התעמולה חוגגת בדיגיטל – החוק משנות החמישים

היועץ המשפטי של ועדת הבחירות ניסה להסביר את הקשיים ברגולוציה, במסגרת דיון על התעמולה במרחב הדיגיטלי שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה. בכיר פייסבוק, מרקוס רייניש: "אנחנו מתייחסים לכל אחד באותו אופן בין אם זה ראש ממשלה או כל אחד אחר"
תעמולה בדיגיטל. אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90
תעמולה בדיגיטל. אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

לקראת הבחירות הרביעיות בשנתיים האחרונות ערך אתמול (שני) המכון הישראלי לדמוקרטיה דיון מיוחד על תעמולת בחירות במרחב הדיגיטלי. הדיון נערך, כיאה לימים אלו, במרחב הדיגיטלי.

את השורה התחתונה סיפק עו”ד דין ליבנה, היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית, שהסביר בפשטות את מקור הבלגאן. “אנחנו נמצאים בעולם שנשלט על ידי חוק שחוקק ב-1959″, אמר, “נוכח העובדה שהכנסת טרם השלימה דיון מעמיק בהמלצות ועדת ביניש, נוצר מצב שיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית נדרשים לפרש את החוק בהתאם למציאות המשתנה, ומתמודדים בכלים שיש להם עם העתירות שמובאות לפניהם. אנו מקווים שהכנסת תאזן בין הזכויות האלה ותקבע מסגרת נורמטיבית, בין אם לפי המלצות ועדת ביניש ובין אם לפי המלצות המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוגשו לה”.

ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש התכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, היתה אף נחרצת יותר. “היו שאמרו שחסימתו של טראמפ מהרשתות החברתיות היא צעד שמשמעותו לנעול את האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו. אנחנו כלל לא בנינו אורווה”, קבעה, “אין לנו אורווה כדי להסדיר את העולם הזה של תעמולה דיגיטלית. התפר בין פרטיות לבחירות לא מטופל מספיק בישראל, אפילו בהקשר של הצ’ט-בוט של נתניהו, שאוסף מידע.

האורח הכי מסקרן בכנס היה מרקוס רייניש, סגן נשיא מדיניות ציבורית של פייסבוק באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה, שדיבר על חלקה של הרשת החברתית הפופולארית. “פייסבוק היא כוח מניע חשוב בתהליכי דמוקרטיזציה כבר לא מעט שנים – תהליכים שנותנים קול לאנשים”, אמר, “למדנו, בדרך הקשה, שיחד עם התפקיד החשוב שאנחנו ממלאים מגיעה גם אחריות גדולה – להגן על טוהר הבחירות ולאפשר שיח בריא על גבי הפלטפורמות שלנו”.

רייניש התייחס גם לחלקן של הממשלות בבעיה שנוצרה, אך כיאה לפוליטיקאי מיומן הוא הצליח לא לפגוע בהן תוך גלגול תפוח האדמה הלוהט לכיוונן. “לצערנו, אנחנו מבינים מדוע ממשלות ופרלמנטים מסביב לעולם מתקשים להסכים על הדרך הנכונה ביותר לנסח רגולציות בתחום תעמולת הבחירות וטוהר הבחירות. זה נושא מורכב. אנחנו תמיד האמנו במסגרת רגולטורית שתפתור את הסוגיות הסבוכות הללו ואמרנו זאת פומבית בעבר”.

מרקוס רייניש, פייסבוק | צילום יח"צ
מרקוס רייניש, פייסבוק | צילום יח”צ

רינייש התייחס גם להתנהלות הכללית של החברה. ״בישראל רווחת תפיסה מאוד מוטעית, שלפיה אנחנו התנגדנו למה שנקרא בזמנו ‘חוק הפייסבוק’ ועסק בתנאים לדרישת הסרת תכנים במסגרת חוק האינטרנט. אם לומר את האמת, פחות התחברנו לכינוי ‘חוק הפייסבוק’, אבל המסגרת הכללית, שלפיה בתי המשפט ינחו את פייסבוק כיצד לנהוג ובכך יהפכו את תהליך קבלת ההחלטות לתהליך מונחה יותר, הייתה טובה ולכן תמכנו בה”.

“השאלה שצריך לשאול היא האם אנחנו משחקים תפקיד שבחרנו לקחת על עצמנו, או שמדובר בוואקום שנאלצנו למלא בעל כורחנו. לדוגמה, ההחלטה להשהות את החשבון של טראמפ לא נידונה לפני כן עם הבית הלבן, זו החלטה שהינו צריכים לקבל ופעלנו לפי המדיניות שלנו, שזהה לגבי כל משתמש.

“אנחנו מתייחסים לכל אחד באותו אופן ואוכפים באותה צורה בין אם זה נשיא, ראש ממשלה או כל אחד אחר. מנקודת מבט של פלטפורמה, אני חושב שצריכה להיות שקיפות רגולטורית והגדרות ברורות עבורנו לפעול לפיהן: איך מוגדרת מפלגה? מיהו מועמד פוליטי? מה כלול בתוך השקיפות של התוכן? האם מדובר רק בתוכן שמפרסמים פוליטיקאים או גם בתוכן שקשור לסוגיות פוליטיות?”.

