כשהאזרח הקטן פוגש את מונופול החלב

תנובה הענקית נלחמת משפטית בבחור צעיר, בן למשפחה שכולה, שכל רצונו הוא למשוך את הפנסיה שהוריש לו דודו שעבד בחברה במשך 28 שנים עד פטירתו. כנראה זה מה שקורה כשנותנים לחתול לשמור על השמנת
משאית של תנובה
משאית של תנובה. המאבק יצא מכלל שליטה | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

חברת תנובה היא אחת החברות החזקות, היציבות והעשירות במשק הישראלי. היא מגלגלת מיליארדים בכל שנה ונהנית מרווחי עתק בזכות מחירי המזון הגבוהים בישראל. אבל כנראה שלחזירות הישראלית (למרות שהחברה נמצאת בשליטת ברייט פוד הסינית) אין גבולות, ודווקא בימי הקורונה שבהם נדרשת חמלה, היא מגלה אטימות לב מול אזרח קטן שכל מה שהוא רוצה זה טופס 161 מהחברה, כדי לממש את צו הירושה שקיבל ולמשוך את כספי הפנסיה של דודו המנוח.

הסיפור כאן הוא קודם כל סיפורו של יעקב גולדרייר ז”ל. גולדרייר היה גרוש ללא ילדים ועבד בתנובה במשך 28 שנים – ממאי 1992 ועד יום פטירתו ב-1.4.2019. בצוואה שערך עוד ב-2017 הוריש את עזבונו לבן אחותו, אילן קורול, בחור צעיר בתחילת דרכו שסעד את המנוח בשנותיו האחרונות. קורול, בן למשפחה שכולה, איבד את אחיו בעזה לפני מספר שנים.

לאחר שבית המשפט הכיר בצוואה והוציא צו קיום צוואה, פנה בא כוחו של קורול, עו”ד יצחק מירילאשוילי, לתנובה בבקשה להציג בפניו את גמר החשבון עם גולדרייר ז”ל וכן את פירוט הכספים המגיעים למנוח בגין תקופת העבודה בחברה.

בתגובה העבירה המחלקה המשפטית של תנובה פירוט מסוים, אך במקביל הודיעה כי אין לקורול זכויות על הכספים שנצברו, ומוערכים בכ-700 אלף שקלים, כשהיא מסתמכת על סעיף בחוק פיצויי הפיטורין מ-1963 שעל פיו לא מוגדר קורול כ”שאר בשר” של המנוח.

עו”ד מירילאשוילי לא נשבר והביא לעו”ד של תנובה פסיקה של בית המשפט העליון שמגדירה את היורש על פי הצוואה כשאר בשר במקרה שאין אחד כזה בפועל. את המחלקה המשפטית של ענקית החלב, כמו שאתם בטח משערים, זה לא ממש הרשים וקורול נדחה בשנית.

פניות של מירילאשוילי לקרנות הפנסיה לטובת שחרור הכספים אמנם נענו באדיבות, אך גם בדחייה בירוקרטית בעקבות המחסור בטופס 161 ומכתב שחרור לקופות, שאותם אמורה לספק תנובה, שמחזיקה ביחד עם המנוח בקופות. תנובה, כאמור, מסרבת להפיק אותו.

עו"ד איציק מירילאשוילי
עו”ד איציק מירילאשוילי | צילום: יח”צ

בצר לו, פנו קורול ועורך דינו למפלט האחרון, ובתחילת ינואר הוגשה לבית המשפט האזורי לעבודה בתל אביב תביעה ובה בקשה למתן פסק דין הצהרתי כי קורול הוא הזכאי למלוא הכספים שנצברו במהלך 28 שנות העבודה של דודו בתנובה.

בנוסף, מבקש קורול להורות לתנובה למסור לו את טופס 161 ומכתב שחרור לקופות, שאותם היא מסרבת להפיק, ולחברות מיטב ד”ש, פסגות, רעות וקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות למסור לידיו את הכספים שהופקדו על ידי גולדרייר ז”ל.

אבל מעבר העוול שנעשה פה לאזרח הקטן, השאלה המעניינת היא מה עומד מאחורי סירובה של תנובה למסור את הכספים. איזה היגיון מלבד היתפסות על סעיף משפטי עתיק שכבר נסתר? הרי גם אם מדובר בסכום יותר גדול, הוא זניח לעומת המחזור היומי שלה. וגם אם תנצח את התביעה, מה תעשה החברה עם כמה מאות אלפי השקלים הללו שיכולים לשנות את חייו של בחור צעיר, שירש אותם על פי חוק.

גם כשנתבקשו להגיב על הדברים, בחרו בתנובה למסור בצורה לקונית כי “מר אילן קורול הגיש תביעה לסעד הצהרתי נגד קרנות הפנסיה ותנובה והדבר יידון בבית המשפט״.

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
כשהאזרח הקטן פוגש את מונופול החלב כשהאזרח הקטן פוגש את מונופול החלב
נגישות