"לא יכולים להרשות לעצמנו לחיות עם צבא שככה מסתיר מאיתנו מידע"

מתקפה רבתי על ההתנהלות התקשורתית ב "פרשה הביטחונית" החדשה: כולם מסכימים שב-2021 אי אפשר להתנהל עם אותם כלים כבעבר, וחוסר האמון של מערכת הביטחון בעורכים ובכתבים רק מייצר שמועות. מה בכל זאת אפשר לעשות?

"זה לא אסיר איקס"

דובר צה"ל מצד אחד, הצנזור הצבאי הראשי מצד שני, ובאמצע עיתונאים שמנווטים בין התחרות מהרשתות החברתיות וצווי איסור הפרסום: מה אפשר וצריך ללמוד מפרשת סרן ת'?