____

מרקוס רייניש, פייסבוק: “ההחלטה להשהות את החשבון של טראמפ לא נדונה לפני כן עם הבית הלבן”
____

עו”ד אבי הלוי, יועמ”ש הליכוד: “חשוב להגן מפני פגיעה באוטונומיה של הבוחרים, הנדוס התודעה שלהם ובחופש שלהם לכלכל את מעשיהם ולהחליט מה עמדתם הפוליטית ואיך הם מצביעים. הסכנה לאוטונומיה של הפרט ולתודעה שלו היא כלל לא בתקופת הבחירות. בתקופת הבחירות, הבוחרים יודעים שכולם מנסים להנדס את התודעה שלהם, לגנוב את הדעת ולנסות להשפיע עליהם. הם ערניים וזהירים. הסכנה האמיתית קיימת בין בחירות לבחירות, אז התקשורת המסורתית הרבה יותר מסוכנת לתודעת האזרחים, שכלל לא יודעים שמהנדסים אותם”.

____

עו”ד אבי הלוי, יועמ”ש הליכוד: “בתקופת הבחירות הבוחרים יודעים שכולם מנסים להנדס את התודעה שלהם. הסכנה האמיתית קיימת בין בחירות לבחירות”

____

עו”ד איל זנדברג, משרד המשפטים: “אחרי מספיק שנים אנחנו מבינים שיש כאן כשל, החתול מתבקש לשמור על השמנת. השאלה היא האם ההתמקדות בבחירות היא הדבר הנכון. גם בחיי היומיום יש תופעות בעייתיות באופן בו אנחנו, האזרחים, מתייחסים זה לזה בעידוד והעלמת עין של הפלטפורמות. אולי בזה צריך לטפל קודם, ואז לא נתפלא ממה שקורה בתקופת בחירות, שזה בעצם חברה על סטרואידים”.

“למעשה, צריך להסדיר את התפר שבין פרטיות לתעמולת בחירות; לטפל בעולם של שקיפות, ולא רק בשאלה מי עומד מאחורי מסר תעמולה אלא האם בכלל מדובר במסר תעמולה; ולהסמיך את יו”ר ועדת הבחירות לתת צווי מניעה על עבירות שכיום לא מנויות בחקיקת הבחירות. בבואנו לאסדר תעמולה בדיגיטל, עלינו להבין את האקו סיסטם – איך הוא עובד, מה הכלכלה שלו ואיך הוא מאוסדר. ראוי שיו”ר ועדת הבחירות הוא שיקבל את ההחלטות. לתוך הוואקום הזה, בהיעדר אורווה שאנחנו בונים, יבנו אותה הרשתות החברתיות”.

פרופ’ ענת בן-דוד, האוניברסיטה הפתוחה: “ההבנה שמידע על בוחרים מעניק יתרון אלקטורלי למחזיקים בו, הופך את השימוש בטכנולוגיות למרוץ לתחתית במדינות בהן אין חוקי הגנת פרטיות מותאמים. עם זאת, הנורמה המדאיגה שמשתרשת בשנתיים האחרונות בישראל אינה רק של מעקב טכנולוגי מלמעלה למטה, אלא שילוב בין מעקב כזה לבין מעקב Peer to Peer, שאומר שאם אני תומכת במועמד או במפלגה, מצופה ממני למסור לה פרטים על חבריי וחברותיי ועל עמדותיהם הפוליטיים. זה לא שימוש בחכמת המונים, אלא שינוי של חוזה בין אזרחים של התרבות הדמוקרטית בישראל. כל עוד המחיר של עבירה על חוק הבחירות וחוק הגנת הפרטיות כדי למקסם תוצאות בקלפי הוא כ”כ זול, יידרש זמן רב עד שתיווצרנה נסיבות פוליטיות שיאפשרו שינוי מהותי”.

____

פרופ’ ענת בן-דוד, האוניברסיטה הפתוחה: “הנורמה המדאיגה שמשתרשת בשנתיים האחרונות, שאם אני תומכת במועמד או במפלגה, מצופה ממני למסור לה פרטים על חבריי וחברותיי ועל עמדותיהם הפוליטיות”

____

פרופ’ יובל שני, המכון הישראלי לדמוקרטיה: “אנחנו נמצאים במקום בו יש סוג של כשל רגולטורי ופער גדול בין הצרכים לרגולציה. חלק מזה נובע מאיזשהו עיכוב שתמיד ישנו כשמדובר במשפט וטכנולוגיה, חלק אחר נובע מהפנמה איטית של משמעות הטכנולוגיה, אבל ברור שחלק נובע גם מכוונת מכוון. מי שכרגע נמצא במרכז הכוח רואה במציאות הרגולטורית הנוכחית כאחת שמסייעת לו להמשיך להישאר בשלטון”.

 

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
התעמולה חוגגת בדיגיטל – החוק משנות החמישים התעמולה חוגגת בדיגיטל – החוק משנות החמישים
נגישות