ארגוני ימין: הכתיבה הלא-מגדרית מאיימת (שוב) על מוסד המשפחה

אם להאמין לארגונים שפנו למנהלת החינוך הדתי, אם נכתוב לכן בשפה שאינה מחייבת את השימוש בזכר, נהרוס את עולם התורה -שגם היא בנקבה, אבל לה מותר
מדליקים נרות שבת | צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90
מדליקים.ות נרות שבת | צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

אל מנהלת החמ”ד (חינוך ממלכתי דתי) במשרד החינוך, שוש נגר, הגיע לפני כשבועיים מכתב. הנדון, נכתב בו, “פרסום הפוגע בשפה העברית ובמוסד המשפחה במסגרת מוסדות החמ”ד”. הסיבה – מודעה לאיתור מטפל או מטפלת בבעלי חיים, עבור בית-ספר ממלכתי-דתי בירושלים, שנוסחה בשפה נייטרלית-מגדרית, הפונה לנשים ולגברים כאחד.

ארגוני ימין: הכתיבה הלא-מגדרית מאיימת (שוב) על מוסד המשפחה
המודעה שעוררה את הסערה.

המודעה, שעשתה שימוש בנקודה הא-מגדרית, אחת השיטות לכתיבה שוויונית שמאפשרת פנייה לנשים וגברים גם יחד, עוררה את זעמו של “פורום הארגונים למען המשפחה בישראל”, גוף המאגד כמה ארגונים בעלי צביון דתי/ימני, ובהם בצלמו, המכון הישראלי למשפחה, הפורום לאקטיביזם יהודי, אופק – המטה להסברה יהודית, ומרכז ליב”ה. “אנו מוצאים לנכון להפנות תשומת ליבך כי השימוש בנקודה באופן המתואר לעיל אינו מקרי”, נכתב במכתב, “מדובר בשפה של ממש שהומצאה במסגרת חוגי המגדר השונים. מטרתה של שפה זו, המכונה ‘שפה א-מגדרית’, היא לאפשר זהויות מיניות ואישיות שונות שאינן רק גבר או אישה. האג’נדה העומדת בבסיס שפה חריגה זו גורסת כי העברית הנה שפה פטריארכלית שמדכאת את האישה – כך ממש”.

עוד נכתב כי “השפה חייבת לשקף את ערכי התורה בחיים, ולכן יש להקפיד על כתיבה מותאמת להבדלים בין המינים. אנו קוראים לך”, כתבו החתומים על המכתב, “כמנהיגת ציבור התלמידים הדתיים ומשפחותיהם, לעצור את הסחף אחר מגמות ברות חלוף אלו, להגן על תלמידי ישראל ומשפחותיהם, ולמנוע את הפגיעה בשפה העברית ובמוסד המשפחה […] נודה לך לסיוע בהעלאת המודעות לנושא זה ובמניעת פרסומים בסגנון זה, כולל מתן הנחיות ברורות לכל מי שמפרסם מסמכים מטעם החמ”ד”.

בשבוע שעבר, השיבה נגר למכתב ואמרה שהשימוש בנקודה הא-מגדרית לא יחזור שנית במסגרת פרסומי החמ”ד – כך דווח באתר ערוץ 7. על פי הדיווח , במינהל החמ”ד של משרד החינוך, האחראי על החינוך הממלכתי-דתי בארץ, הורו למנהלים ולמורים בזרם זה להפסיק להשתמש בנקודה, שמאפשרת לפנות לנשים ולגברים באופן שוויוני. מנהלת החינוך הדתי במשרד החינוך, כך דווח, אמרה: “אנו מחנכים לחיי משפחה בקדושה על פי תורת ישראל. אין בדעתנו לאפשר לכל גוף או גורם לפגוע, להשפיע או לכוון לרוח אחרת”. מטעמה של שוש נגר, מנהלת החמ”ד, נמסר כי הדברים לא הובאו במלואם בדיווח. היא מבקשת להדגיש כי מנהל החינוך הדתי פועל בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית ופונה לכלל הקהלים – גברים ונשים כאחד.

ובינתיים, ביקום מקביל

לפני כמה חודשים הודיעה אוניברסיטת תל אביב כי בעקבות מחקרים שמראים כי פנייה לנבחנים בלשון זכר בלבד פוגעת בהישגי סטודנטיות, עוברת האוניברסיטה למדיניות חדשה: כל הבחינות שנערכות בה ינוסחו מעתה בלשון רבים במקום בלשון זכר-יחיד. במכתב ששלח בחודש אוגוסט סגן הרקטור, פרופ’ אייל זיסר, לדיקני הפקולטות ולחברי וחברות הסגל האקדמי כתב כי מעתה עליהם להורות במבחנים “ענו”, “כתבו”, “תארו” וכיו”ב, במקום “ענה”, “כתוב”‘, “תאר” שהיו נהוגים עד כה.

“מרביתנו נוהגים להשתמש בלשון זכר בכתיבת בחינות”, כתב זיסר, ושיתף בתוצאות המחקרים שהוצגו בפניו. “קיים פער דרמטי בתוצאות בחינות של נשים, באופן שמיטיב עם גברים, ומרע עם נשים. כאשר פונים לנשים בלשון זכר, הציונים שלהן נמוכים יותר מאשר בפנייה בלשון נקבה”.

באוניברסיטה תל אביב מפסיקים עם פנייה במין זכר
מכתבו של פרופ’ אייל זיסר למרצי אוניברסיטת תל אביב

ההחלטה באה בעקבות פנייתן של ד”ר תמר קריכלי-כץ מאוניברסיטת תל אביב וד”ר טלי רגב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה שערכו את המחקר בנושא. תוצאות מחקרן מלמדות על הכוח הרב של השפה בשיקוף ושימור סטריאוטיפים ופערים מגדריים, ומצביעות על החשיבות ותשומת הלב שיש לתת לאופן הפניה לנשים. תופעה זו מוסברת, לפי החוקרות, כתת מודע אינטואיטיבי, השפעה של סטריאוטיפים הנתפסים כשליליים ומקטינים את הביטחון העצמי.

במחקרן של קריכלי-כץ ורגב נמצא בנוסף כי פנייה בלשון נקבה בלבד מעלה את ציוני הנשים אך במקביל פוגעת באלה של הגברים. כלומר שפנייה למגדר אחד, זכר או נקבה, פוגעת בהישגיו של המגדר השני. לעומת זאת, פנייה בלשון רבים היטיבה את תוצאות המבחנים אצל נשים – ולא פגעה בתוצאות מבחני הגברים (את המחקר המלא תוכלו לקרוא בלחיצה על לינק הזה).

ד״ר יופי תירוש, מומחית למשפט ותרבות ולאיסור אפליה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, סבורה כי אין לזלזל בהתנגדויות העזות שאנחנו רואים שוב ושוב לניסיונות להפוך את העברית למכילה ושוויונית יותר מבחינה מגדרית. ״שפה מבנה מציאות” היא מדגישה, “השפה העברית נותנת קדימות לגברים, ומציגה התנסחות בלשון זכר כצורת פניה ניטראלית. נשים מתבקשות למצוא את עצמן בתוך השפה הזאת, ולתרגם לעצמן בראש את לשון הזכר כאילו הפניה היא גם אליהן”.

תירוש מסבירה שהיא מודעת כמובן לבעייתיות שבפתרונות המוצעים, אבל הסיפור עמוק ומורכב יותר: “הלוכסן שפונה לכאורה לנשים לא באמת פותר את הבעיה, כי הוא נספח מעיק. גם הנקודה, אחת מכמה הצעות חדשות, לצד הגופן השוויוני מגדרית ופתרונות יצירתיים שונים שמגיעים מהשטח בשנים האחרונות, איננה פתרון מושלם. אבל מה שמעניין לדעתי”, אומרת ד”ר תירוש, “הוא עוצמת ההתנגדות לכל הפתרונות היצירתיים הללו. ההתנגדות מגיעה ממי שמבקשים לשמר תפיסות שמרניות שמקצות לכל אחד מהמינים תפקיד לפי ׳טבעו׳ לכאורה. האישה והנקבי אמורים להישאר בבית, מאחורי המחיצה, ומאחורי הלוכסן״.

תירוש אינה לבד. בעבור רבים, השימוש בנקודה אינו נוח. זה מוזר, פוגע ברצף הקריאה ומבלבל, אבל ככה זה עם כל שפה “חדשה”. גם בקריאת אנגלית, למשל, הקורא הישראלי הממוצע נדרש למאמץ גדול יותר. העין לא מצלמת אוטומטית מילים שלמות ונדרש ריכוז רב. עד שמתרגלים. אבל הרי ברור לכולנו שזו בכלל לא הנקודה פה (תרתי משמע): המאבק הוא על המהות, הוא על הניסיון לייצר שפה פחות מגדרית, כזו שמייצרת שוויון, אל מול השאיפות לשמר את ההיררכיה. זו שבה הגבר הוא ברירת המחדל והאישה היא במקרה הטוב, כוכבית למטה שמסבירה כי “הפנייה היא לשני המינים”. הרי גם אל מול הלוכסנים, הגופן הרב-מגדרי או ריבוי הפעלים קמות אותן זעקות בדיוק – ומאותם אנשים בדיוק.

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
ארגוני ימין: הכתיבה הלא-מגדרית מאיימת (שוב) על מוסד המשפחה ארגוני ימין: הכתיבה הלא-מגדרית מאיימת (שוב) על מוסד המשפחה
נגישות