טכנולוגיה

ביקורת נשק | שנית מצדה לא תפספס

ככה זה מגיע: מה בקופסת אקדח "מצדה" ככה זה מגיע: קופסת אקדח "מצדה"

כל הדרך למטווח חשבתי על נתן אלתרמן ואריק אינשטיין. כי הראשון כתב והשני שר "לעורר אהבה וכבוד וחיבה וקנאה לתוצרת הארץ!". אני נוהג ותוהה, תוצרת הארץ? יש הרבה שמועות, כולן תוצרת הארץ, אבל אמת אחת תוצרת הארץ טרם הצלחתי למצוא. כדי לשמור על ראש פתוח, אפילו לא הייתי מוכן לשמוע דעה מוקדמת לפני מבחן הנשק ממעט מחברי שידעו שאני הולך לירות. יש לי רומן ארוך ומתמשך עם IWI, ובמקום בו מייצרים את האקדח הזה, או לפחות כך נטען על האקדח והקופסה, אף זכיתי בתואר 'אישיות בלתי רצויה', תואר שהרווחתי ביושר כי כתבתי את האמת – והאמת לא הייתה נעימה אז. ואני לא בטוח שהיא ממש נעימה עכשיו.

אקדחים בעלי מנגנון הקרוי 'סטרייקר', נוקר פנימי המופעל על ידי קפיץ, אינם דבר חדש בעולם הנשק, וכבר קיימים כ-100 שנים ויותר. העולם פחות או יותר נוטש את מנגנון הירי על ידי פטיש חיצוני. גם IWI רוצים להיות שם עם אקדח בעל מנגנון כזה, כי אם אין לך אקדח סטרייקר, אתה ככל הנראה לא קיים.

הגודל ועוד איך קובע

ראשית חוכמה, אקדח "מצדה" הוא גדול. אנחנו מחלקים היום את גודל האקדחים בגסות לשלוש קטגוריות: מלא, קומפקטי ותת-קומפקטי, ככשתי הקטגוריות האחרונות זוכות להצלחה רבה מאד בשנים האחרונות.

כמעט לא תוכלו למצוא חברה שמכבדת את עצמה שאין לה אקדחים בקטגוריות הללו, כשלעיתים קרובות מאד מחסניות האקדח המוגדר כ'גודל-מלא' יתאימו גם לאחים הקטנים שלו. אלא אם האחים הקטנים גם דקים בעובי ולא רק קצרים בשני הממדים, והמחסניות שלהם הן חד-טוריות ולא מרובות כדורים דו-טוריות. לחברות נשק לא מעטות יש אפילו אקדחים שנופלים את ההגדרה מיקרו-קומפקט.

כשאקדח גדול, הוא נשאר בבית בכספת, (אתם משאירים אקדח רק בכספת, נכון?). כי אם אתה והאקדח צריכים לריב בבוקר מי יכנס למכנסים, אתה או הוא, אתה תנצח וכל סיבת הקיום של אקדחים נמחקת באחת. ונכון לכתיבת שורות אלו, ל- IWI, הגלגול הפרטי של תע"ש, אין אקדח קומפקטי או תת-קומפקטי לאקדח הזה,

אני גם חושב שאני מבין למה.

אם שאלתם את עצמכם כמה גדול? מספיק להביט בתמונה שלמטה ולראות שגלוק 17, שהוא פחות או יותר הסטנדרט המודרני לאקדח בגודל מלא, יכול להתחבא כמעט לגמרי מאחורי המצדה.

המשקל? לא חורג מסטנדרטים של אקדח מודרני בגודל מלא, כזה שחלקו התחתון עשוי מפולימר (שם מגניב לפלסטיק). גם כאן זה לא הניסיון הראשון של תע"ש/IWI להיות בחברה של החבר'ה הטובים. כבר היה להם יריחו עם גוף פולימרי. משקלו של האקדח ריק וללא מחסנית 665 גרם, וזה באמת במשפחה.

אקדח מצדה יכול להחביא מאחוריו גלוק 17 | צילום: אבי מור
אקדח מצדה יכול להחביא מאחוריו גלוק 17 | צילום: אבי מור

מודולרי

ניתן לשפר את האחיזה ולהתאים את האקדח לכפות ידיים בגדלים שונים על ידי החלפה של גב הקת. האקדח מגיע עם 3 גבי קת בגדלים שונים, וזה בהחלט משפר את תחושת הגודל הכללי של קת האקדח.

אקדח מצדה מגיע עם 2 מחסניות של 17 כדורים כל אחת. נדרש קצת מאמץ לטעון אותן לקראת הסוף, אבל היי, אנחנו גברים ולא נתחיל להתלונן. הוא מגיע גם עם כלי ניקוי ולפעמים עם נרתיק. יש לציין לטובה שהפקדים של האקדח, כלומר תפס המחסנית ועצר המחלק, הם דו-צדדיים. זה לא מובן מאליו בכלל שמישהו חושב על אנשים שמאליים בזמן תכנון נשק וזה יפה בעייני. האקדח מגיע עם חוברת, אבל רק באנגלית. למה? תוצרת הארץ, לא?

מה שלא מצא חן בעייני זה שתכונה שמצויינת בחוברת, שחשובה מבחינה בטיחותית, לא מתקיימת במציאות כפי שהיא מפורסמת: ציין בית בליעה מלא. זו לא תכונה שקיימת בהרבה אקדחים, אבל משהיא מוצהרת כקיימת, היא צריכה להיות זמינה בראיה ובמישוש, גם בחושך. כאשר יש כדור או תרמיל בבית הבליעה השן החולצת בולטת קצת, אבל לא מספיק, ועל פי התמונה בחוברת צריך לראות פס אדום כאינדיקציה לזה שבית הבליעה אינו ריק. מבט בתמונות מגלה שלא ניתן לראות את הפס האדום, ולגבי מישוש בשעת לחץ, אני מאד בספק שזה ניתן לביצוע כשהמוטוריקה העדינה לא קיימת.

לאקדח מסילת פיקטיני סטנדרטית | צילום: אבי מור
לאקדח מסילת פיקטיני סטנדרטית | צילום: אבי מור

לאקדח יש מסילת אביזרים סטנדרטית שמאפשר חיבור פנס/ ציין לייזר או מכשיר משולב.

קיימים אקדחים כאלו עם הכנה לכוונת אופטית, שהופכת להיות תכונה מאד מבוקשת בקרב היורים, והרבה יצרנים נענו לאתגר, לא ראיתי את הדגם הזה של האקדח. הפירוק וההרכבה קלים מאד.

מבחן אש

נורו יריות. בסך הכל יריתי 170 כדור.
• 50 כדורים של חברת CCI מסדרת בלייזר בעלי תרמיל אלומיניום, כדורים ישנים אמנם, אבל עבדו מצוין. משקל קליע 124 גריין.
• 50 כדור של תע"ש, קופסה כחולה עם הלוגו SAMSON, גם כן לא חדשים, עבדו מצויין. משקל קליע 124 גריין.
• 50 כדור של סלייר-בלוט, קליע במשקל 124 גריין. כשהמחסנית הייתה מלאה עד הסוף לא ניתן להגיע לירי על ידי דריכה או על ידי שחרור עצר המחלק, בשתי המחסניות היו מעצורי הזנה,רק לאחר הורדת שני כדורים מכל מחסנית זה עבד.
• 20 כדורים של חברת פדרל מסדרת הידרה-שוק במשקל 124 גריין. עבדו מצויין.

בכללי, אין תחושה חלקה של הזנה לבית הבליעה, לא היו היו מעצורים מלבד אלו שציינתי, אבל שומעים ואף מרגישים את ההזנה. אני מקווה שזה רק באקדח הספציפי שיריתי בו.

עם הכל הסתדרתי, חוץ מההדק. ההדק כואב. אחרי מחסנית אחת האצבע כואבת, אחרי 170 כדור האצבע כואבת מאד. כמעט 24 שעות אחרי, הכאב לא חלף לחלוטין. ההדק צר מידי, יש עליו כמו כמעט על כל אקדח סטייקר פולימרי מודרני גם נצרה, המבנה הכללי דורש שינוי בעייני.

האקדח מגיע עם כוונות לילה, כלומר כוונות עם שפופרת טריטיום שאינן דורשות אור חיצוני על מנת להאיר בלילה. הבעיה היא שהן לא מאופסות מבחינת הגובה. אולי הן מכוונות לטווחים אחרים, אבל ב-10 מטרים הייתי צריך לכוון גבוה מאד. המטרות הראשונות שלי היו במקבצים מתחת לנקודת המכוון. ומכיוון שההדק כואב, גם לזה נדרש מאמץ.

אז מה היה לנו?

מחירו של האקדח לצרכן פרטי הוא 3300 ₪, לכאורה לא יקר ביחס לאקדחים אחרים, אבל אני סבור שבמחיר הזה תוכלו למצוא אקדחים אחרים, אולי אף מיד שניה, בגודל קטן יותר, שתוכלו לשאת במצב מוסתר בלי להתלבט אם לשאת את האקדח או לא. יכול להיות שלכוחות ביטחון גלויים הגודל אינו מהווה בעיה, אבל לא ידוע לי אם מישהו בחר באקדח הזה כאקדח שירות.

איפה מיוצר אקדח מצדה? יש יותר שמועות מאשר חלקים באקדח, ולא מעט שמועות איפה הוא תוכנן. שני הדברים האלו לא חשובים בעייני. הוא משווק על ידי IWI כאקדח ישראלי שמיוצר בישראל. גם אם IWI פנו למתכנן חיצוני, זה לא גורע כלום, אם כי הייתי גאה לראות כלי יריה שתוכנן על שולחן שרטוט ישראלי.

השמועות מדברות גם על חלקים שמיוצרים בארצות שונות, אז מה? אני מניח שזה משפיע על מחירו הסופי של האקדח וזה בסדר גם כן. גם מכונות הכביסה שלנו ומדיחי הכלים שאצלנו עם השמות הגרמניים, לא ממש באו משם.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות