יאוחד החופש הגדול עם החגים | דעה

מדוע בעצם החודשים יולי-אוגוסט התקבעו כחודשי החופש הגדול? הרי הרבה יותר הגיוני שהוא יחול באלול-תשרי, בסנכרון עם החגים ועם כל לוח החופשות. ליאת ברטוב-שדה סבורה שהעובדה ש"ככה התרגלנו", היא לא מספיק טובה

אנחנו כבר באוגוסט, החודש השני של החופש הגדול. החלק הקשה עוד לפנינו, בעיקר עבור הורים לילדים קטנים שהמסגרות שלהם נגמרות ממש עכשיו, אבל מאידך כבר כמעט רואים את הסוף. את האחד בספטמבר שנמצא ממש במרחק נגיעה. את החזרה לשגרה המיוחלת.

אז זהו שלא.

ולא, אני לא מדברת על הקורונה ועל התכניות של משרד החינוך לפתיחת שנת הלימודים. בואו נשים את זה בצד לרגע. כי גם בלי המגפה הזו שטורפת את כל הקלפים, המצב די עקום.

השנה, כפי שקורה לא מעט, לא תספיקו להסניף את השגרה וכבר היא תופר מחדש. עם חודש חגים שפוצח אחרי פחות משבוע, ומשאיר אתכם עם ימי לימודים/עבודה ספורים עד 30 בספטמבר. פעם בכמה שנים זה קורה – חודש החגים יוצר רצף עם החופש הגדול, ומתקבלת חופשה בלתי נגמרת של שלושה חודשים. פעם בשנתיים-שלוש, כמו השנה, החגים גם יוצאים ככה שכמעט לא נותרים ימי לימוד או עבודה סביבם.

אז אני רוצה להזמין אתכם לחשוב מחוץ לקופסא ולהעלות רעיון למחשבה:
למה בעצם שהחופש הגדול לא יתקיים בחודשים אלול-תשרי? למה הקיבעון על היולי-אוגוסט הלא קשורים האלה פתאום? הרי כל לוח החופשות שלנו סובב סביב חגי ומועדי ישראל, אז מה פתאום החודשיים האלה שלא מסונכרנים עם כלום?

תחשבו על זה רגע. חודשיים חופש, שזזים מעט משנה לשנה, כמו כל החופשים שלנו, כאשר בחלק מתוכם אנחנו בחופש מהעבודה גם ככה ויכולים לבלות עם הילדים כמו שצריך. עבור הורים לילדים קטנים זה חשוב עוד יותר, וחוסך ימים ארוכים בהם הם נאלצים לג׳נגל את עצמם למוות. חודשיים חופש, כי צריך בכל זאת, אבל זהו.

מבחינת מזג האוויר גם מדובר ביתרון. החופש לפעמים יגלוש לאוקטובר, ככה שיתאפשר לנו באמת לטייל ולהסתובב בחוץ. באמת לעשות דברים ולא רק לברוח ממזגן למזגן. חישבו על הגיוון שיתאפשר ביעדי הנסיעה לחו”ל. וביולי – ילמדו. סליחה, באב.

ומה עם החום, יהיו שישאלו. איך אפשר ללמוד ולהתרכז בחום הזה? בלתי רלוונטי כשהכל ממוזג. להיפך – אם יש משהו שבלתי נסבל לעשות בחום הזה, זה להיות בחוץ. אך הגיוני לנצל את הימים האלה, של עומס חום בלתי אפשרי, לפעילות אין-דורז. כמו למשל, ובכן – לימודים.

יאוחד החופש הגדול עם החגים | דעה
מה רע באיחוד חופשים? | צילום: PIXABAY

אין שום סיבה הגיונית שלא

כגישה כללית לחיים אני אוהבת לבחון דברים לגופם ולא לקבל אותם כמובנים מאליהם, סתם כי ככה מקובל. סתם כי ככה החליטו פעם, בתנאים ונסיבות אחרים לגמרי. סתם כי ככה כבר עושים שנים ואנחנו רגילים. אז בואו נפרק את הקיבעון הזה ונחשוב על הדברים כמו שצריך.

כל כך הגיוני שחודש החגים יהיה חלק מהחופש הגדול. כמה הגיוני שהחופשה הארוכה של הילדים תהיה מסונכרנת עם התקופה שבה גם להורים יש יותר ימי חופש, בגין החגים. פעם בכמה ימים גם יש פעילות סגורה בלו”ז, עם תוכן של ממש. ועוד עם ארוחה.

כן, ברור לי שיש כאן פגיעה במאזן ימי החופש של אנשי החינוך וההוראה. אבל גם אם לא ניכנס להתמקחות ופשוט נזיז את המספרים ממקום למקום, בלי לפגוע בקצה קצהו של יום חופש, יש כאן בסה”כ 11 ימים (2.5 ראש השנה, 1.5 יום כיפור, 1.5 סוכות, 1.5 שמיני עצרת ועוד לכל היותר 4 ימי חול המועד. אם נהיה נדיבים ונחשב אותם כיום מלא).

אז קחו את הימים האלה בימי שישי לאורך השנה. או יודעים מה? הנה, ניתן לכם יותר מזה – קחו אותם בנוסף לחודשיים האלה, נתחיל את החופשה לא באלול, אלא בט”ו באב. מסתדר בדיוק עם החשבון. וגם סמלי אם מחפשים משמעות.

הנה מקום עם אחלה צידוק להתחבר למורשת, שלא תגידו שאני תמיד אנטי. חופש גדול שמהווה גשר מטאפורי יפה בין השנה שהסתיימה לזו שמתחילה. או משהו כזה.

לא מצליחה לחשוב על סיבה הגיונית אחת נגד.
כלומר, ברור לי שיש סיבות ושיש מי שיתנגדו. אבל אמרתי הגיונית.

 

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
יאוחד החופש הגדול עם החגים | דעה יאוחד החופש הגדול עם החגים | דעה
נגישות