טכנולוגיה

הרשויות בארה"ב דורשות מגוגל מידע על משתמשים

עיני גוגל עיני גוגל

רשויות אכיפת החוק מטעם ממשלת ארצות הברית דורשות באופן חשאי מגוגל וממנועי חיפוש אחרים לעקוב ולספק מידע על כל מי שמחפש מושגים מסוימים באמצעות "צווי חיפוש למילות מפתח", כך מפרסם דוח חד"ש.

בשנים האחרונות היו רק שני צווים כאלה שפורסמו לציבור, אבל מסמכים משפטיים חשאיים שהשיג העיתון הכלכלי "פורבס" מעידים כי הרשויות באמריקאיות עושות שימוש הרבה יותר נרחב בפרקטיקה הזו שעלולה להוביל לפגיעה בפרטיות ולהזיק לחפים מפשע.

בחקירה פדרלית שהתקיימה בוויסקונסין בשנת 2019 הוצג צו כזה, שבו החוקרים חיפשו אדם שהם האמינו שהיה מעורב בהתעללות מינית וסחר בקטינה. בניסיון לאתר אותו הרשויות ציוו על גוגל לספק כל מידע על משתמשים, כולל שמות חשבון, כתובת IP של המחשב וקבצי קוקיז שחיפשו את שם הקורבן, השם של אמא שלה (בשני איותים שונים) והכתובת שלה למשך 16 יום מתוך השנה.

גוגל סיפקה את המידע באמצע שנת 2020, כך דיווח פורבס, אף שלא מצוינת במסמך כמות האנשים שהמידע שלהם נשלח לחוקרים פדרליים. הצו היה אמור להישאר חשאי ומשרד המשפטים האמריקאי לא ידע על ההדלפה עד ש'פורבס' ביקש תגובה מסודרת בעניין. החקירה בעניין נמשכת והצו מאז הפך לחשאי.

 

רק שני צווים לחיפוש מילות מפתח הפכו לפומביים לפני המקרה בוויסקונסין, כאמור – אחד מהם משנת 2017 בו שופט ממינסוטה חתם על צו הדורש מגוגל לספק מידע על כל משתמש בעיר אדינה שחיפש את שמו של קורבן הונאה. המקרה השני נחשף ב-2020, ובו ביקשו הרשויות מידע על כל מי שחיפש בגוגל כתובת של קורבן הצתה, שגם היה עד במשפט הסחיטה נגד כוכב הפופ ועבריין המין ר. קלי.

עיתונאי  'פורבס' זיהו מקרה שלישי דומה שלא דווח עליו, שהתרחש במחוז הצפוני של קליפורניה בדצמבר 2020. הצו חשאי ונודע עליו רק ממסמך של בית המשפט. "בקשה של ארה"ב לצו חיפוש לחשבונות גוגל שקשורים לשישה מושגי חיפוש וארבעה תאריכי חיפוש".

וכך בעוד מספר מקרים – צווים מאוד נרחבים שמורים לגוגל וגם למנועי חיפוש של ענקיות טכנולוגיה אחרות כמו מייקרוסופט ויאהו לספק מידע על משתמשים שחיפשו שמות וכתובות שונות ומושגים שונים שקשורים לאירועים פליליים. למשל מקרה של פצצות שהוסתרו באוסטין, טקסס ב-2018 ושם מילות החיפוש שדרשו גורמים פדרליים היו בין היתר "צינור נפץ" ו"חומרי נפץ".

 

הצווים הנרחבים האלה מהווים פגיעה חמורה בפרטיות, כך מזהירים מומחים לפרטיות ולבטיחות. הם מעלים חששות שמשתמשים תמימים עלולים להיתפס ולהיחקר לחקירה פלילית, ויש אף מומחה טכנולוגי לענייני פרטיות שטוען כי מדובר בהפרה של התיקון הראשון לחוקה, שמתייחס לחופש הביטוי.

ג'ניפר גראניק, יועצת לחברת סייבר אמריקאית, טוענת כי "לעבור על מאגר המידע ההיסטורי במנוע החיפוש של גוגל מאפשר למשטרה לזהות אנשים רק על סמך מה שהם חשבו עליו בנקודה מסוימת בעבר, לפעמים סתם מסיבה שלהם. הפרקטיקה הזו מהווה סכנה עבור הציבור, וראוי להזכיר כי מעולם קודם לכן לא נוסה להשתמש בטכניקה הזו שמאיימת על האינטרסים של התיקון הראשון לחוקה האמריקנית ושבלי סיבה תפגע באנשים חפים מפשע, ומה שעוד יותר חמור זה שהמשטרה עושה זאת בחשאיות, מה שמונע דיון פומבי וויכוח סביב הפרקטיקה הזו".

גוגל הגנה על מסירת המידע לרשויות וטענה: "כמו בכל בקשה לאכיפת חוק, יש לנו תהליך קפדני שנועד להגן על פרטיות המשתמשים שלנו תוך תמיכה בעבודה החשובה של אכיפת החוק".

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות