איום באקדח, אילוסטרציה
לפעמים כתב אישום, חמור ככל שיהיה, הוא לא העיקר אלא רק תוצר הקצה. לפעמים הוא פותח צוהר לעבר תופעה הרבה יותר נרחבת, שאם היתה מטופלת בצורה אמיתית ויסודית אפשר היה לרסן אותה בשלבים מאוחרים יותר ובטח להימנע מאירועים טראגיים שבהם עוסק האישום.
אחת הביקורות הכי חריפות נגד משטרת ישראל היא לגבי האלימות שמפעילים חלק משוטריה. ואין מדובר בבודדים. עשרות אם לא מאות תלונות מוגשות בשנה נגד שוטרים אלימים, והשאלה היא מה עושה המשטרה כדי למנוע זאת , בטח בטיפול ברמת הפרט.
שאלה זאת מקבלת מענה חלקי בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד שוטר מג"ב בשירות חובה, אפיק טויבי, בן ה-20. הוא מייחס לו עשרה אישומים שהמרכזי בהם הוא המתה בקלות דעת. אבל כתב האישום מתאר במקביל התנהגות אלימה של הנאשם כלפי חבריו ליחידה. איומים, מעשה מגונה ועוד. כתב האישום אמנם הוגש בעקבות הירי למוות בחברו לחדר, אך החקירה גילתה פרטים מאוד מדאיגים על התנהגותו של השוטר עוד לפני כן, שבהחלט היוו סימן אזהרה לקראת הבאות.
על פי כתב האישום נהג הנאשם, כבדרך קבע, במועדים שונים ובהזדמנויות רבות, לשחק עם האקדח המשטרתי שברשותו, תוך סיכון ממשי לחיי אדם. במסגרת המשחק בנשק, נהג הנאשם לשלוף את אקדחו, ללא סיבה ואז לעיתים נהג לכוון את אקדחו היישר לעבר אחרים, מטווח קצר לעיתים תוך שבאקדח ישנה מחסנית מלאה בכדורים.
בחלק מהפעמים שבהן שלף את אקדחו, נהג הנאשם אף לאיים עליהם באומרו, בין היתר, "אני אירה בך", "אני אשחט אותך". בחלק מהמקרים האמורים בהם שלף הנאשם את האקדח ואיים באמצעותו, הוא אף דרך את האקדח ובחלקם – אף נהג ללחוץ על הדק האקדח ולבצע נקירה.
בנוסף, במספר רב של הזדמנויות, תקף הנאשם שוטרים עמיתים לפלוגה ואף ביצע בשתי הזדמנויות שונות מעשים מגונים באחד מחבריו לפלוגה, אחד מהם תוך שימוש בכוח.
המשחקים והאיומים לא טופלו בזמן ונגמרו בצורה מזעזעת – במותו של צאדי, חברו ושותפו לחדר של טויבי. השניים שירתו יחד כשוטרי חובה בבסיס מג"ב 'סמ"ג חוף' בעכו, וחלקו חדר מגורים משותף בבסיס. לפני מספר שבועות, בשעות הערב, שבו השניים לבסיס, יחד עם שוטרים נוספים, בתום פעילות משטרתית שביצעו החל משעות הבוקר של אותו היום.
כבכל ערב, הגיעו השניים למועדון לצורך 'מסדר ערב' יחד עם שוטרים נוספים, אך משהתברר כי השניים שמחזיקים אקדח משטרתי מסוג גלוק וכן רובה מסוג אם-16 לא הביאו עמם למסדר את כלי הנשק, הורה להם מפקדם לשוב לחדר המגורים כדי להביא את הנשקים.
עם סיום המסדר, הודיע הנאשם לשוטרים האחרים כי הוא הולך לחדר המגורים כדי להחזיר את הנשקים וכי בכוונתו לשוב חזרה למועדון, כדי לצפות עם יתר השוטרים בתכנית טלוויזיה. לאחר מכן יצאו השניים יחדיו מהמועדון לעבר חדר המגורים ובהגיעם לחדר, אפסן המנוח את נשקו בארונו האישי, נעל אותו ונכנס למיטתו.
מכתב האישום עולה, כי הנאשם עמד באותה עת בחדר המגורים, וללא כל צורך, אלא רק לשם המשחק, כפי שנהג לעשות פעמים רבות, שלף את אקדחו האישי מסוג גלוק ובו מחסנית מלאה בכדורים והחזיק בידו.
בשלב זה, לחץ הנאשם על תפס המחסנית והוציאה מעט ממקומה, ותוך כדי שהוא מנסה שכך לא ייגרף כדור אל בית הבליעה, דרך את האקדח. בעומדו סמוך מאוד למנוח שעדיין שכב במיטתו מכוסה בשמיכה, הפנה הנאשם את האקדח ישר לעבר ראשו ואמר לו 'תראה', ולחץ על ההדק. כתוצאה מהלחיצה על ההדק, נורה קליע אשר פגע ישירות בפניו של מאדי, פצע אותו אנושות והביא למותו.
על פי כתב האישום, הנאשם הבחין בחברו מחרחר למוות, הניח את האקדח על בטנו המנוח כדי להרחיק עצמו מהאירוע וכדי ליצור מצג שווא לפיו הוא שם קץ לחייו. מיד לאחר מכן, רץ הנאשם למועדון, בו שהו יתר השוטרים, שאל אותם אם שמעו ירייה ואמר להם כי המנוח ירה בעצמו. עוד עלה מכתב האישום, כי הנאשם ביקש נוזל חיטוי מאחת השוטרות והחל לשפשף במרץ את כפות ידיו זו בזו. לאחר מכן, ביקש שוב את נוזל החיטוי, ובתגובה לשאלתה של השוטרת האם הוא נגע במנוח, החל הנאשם לטפוח על גופו ושאל אם השוטרת רואה עליו כתמי דם. גם בשלב מאוחר יותר, חזר הנאשם על גרסתו הכוזבת, לפיה נעים ז"ל שם קץ לחייו.
זה אולי היה טראגי, אבל לפחות אפשר להתנחם בזה שאת אפיק טויבי כבר לא נראה עם מדי משטרה בעתיד. השאלה היא כמה כאלה עוד מסתובבים שם ומה עושה המשטרה בשביל לצוד את הפירות הבאושים שגדלים בתוכה?
