כללי

גבר, גם לך מגיע זמן עם הילדים שלך

מיזם 'אבא בארבע' מיזם 'אבא בארבע'

זוג מביא לעולם ילד/ה, בתום כמה חודשים מן הלידה, על פי החלטת ההורים, עובר הטיפול בנולד בחלק משעות היממה, לגורם שלישי – מטפל/ת, משפחתון, פעוטון. שעות המסגרת הזו מוגבלות כמובן ועם סיומן מתייצב אחד ההורים לאסוף את הצאצא/ית. לרוב הדבר קורה סביב השעה 16:00-16:30.

שגרה של הורים. אבל לא באמת של "הורים", אלא יותר של, ובכן, אימהות.

כל אישה שהופכת לאם לומדת להכיר את המציאות החדשה של חייה – שבוע עבודה שמורכב מימים ארוכים וימים קצרים, "ג'ינגול" בין המטלות השונות, השלמת שעות עבודה בשעות הלילה או ירידה באחוזי משרה. כולנו גם מכירים את המושג מעורר המחלוקת "משרת אם" שלכאורה בא להקל על נשים במצבן המשפחתי החדש, אך בפועל זורע את הזרעים לפערים התעסוקתיים בין גברים ונשים.

והאבות? פחות. גם אלו שממש ירצו לקחת חלק שוויוני בגידול ילדיהם, יתקלו לרוב במערכת שלא תראה בעין יפה את השאיפות. לצאת בשעה 15:00 מהעבודה פעמיים-שלוש בשבוע כדי לאסוף את הילדים? אולי אם אתה גרוש. אבל במסגרת המערכת הזוגית הרגילה – מדובר בעניין נדיר ולא פשוט בכלל.

באגף שוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה, החליטו להרים את הכפפה עם קמפיין חדש בשם "אבא בארבע", מיזם שמנסה להציע פתרונות לעניין. "במסגרת תפקידי, אני עוסקת רבות באיזון בית עבודה, זכויות הורות ותעסוקה גמישה", כתבה נעה חדד, סגנית מנהלת האגף שמובילה את הקמפיין, בפוסט בפייסבוק, "השנה – החלטנו לקחת את הנושא צעד קדימה לקראת יום המשפחה ולצאת בקמפיין הזה, שנועד להעלאת המודעות והלגיטימציה למימוש זכויות הורות ואיזון בית עבודה, הן בארגון והן אצל ההורים עצמם. הקמפיין רלוונטי להורים – נשים וגברים כאחד" הוסיפה חדד, "אך מופנה יותר לאבות, כיוון שהם אלו שלא ממשים את זכויות ההורות כלל, למרות הזכאות לה".

המיזם שם לו למטרה להגביר את מעורבותם של יותר ויותר גברים, כך שייקחו חלק פעיל באיזון בין הבית והעבודה. לשם כך בחרו להתמקד בנושא הוצאת הילדים מהמסגרות. "בחרנו להתמקד במאפיין הבולט והשכיח ביותר בחיי המשפחה", נכתב בהגדרות המיזם, "שרלוונטי לכלל המגזרים ויכול להתחיל להניע שינוי באופן מידי בצורה ריאלית, מאפשרת, מבלי לייצר אנטגוניזם". על פי יוזמי המהלך, זכות הורית זו ממומשת בעיקר על ידי אימהות, כך על פי סקר אבות בשירות המדינה 2019. הקמפיין קורא לארגונים מכלל המגזרים (עסקי, חברתי, ציבורי, עצמאי) להצטרף למהפכה, ומזמין את המעוניינים להירשם למהלך.

נתקלת בהתנגדויות למיזם?
חדד: "לכל מיזם יש התנגדויות, זה טבעי ולגיטימי. כל אחד רוצה שידברו ישירות אליו, ולא אל מי שלידו. אנחנו מקדמים יוזמות ומדיניות רחבה המכוונת לאבות ולאימהות כאחד, אבל לאור הסקרים שביצענו ושיח עם הורים, הבנו שהפעם נכון לשים את הפוקוס דווקא על האבות. אבות צמאים לשותפות הזו ולדחיפה שלנו וכמובן שהמשמעות של אבות מעורבים הינה בסופו של יום יותר שוויון מגדרי ויותר זמן משפחה עבור כולם".

