כללי, עולם

מדוע נשים מנתחות מפילות יותר מפי שניים מהשאר?

מדוע נשים מנתחות מפילות יותר מפי שניים מהשאר? 42% הפלות בקרב נשים מנתחות בארה"ב – יותר מפי שניים משאר אוכלוסיית הנשים

אמנם יש עליה בשנים האחרונות בעולם המערבי בכמות הנשים שעובדות בחדר ניתוחים בבתי חולים, אבל עדיין אם תקחו את ארה"ב למשל רק 1 מכל 5 מנתחים הוא מנתחת אישה – 20% בלבד. ועדיין עם עליית כמות המנתחות בכל העולם, מומחי בריאות מתריעים כי מנתחות סובלות מסיכונים של סיבוכי לידה בשיעורים גבוהים הרבה יותר מבשאר ציבור הנשים.

מחקר חדש שנערך על ידי 'בריגהאם אנד וומאן' – בית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון, עקב אחרי 692 נשים מנתחות ומצא כי 48% מתוכן חוו סיבוכי לידה. 42% עברו הפלות – יותר מפי שניים מהשיעור באוכלוסיית הנשים הכללית לנשים בגילאי 30-40!

כיצד מסבירים פערים כה גדולים? טוב, זה לא כל כך מסובך – שעות עבודה בלתי פוסקות סביב השעון, אפשרויות חופשת ליגה קצרות וסיוע נמוך מרשויות הרווחה בטיפול הילדים – אלה לפי כותבי המחקר חלק מהסיבות המרכזיות לממצאים.

ד"ר אריקה ריינג'ל, מכותבות המחקר שפורסם ביום רביעי האחרון, מסבירה: "יש המון קושי ותחלואה בקרב נשים מנתחות שנכנסות להריון. הן עובדות במלוא המרץ והתפוקה עד ממש סמוך ללידה, ומדובר בעבודה פיזית מאוד".

57% מנשים מנתחות במחקר טענו כי הן עובדות מעל 60 שעות בשבוע  במהלך הלידה, 37% קיבלו יותר מ-6 קריאות מהעבודה אחרי חצות. עוד מצאו החוקרים כי מתוך 42% הנשים המנתחות שחוו הפלות, שלושת-רבעי מהן לא לקחו ימי חופש לאחר מכן.

המחקר בפרסום ראשוני של הניו יורק טיימס

"הדרך בה נשים מנתחות מולידות ילדים הופעת אותן מטבען לקבוצת הריון בסיכון גבוה", מוסיפה ד"ר ריינג'ל, שהיא עוזרת פרופסור לניתוח בבית החולים האוניברסיטאי של הרווארד ומנהלת ניתוחים ביחידת טיפול נמרץ של בית החולים 'בריגאם אנד וומאן פולקנר'. ריינג'ל קובעת: "כאשר אישה מגיעה לשליש ההריון השלישי שלה, היא לא צריכה להיות בחדר הניתוח יותר מ -12 שעות בשבוע."

המניעים להחלטת המנתחות: לחץ תרבותי ודחיה מרצון

אלמנט נוסף שיש לקחת בחשבון כשמדברים על נשים מנתחות הוא הלחץ שיש עליהן להוכיח את עצמן ולהראות כי הן שוות לעמיתיהן הגברים. הלחץ הזה מוביל לכך שהן מסרבות לבקש עזרה, מפחד שייתפסו כנטל ועול על כתפי הקולגות שלהן, וגם העניין הזה עלול לגרום להן להזניח את צרכיהן הבריאותיים. כמו שמסבירה ד"ר ריינג'ל: "בעולם הניתוחים תמיד יש עניין של תעוזה, אנחנו מאוד עצמאיים ומתגאים לפתור בעיות בעצמנו"

בנוסף ללחץ, לדרישות העבודה התובעניות והשעות המרובות, יש עוד סיבה לשיעור ההפלות הגבוה בקרב מנתחות והוא שהרבה מאוד נשים, ופרט סטאז'ריות, בוחרות לדחות את הלידה. חלקן הגדול מסיימות את ההכשרה שלהן באופן סופי רק בגיל 35, ובגיל הזה בו רבות מהן כבר מוכנות להביא, יש יותר סיכון לסיבוכי לידות כמו רעלת הריון, סוכרת, לידה מוקדמת או הפלה.

במחקר קודם נמצא כי 40% מהנשים שחוו לידה במהלך ההכשרה שקלו בכובש ראש להפיל בשל האתגרים הרבים שניצבו בפניהן. בראיון לעיתון יו.אס.איי טודיי USA TODAY טענה ד"ר מרי ג'יין מינקין, שהיא פרופסור קליני לגניקולוגיה ולמיילדות בבית הספר לרפואה של ייל: "אין הרבה מידע כדי לתמוך בטעה שנשים שעובדים בסביבות תובעניות מבחינת פיזית סובלות מרמות סיכון גבוהות יותר לסיבוי לידה". יחד עם זאת ד"ר מינקין טוענת כי "יש לזכור כי מנתחות מבלות שעות רבות על הרגליים והן חייבות לעשות התאמות מיוחדות כדי ללכת לשירותים, לקחת הפסקה, לשתות או לחטוף אוכל".

ד"ר מינקין מסכמת: "הדאגה האחת המרכזית והעיקרית צריכה להיות האם היא דואגה לעצמה או לא. אם היא אוכלת כמו שצריך, שותה כמו שצריך ומבלה גם זמן לא בעמידה על הרגליים?"

מומחי בריאות שחיברו את המחקר או למדו אותו, טוענים שעל מנת לשנות את הכיוון של התוצאות הבריאותיות המדאיגות שעולות מהמחקר, מוסדות רפואה צריכים להשקיע בקמפיינים לתמיכה במנתחות שנמצאות בהריון ולשנות את התרבות והסטיגמה סביב ילודה במקצוע המנתחות. מנהלי בתי חולים ומנהלי מחלקות חייבים למצוא פיתרון שיפחית את עומס העבודה על עמיתותיהם בזמן שהן הרות ויעניק להן תמיכה נדיבה וסיוע בכל מה שנדרש כדי להפחית את הסיכונים הבריאותיים הקושרים להריון.

הסכנה הגדולה היא שנשים מוכשרות רבות יוותרו בעתיד על קריירה כמנתחות כשהן נחשפות לנתונים כאלה.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות