואחד משלושת הגורמים השכיחים ביותר לתמותה בישראל. בכ-85% מהחולים הסובלים משבץ מוחי חד, הגורם הינו איסכמיה על רקע קריש דם (תרומבוטי או תרומבואמבולי). משרד הבריאות זיהה והגדיר תחלואה זו כמרכזית ובעלת נטל משמעותי על הציבור, הן במובן הטיפולי והן במובן הכלכלי. הזיהוי המוקדם והטיפול במסגרת הזמן הקריטי הוגדרו כמשימה לאומית ולכן, נבנתה והושקה בשנת 2015 תכנית לאומית בנושא טיפול בשבץ מוחי. התוכנית שמה לעצמה כמטרה להטמיע טיפולים בשבץ מוחי איסכמי באמצעות העלאת ידע ומודעות, הכוונה והכשרה של כוח אדם ובנית תשתיות שירותים וטכנולוגיות רפואיות.

התוכנית הלאומית כוללת הקמת יחידות לשבץ מוחי בכל בית חולים (יחידות בהן ישנן רופאים נוירולוגים בתחום השבץ המוחי, ובהם ניתן טיפול טרומבוליטי) ועיבוי המרכזים לשבץ מוחי (מרכזים מצנתרים).

טיפול בשבץ מוחי מורכב מאבחון מהיר, מתן טיפול טרומבוליטי למי שמתאים לכך (כ- 11.1% בשנת 2019 שהם כ- 1,392 מקרים, ו-11.7% במחצית הראשונה של 2020 שהם 719 מקרים) ועפ"י התאמה קלינית שקשורה למיקום השבץ, סוגו וכן הזמן  שעבר מאז הארעותו ועד לטיפול לעיתים מבוצע צינתור מוחי.

צנתורים מוחיים מבוצעים בפיזור גאוגרפי ראוי. כיום קיימים 9 מרכזי שבץ מוחי: סורוקה, נהריה, רמב"ם, אסף הרופא, הדסה עין כרם, שערי צדק, איכילוב, שיבא, ובילינסון. פוריה בהליכי פתיחה. יש להדגיש כי רק חלק קטן ממקרי השבץ מתאימים לצנתור מוחי. קיימים כ- 30 מצנתרי מוח במדינת ישראל שחלקם מצויים בתהליכי הכשרה בחו"ל . בשנת 2019 צונתרו 5.7% שהם 713 מהאירועים המוחיים ובמחצית הראשונה של 2020 צונתרו 7.2% מאירועי שבץ מוחי (442 מקרים). צינתור מוחי דורש מיומנות רבה ובמידה ונעשה ע"י צוות פחות מיומן הנזק גדול מהתועלת. ההגבלה הינה על מנת שלא לגרום נזק בשל העדר מיומנות. יחד עם זאת בתקופה האחרונה, ועדה מקצועית דנה בנושא ובצורך בפתיחת מרכזי שבץ נוספים (מרכזים מצנתרים). הועדה עתידה לדון עם משרד הבריאות בנושא בשבועות הקרובים.