"בשנת 2019 ערכנו סקר אבות בשירות המדינה בכדי לבחון את עמדתם בנושא", היא מספרת, "בבחינת תחושות הגברים עלה כי מחצית מהאבות לא מודעים בכלל לזכויות שלהם כהורים, כ-30% מהם מניחים כי זכויות אלו מגיעות לנשים בלבד וכמו כן כ-30% מהם התייאשו ממימוש הזכויות עקב עודף בירוקרטיה. ניכר כי יש רצון רב לאבות להיות נוכחים בחיי הילדים ולקחת חלק פעיל ומשמעותי בחייהם, ורק אחוז אחד מהאבות שענו על הסקר (מתוך יותר מ-2000 משיבים) הביעו אי רצון לממש את זכויות ההורות המגיעות להם. ועם זאת, עדיין יש לא מעט קשיים בתרבות הארגונית שלא מאפשרת להם לממש את זה. מטרת המיזם לפעול משני הכיוונים – 'אבא בארבע' נועד לעודד אבות לצאת הרבה יותר מפעם בשבוע ובעיקר לשים זרקור על ארגונים כדי שיאפשרו ויעודדו איזון בית-עבודה גם בעבור אבות, ולאפשר להם לעשות את זה".

נעה חדד צילום נתי הורטיג
רוב האבות לא מודעים לזכויותיהם במקום העבודה. נעה חדד | צילום: נתי הורטיג

"הנושא של השתתפות שני ההורים בגידול הילדים והטיפול בבית, הוא ראשון במעלה מבחינתי", אומר שי שטיינר, 46, אבא לבר ומנהל רכש במקצועו. שטיינר משמש גם כממונה על שוויון מגדרי במקום עבודתו. "בבית שלי אני המטפל הראשי – אוכל, כביסות וכו׳. זה החל כשאשתי הייתה מנהלת מחלקה בעיריית חיפה והיום היא בבית בעקבות מחלה. כשבר היה קטן אז בכל פעם שניצלתי ימי מחלת ילד, הבוסים שלי התייחסו לזה באופן מאוד לא חיובי. הצטיירתי כבעייתי וכאחד שכמעט ולא נמצא. שמעתי הערות של 'עוד פעם…' והרבה פעמים הרגשתי שלא מאמינים לי ושאני מנסה להתחמק מלעבוד. ברור שיש קשיים מהמערכת התעסוקתית, היות ולא רואים בעין יפה גבר שנשאר בבית לטפל בילדים חולים, או יוצא מוקדם/מגיע מאוחר לצורך הוצאת/הבאת הילד לגן ולבתי הספר".

שטיינר סבור שמיזם כזה, שמעודד גברים לקחת חלק בגידול הילדים, יכול היה לעזור לו מאוד. "אולי זה היה הופך אותי מחריג ש'מנצל' את מה שניתן לי, לעוד אחד נוסף, שעושה מה שהוא צריך לעשות בשביל המשפחה שלו. המעסיקים והמנהלים צריכים להבין" הוא מדגיש, "שאין הבדל בין עובד גבר לעובדת אישה. לא ביכולות שלהם ושלהן ולא באופן הזה שעובדת מטפלת בילדים והעובד יכול להישאר בעבודה ושאשתו בבית תדאג לילדים. ברגע שיהיה שוויון מלא בנטל, וזה יהיה טבעי לכולם ואז לא תהיה שום בעיה לאף אחד בנושא, וכך גם נושא ההורות לא יהווה נטל כביכול על עבודת נשים".

כעת נותר להחזיק אצבעות ולקוות שהמיזם יצליח, ושנטל ההורות יחולק באופן שוויוני בין גברים ונשים. אפשר שזה יהיה המפתח לצמצום אחד הנתונים המבישים ביותר בשוק העבודה בישראל: כשגברים ונשים יעבדו את אותן השעות, אולי נשים ישתכרו כמו גברים ולא 30% פחות, כפי שקורה היום לא רק בשוק הפרטי אלא גם בשירות המדינה.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות