כללי

פרשת הקצין X: "השאלה המרכזית היא אם מדובר בשיקולים ביטחוניים נטו"

מעצר על ידי המשטרה מעצר על ידי המשטרה, אילוסטרציה

מותו של קצין המודיעין בכלא נווה צדק על יד בית ליד, ממשיך לתפוס את הכותרות הראשיות מדי יום ומעלה שאלות רבות שצה"ל לא מוסר עליהן תשובות. נכון לעכשיו, הפרטים המותרים בפרסום לגבי הפרשה, הם שקצין מודיעין מוכשר ומבטיח מצא את מותו בכלא הצבאי. אל הכלא הגיע בשל עבירה שביצע לכאורה ופגעה בביטחון המדינה. בצה"ל כן היו מוכנים להגיד שלא מדובר בעבירות הקשורות לריגול או למגע עם סוכן זר, כך שהשאלה הגדולה היא מהי העבירה שהיא כל כך חמורה שבגללה קצין מבטיח ומוכשר מצא את עצמו במעצר ואיפול מלא במשך מספר חודשים.

מאחר שצה"ל לא מוכן לספק תשובות, גל השמועות ברשתות החברתיות גובר מיום ליום. גורמים המעורים בחקירה סיפרו לזצ כי ביצוע העבירה וכן כתב האישום שהוגש נגד הקצין לא יפורסמו לציבור הרחב, זאת בשל החשש לפגיעה בביטחון המדינה. עם זאת, אותם גורמים ידעו לספר כי בימים הקרובים יחשפו לציבור פרטי הסיבות למותו של הקצין.

בנוסף לתהיות הקשות שעולות מהסיפור הזה, השאלה המהותית שחוזרת ונשאלת היא האם נכון להטיל על בחורים צעירים בני 18 ועד 25 אחריות כה רבה על כתפיהם, והאם הם יכולים לעמוד במשא הלחץ הכבד של שמירת סוד שקשור בביטחון המדינה ושעשוי לחרוץ את גורלם של תעשה מיליון אזרחים?

"הכלל הוא כמובן שכתב האישום הוא גלוי ופומבי, ומחיקות או השחרות ממנו הן דבר נדיר. עם זאת, במקרים שבהם טעמים של בטחון המדינה מצדיק זאת, בהחלט יתכן שלא כל פרטי כתב האישום ייחשפו – גם לא בפני בני משפחתו של נאשם, אלא בהשמטות ובפרפרזות בלבד", אומר עו"ד רן כהן רוכברגר אל"ם במיל, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי וכיום ראש המחלקה הפלילית במשרד ליבליך-מוזר גליק.

"כמובן, לא די בטענה כללית של התביעה הצבאית ש"בטחון המדינה" מצדיק הסתרה של פרטים מכתב האישום. על הצבא לבסס באופן קונקרטי את הטענה שאותם פרטים מסוימים הם בעלי פוטנציאל ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה. צריך לזכור שכפי שיש חיילים שמשרתים ביחידות מסווגות ולא יכולים לספר להוריהם היכן בדיוק הם משרתים ומה בדיוק הם עושים בתפקיד, מטעמי בטחון מידע (מלבד האמירה הכללית שהם "משרתים במודיעין"), אפשר שהסתרה של פרטים מכתב האישום תהיה מוצדקת – מאותה סיבה של חשש של חשיפת סודות מדינה. וזאת כי כתב האישום צריך לגולל את המעשים שמיוחסים לנאשם ואת הקשרם – ואם אותם מעשים ואותו הקשר נוגעים בליבת הסוד, גם להורים של הנאשם אין 'זכות' להיחשף להם."

לפי פרסומים בכלי תקשורת שונים הקצין "נשלף" מהרחוב והוכנס לרחב מסחרי, האם מעצר בדרך הזאת הוא חוקי בכלל?

 "'שליפה' של חשוד לשם מעצר אינה דבר חריג. לא פעם לאחר חקירה סמויה מגיעים חוקרי מצ"ח באופן מפתיע ליחידת החייל או לביתו בשעה לא שגרתית – מוקדם בבוקר או בשעות הערב – כדי לעצור אותו באופן לא קרוא. "שליפות" כאלה תדירות בעיקר במקרים שבהם יש חשש שידיעה מוקדמת של החשוד על דבר חקירתו תוביל לשיבוש החקירה, לניסיון להשמיד ראיות מצידו או להימלט מהדין".

האם טענות של בטחון המדינה יכולות להצדיק את ההתנהלות במקרה הזה?

"אם יש באמת שיקולים ביטחוניים מובהקים עם סיכון ממשי בכך שחשיפה תביא לפגיעה בבטחון המדינה (או ביחסי החוץ שלה), החוק קובע העדפה של האינטרס הבטחוני על פני פומביות הדיון. השאלה המרכזית במקרה זה, כשרוב פרטי האירוע כמובן תחת איסור פרסום, היא שאלת היישום בפועל של הכללים המשפטיים – האם אמנם מדובר כאן בשיקולים בטחוניים "נטו". כשתמיד צריך גם לעמוד על המשמר שלא "נושאים את שם הביטחון לשווא" מטעמים אחרים, כמו ניסיון לכסות על "פאשלות" או על אירועים מביכים או פסולים מצד המערכת.

"אפשר לראות מהדינמיקה של השתלשלות הדברים בעקבות המוות הטראגי של הקצין, שבתחילה המערכת ביקשה לפרוס רשת הרמטית, צפופה מדי, של איסור פרסום ואיסור גילוי, ורק בעקבות ההליכים המשפטיים והביקורת הציבורית צומצמו היקפי איסור הפרסום – וטוב שכך. זאת משום שאיסור הפרסום הוא החריג והוא חייב להיות מצומצם כמידת ניתן לתחומים ההכרחיים של הסוד הבטחוני".

עו"ד בני קוזניץ, שמייצג את המשפחה, מסר לזצ ש"המשפחה קיבלה עדכון חלקי על התקדמות החקירה בנושא מות בנם. מדובר בבחור צעיר, רגיש, חכם וצנוע אשר בלי קשר למה שמיוחס לו, לא אמור היה למצוא את מותו ועל כן לא נשקוט עד מיצוי החקירה ומציאת הגורמים שהביאו למותו".

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות