כללי

גם ראש ממשלה ושרים לא יכולים לגנוב תמונות מצלמים

אריה דרעי השר לשעבר אריה דרעי שיתף בפייסבוק תמונה בלי רשות והמדינה תפצה את הצלם

 

ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, שרי ממשלת ישראל ועובדי משרדיהם וגם אנשי האופוזיציה, שימו לב לפני שאתם מעלים תמונות לרשתות שיש לכם את רשותו של הצלם.

עוד ועוד צלמים מביעים את מורת רוחם אחרי שרואים ש"גנבו" את היצירה שלהם ופגעו בקניינם הרוחני. יש צלמים שבוחרים להבליג, יש אחרים שמביעים את זעמם ומאיימים ויש גם כאלה שהולכים עד הסוף לבית המשפט כדי לתבוע צדק, ללמד לקח את ה"גנבים" ולזכות בפיצוי כספי.

https://twitter.com/Oren_Aharoni/status/1422074084335054851

אחד שלא מוותר הוא הצלם ישראל ברדוגו, שממשיך להוציא כספים מגופים שלא משלמים לו עבור השימוש בתמונותיו. בשנת 2008 הפיק ברדוגו את היצירה 'מושא התובענה' במסגרת מיזם צילומים שהתקיים במתחם קבר רחל, סמוך לבית לחם. היצירה של ברדוגו היא תצלום נדיר שמתעד את מתחם קבר רחל בשעה שהוא גדוש במתפללות שמילאו את האתר עד אפס מקום.

עדי הדר, שופט בית משפט השלום בתל אביב, הורה לאחרונה למשרד לפיתוח הנגב והגליל לשלם לברדוגו 19 אלף ₪ כולל שכר טירחת עורך דין, זאת אחרי שהשר לשעבר אריה דרעי – השר לפיתוח הנגב והגליל בשנים 2015-2021 – השתמש בעמוד הפייסבוק האישי שלו בתמונה שצילם ברדוגו. בנוסף לכך, ברדוגו טען כי לפני כשנה וחצי התברר לו שהנתבעת עשתה ועושה שימוש ברכושו כאשר העתיקה והעמידה לרשות הציבור את היצירה.

היצירה שצילם ברדוגו הפך לדבריו לוויארלית ולהיט רשת ונחשפה לעשרות אלפי עוקבים שחלקם אף שיתפו אותה, מבלי שהם מודעים לעובדה שמדובר בהפרת זכויות יוצרים. ברדוגו טוען כי מספר שעות אחרי שגילה את המעשה, שלח לנתבעת מכתב התראה בדרישה להסיר את היצירה לאלתר ולקחחים שיחת טלפון בה יידון היקף הפיצוי על השימוש המפר ברכושו. בנוסף הוא דרש שימסרו לידיו דו"ח המפרט את היקף החשיפה של הפרסום ולמסור עיקרי טיעון המסבירים את מעשי הפרת זכויות היוצרים שלו.

הנתבעת בחרה שלא להגיב למכתב והמשיכה להחזיק ביצירה, ובכתב ההגנה טענה הנתבעת לשגגה נקודתית מצערת בעמוד הפייסבוק האישי של השר דרעי, המנוהל על ידי לשכת השר, בנפרד מדף הפייסבוק של המשרד. הנתבעת ניסתה להסביר שהמכתב של ברדוגו "נפל בין הכיסאות" והוסיפה כי כיום חברת יחסי ציבור מנהלת את העמוד. בנוסף, היא הצרה על כל אי הפנמה נקודתית של הכללים שקרתה בעבר וטענה שמדובר לכל היותר בהפרה בודדת של צילום בודד, שאחראי לה גורם יחיד שפעל שלא מדעת, בלי להבין את מעשיו, ובכל מקרה הצילום הוסר מהמרשתת.

עוד טענה הנתבעת כי פרסום הצילום לא הניב למשרד או למישהו מטעמו רווח כלשהו, לא גרם נזק לתובע ונועד למטרות ציבורית, וכן "הנתבעת לא פגעה ביודעין, במזיד ו/או תוך גדל בזכויותיו הנטענות של התובע". הנתבעת הוסיפה כי ממילא הפרמטרים לקביעת גובה הפיצוי לפי סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, מובילים למסקנה שגובה הפיצוי צריך להיות נמוך וסמלי בלב.

בכתב ההגנה המדינה הוסיפה כי התובע הוא סטודנט למשפטים שמגיש עשרות רבות של תביעות ושם את עצמו כ"מוביל" מאבק עקרוני בשם הצלמים.

השופט הדר קבע כי אמנם נכון כי הפרסום בוצע על ידי משרד ממשלת ללא כוונת רווח, אולם אין בכך כדי להצדקי שימוש ללא קבלת רשות הבעלים לכך. לדברי השופט, לתובע הזכות לשלוט על השימוש ביצירתו ולהפיק ממנה את הרווח הכלכלי הנובע משליטה זו.

"הנתבעת", נכתב בפסק הדין, "פרסמה את היצירות ברשת החברתית, המשתמשים ברשת החברתית שיתפו הפרסומים ואף סימנו שאהבו הפרסום. בכך נהנתה מהפרסום ומההד שיצר הפרסום. בכך פגע השימוש שעשתה הנתבעת ביצירה, בשוק הלקוחות בכוח של היצירה שהתובע העמיד למכירה".

השופט הדר הוסיף: "נקבע כי בעידן המרשתת והרשתות החברתיות, יש בהעתקת יצירה ופרסומה בעלויות אפסיות כדי לפגוע פגיעה קשה ביוצר אשר השקיע מחשבה, זמן וממון רב כדי ליצור את היצירה ויש בשימוש האמור כדי לפגוע בערך היצירה וביכולת היוצר למכור אותה לקהל לקוחות בכח… הנתבעת כאן היא גוף ציבורי גדול ויש ברשותה משאבים על מנת להתחקות אחר קיום זכויות היוצרים והיא אינה יכולה להסתמך על הנחות בדבר אי קיום זכות יוצרים".

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות