רה"מ יצחק רבין והשר פרופ' שמעון שטרית בסיור בצפון (מקור: פרופ' שמעון שטרית)
דקות ספורות לפני שראשה הממשלה יצחק רבין ירד במדרגות אחרי העצרת ב-4 בנובמבר 1995, ירד בהן פרופ' שמעון שטרית, שהיה שר הדתות, הכלכלה והמדע בממשלתו. הוא נכנס למכוניתו ונסע, ורק מאוחר יותר, כשנודע דבר ההתנקשות, שמע מנהגו כי הנהג העביר את זמן ההמתנה לסיום העצרת ביחד עם יגאל עמיר, והשניים אף צפו יחד בטלוויזיה שהייתה במכוניתו של השר שטרית. שטרית היה מהבכירים במפלגת העבודה שהעבירו בשנת 1990 את תמיכתם ממחנה פרס למחנה רבין, ובכך למעשה אפשרו את מתן ראשות המפלגה לרבין, והפיכתו לראש ממשלה. בימים אלו מתמודד פרופ' שטרית, מטעם עצמו, לנשיאות המדינה, ונמצא בפעילות תקשורתית ופוליטית ענפה לצורך קידום הנושא.
"הייתי על הבמה של העצרת יחד עם כל השרים, ירדתי קצת לפני רבין. אחרי ירד פרס, ואחריו רבין ואז הרוצח ירה בו"
מה אתה יכול לספר על התקופה שלפני הרצח?
"בתקופה ההיא היו הפגנות נון סטופ בגבעה מול משרד ראש הממשלה, השתמשו בפחים וההד הגיע בצורה מאוד ברורה ומשמעותית לתוך הלשכה. כמובן שהיו כמה אירועים של אלימות, האירוע בווינגייט ואירוע ליד הכנסת שקטפו סמל של מכונית ועוד. אלה היו ימים מאוד מאוד לחוצים, כשבתווך אירועי טרור חוזרים ונשנים. מדי שבוע או עשרה ימים היו אוטובוסים ומסעדות שהתפוצצו, הפיגוע בבית ליד עם 23 הרוגים באמצע התהליך. בגלל שלרבין הייתה תפיסה של לקיחת אחריות אישית, לכל אירוע הוא היה מגיע וזו הייתה תקופה מאוד מורכבת".
מה אתה זוכר מערב הרצח?
"הייתי על הבמה של העצרת יחד עם כל השרים, ירדתי קצת לפני רבין. אחרי ירד פרס, ואחריו רבין ואז הרוצח ירה בו. בכיכר הייתה אווירה של התרוממות רוח, הכיכר הייתה מלאה עד אפס מקום והאווירה מאוד מחויכת. יגאל עמיר הסתובב במתחם הנהגים, אף אחד לא בדק ויגאל ישב עם הנהג שלי שחשב שהוא אחד מהנהגים. במהלך הערב הוא ישב ודיבר עם הנהגים וגם עם הנהג שלי, וחיכה עד שרבין ירד כי הוא חישב את הצעדים שלו".
מה קרה בממשלה לאחר הרצח?
"מה שקרה הוא שהתכנסנו במשרד הביטחון, והממשלה בחרה כראש ממשלה בפועל את פרס ז"ל על פי כל הכללים, ואחר כך הוא היה חייב לקבל החלטה אם ללכת לבחירות מיד, או לחכות עד מאי. פרס חיכה וזאת הייתה הטעות שלו, אם לא היה מחכה יש לשער שאולי התוצאות וההיסטוריה היו שונות".
פרופ' שטרית מזהה כמה בעיות בהתנהלות החברה הישראלית היום: "יש בעיה קשה של אמון הציבור במערכת, בגלל ריבוי בחירות וגם בניהול המשבר הבריאותי עצמו יש ציפיות ליתר בהירות, כשאנשים מתקשים לקבל את ההנחיות בצורה ברורה. חסרה לנו מנהיגות שמרגיעה ונותנת מסגרת משותפת. מחלוקות יהיו תמיד על כל נושא וזה בסדר, הבעיה שהמחלוקת הזו מקבלת ביטוי בביטויי התלהמות בהרבה מאוד מקרים, ונוסיף על זה את הרשתות החברתיות שמוסיפות עשן למדורה ומגבירות את ההתלהמות".
