המשטרה: איננו עוקבים ברשת אחרי אזרחים ללא רשות

בדיון שנערך אתמול בכנסת הכחיש נציג המשטרה בתוקף את הפרסומים, לפיהם מתבצע מעקב אחר גולשים ואתרים ללא סיבה ובניגוד לחוק. נשאלת השאלה עד כמה החוק מגביל ומה מוגדר כ"סיבה"
מתוך הסרט חיים של אחרים
מתוך הסרט "חיים של אחרים" העוסק בהאזנות המשטרה בגרמניה המזרחית. משרד התקשורת קיבל השראה? | צילום: יח"צ

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה אתמול (שני) בפרסומים שהופיעו בתקשורת, לפיהם המשטרה מבצעת מעקבים בלתי חוקיים באינטרנט אחר אזרחים ופוגעת בפרטיותם. נציג המשטרה בדיון, ראש אגף חקירות במשטרה, סנ”צ גלעד בהט, הכחיש את הפרסומים מכל וכל.

על פי הנטען בפרסומים, המשטרה מפעילה מערכת שמנטרת פעילות של גולשים ברשת בשני אופנים: האחד – כאשר מתעורר חשד לגבי אדם מועברת כל פעילות הגלישה שלו דרך המערכת של המשטרה ללא ידיעתו. בשני, כך נטען בפרסומים – מסיטה המשטרה דרך מערכת הניטור שלה את כל התעבורה של אתרים מסויימים, כדי לדעת מי גולש בהם. הועדה, בראשותה של ח”כ עינב קאבלה מחוסן לישראל, ביקשה לבחון את נכונות הדברים, לברר מתוקף איזה חוק מבצעת המשטרה מעקב אחר אזרחים ומהו היקף התופעה.

“הפרסום הזה לא נכון”, טען ראש אגף החקירות, “מה שנכון זה שהמשטרה עובדת לפי חוק. ככל שיש חשד לביצוע עברה יכולה המשטרה לפנות לגורמים הרלוונטיים, בתי המשפט, להוצאת צו להפעלת הכלים העומדים לראשות המשטרה, על מנת למנוע עבירה או לחקור עבירה לאחר שבוצעה. כל האמצעים בהם משתמשת המשטרה” הדגיש סנ”צ בהט, “נמצאים במעקב של גורמים חיצונים ופנימיים למשטרה, לרבות משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי למשטרה ותוך פיקוח של בתי המשפט”.

סנ”צ בהט המשיך ופירט שלושה קווים מנחים לפיהם פועלת המשטרה “(1) המשטרה פועלת על מנת למנוע עבירה שטרם בוצעה (2) המשטרה פועלת כשיש חשד ממשי שבוצעה עבירה (3) המשטרה פועלת על פי החוק. כשאזרח עומד בכיכר העיר העכשווית, הטכנולוגית”, הוסיף בהט, “ומבצע עבירה פלילית, אנחנו יכולים להיות שם במרחב האינטרנטי הציבורי. ככל שמדובר במקום פרטי – לא מבצעים זאת ללא צו בית משפט”.

“על השאלה האם המשטרה פועלת תמיד על פי חוק, יכול לענות כל אחד בעצמו”, אומר רן בר-זיק, מתכנת ובלוגר טכנולוגיה, “אני חושב שכל אזרח, בלי קשר לדעתו הפוליטית או למחנה שממנו הוא בא, יכול לדעת עד כמה ההצהרה הזו מדויקת. מחסימת חה”כ בצלאל סמוטריץ’ על ידי שוטר בניגוד לחוק, דרך הפעלת מכת”זיות בניגוד לחוק ועד אכיפה פרטנית. אז ההצהרה הזו לא עושה עלי שום רושם”.

באשר לדיון המקצועי עצמו אומר בר-זיק שחוק התקשורת מאוד ברור, אך מעניק למשטרה יד חופשית מאוד “החוק נותן זכות לכל גוף שלטוני לגשת לנתוני השיחות, לנתוני הגלישה (הסלולרית והלא סלולרית) ולכל נתון תקשורת שהוא. כפי שרונן ברגמן כבר חשף – המידע הזה עובר לשב”כ במלואו כבר שנים. גם למשטרה יש מערכות כמו ‘עין הנץ ‘שאוספות מידע רב על תנועת הרכבים למשל. גם פה הכל ‘על פי חוק’. האם בכל ספקיות התקשורת המשטרה הטמיעה את מערכות המעקב שלה? אני לא יודע. האם מערכות המעקב של המשטרה עובדות בצורה כזו או אחרת? אני לא יודע. אבל יש לה את היכולת ואת ההיתר החוקי.

“לצערי כרגע עלינו לצאת מנקודת הנחה שגוף שלטוני תמיד מאזין ואוגר עלינו מידע” מדגיש בר-זיק, “הבעיה היא שהמידע הזה גם נשלף לא רק לצרכי בטחון או צרכי שיטור אלא גם על ידי שוטרים או אנשי בטחון שעושים בו שימוש לרעה. יש לכם מריבה עם שכן שהוא שוטר שיש לו גישה למערכת הזו? שכן שהוא חבר של שוטר כזה? אתם עלולים להיות בבעיה”.

יו”ר הועדה, ח”כ עינב קאבלה הגיבה להצהרת נציג המשטרה ואמרה: “חשוב שפרטיותם של התושבים תשמר ואנחנו לא רוצים שביטחונם ייפגע, אך במנעד הזה חשוב שדברים יתבצעו בהתאם להוראות החוקיות. טוב לשמוע שהכחשת המשטרה לפרסומים היא חד משמעית”, הוסיפה קבאלה “חבל שדוברות המשטרה לא הכחישה כך והייתה חוסכת דאגה. בסופו של יום כתבה כזאת היא מלחיצה ומדאיגה מאוד ובצדק” אמרה קבאלה, “ואם התשובה היא פשוטה מאוד והיא הכחשה וכי אתם פועלים רק לפי צווים שיפוטיים, היה טוב לו הדבר היה קורה בזמן אמת ולא בדיעבד”.

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
המשטרה: איננו עוקבים ברשת אחרי אזרחים ללא רשות המשטרה: איננו עוקבים ברשת אחרי אזרחים ללא רשות
נגישות