מדיני

דמעות של מלאכים: כיצד קיבלו הביביסטים את השבעת בנט

האוואטר הזה הופיע מאתמול אצל לא מעט אנשי ימין. במקרה הזה – גדי טאוב. היכונו למחנה בלפור החדש, הפעם מצד שני

הממשלה החדשה שהושבעה אתמול הכתירה עצמה כממשלת איחוי וריפוי. אין ספק שזה מה שהמדינה שלנו צריכה, כמו שאין גם ספק שזה לא הולך להיות פשוט. אז עד שקבינט הפיוס החדש ינסה לעשות את מה שלא הצליח ההוא של הממשלה הקודמת, צללנו לרגע לרשתות החברתיות כדי להביא, באופן בלתי אמצעי, את הרגשות הסוערים, התקוות המנופצות וההוכחה שהדרך לאיחוי וריפוי מחייבת, קודם כל, הכרה בדמעות של ביביסטים.

כי כדי להיות נדיבים כלפי המנוצחים צריך, ראשית חוכמה, להסכים על מי ניצח ומי הפסיד. ולפי המעט שראינו בקבוצות הביביסטים וברשתות החברתיות, כולנו נשארנו, מימין, משמאל ומביבי המלך, באותו מקום פחות או יותר שבו היינו. אז ממחר נתחיל כנראה את מסע הפיוס הלאומי, בינתיים קחו קשית ובואו איתנו.

שמעון ריקלין, השופר המהנהן, היה הכי פשוט, ישיר – ולפיכך באמת נוגע ללב:

את הליריות הזו פרע, כמובן, חיים דב לוינסון מהארץ, שלא מפספס הזדמנות להרים לשימעל'ה שלו:

יאיר נתניהו, כמי שמייצג את האיד של בלפור, ועתיד בקרוב לעזוב את בלפור ולחזור לגור עם ההורים, נכנס למלט-דאון ממשי. הוא מרטווט קונספירטורים עוד יותר מופרכים מבדרך כלל וגם ציוצים בעלי ארומה מכובדת וממלכתית, כמו זה, של רונית הביביסטית:

ציוץ של רונית הביביסטית

כתב ערוץ 20 מוטי קסטל, כמו הערוץ כולו, מראה שכשאין מסכה של אוביקטיביות, אין מה להסיר. הלכו פול צפון קוריאה.

נוה דרומי כתבה ציוץ ממנו השתמע שביידן לא מכבד את בנט כי הוא מתקשר אליו מייד, וכשקיבלה ערימת תגובות מלגלגות הגיבה באצילות שלשמאלנים אין הבנת הנקרא. לא, את.

לאלי ציפורי הספיקו שעתיים של הממשלה החדשה כדי לקבוע שהיא נהנית מתקשורת מאתרגת

באותו עניין, גם עמית סגל זורם עם מה שנשמע כמו דף המסרים החדש של האופוזיציה.

ולקינוח, וכדי להוכיח שיש גם אנשים בימין הביביסטי שמבינים שהכל משחק, וחשוב לשמור על חוש הומור –

ינון מגל פתח את הבאר עם בדיחה די מדוייקת:

ועקיבא ביגמן, עיתונאי ישראל היום, מבין שהצחוק יפה גם נגד יריבים פוליטיים

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות