איך לנצח מגיפה? אולי כדאי להתחיל עם אמון הציבור | דעה

נדמה כי ממשלות ישראל - הקודמות שבין מערכות הבחירות והנוכחית, שהבטיחה לשנות - מתעקשות להעמיק עוד ועוד את חוסר האמון שבין האזרחים למי שמתיימרים להנהיג אותם. הקורונה, כמובן, היא הדוגמה הטובה ביותר
איך לנצח מגיפה? אולי כדאי להתחיל עם אמון הציבור | דעה
רה"מ נפתלי בנט בהצהרה לציבור בנושא הקורונה | צילום: אמיל סלמן (פול), פלאש 90

אחד מסיפורי הילדים המפורסמים הוא “בגדי המלך החדשים”, כשהרגע הזכור לכולנו ממנו הוא הילד שצועק: “המלך הוא עירום”. הקורונה הגיע אלינו לפני כבר שנתיים, והיא צועקת שוב ושוב שהממשלה שלנו ערומה. והפעם, הגל החמישי עם הוריאנט החדש אומיקרון, הוא שמראה לנו שאין מבוגר/ת אחראי/ת. אין מנהיג או מנהיגה.

נתב”ג נסגר חלקית, נתב”ג פתוח אבל יש בידוד למי שחוזר מחו”ל, והדרך לבידוד היא כמובן באוטובוס. אסור לחסן נשים בהיריון, חובה לחסן נשים בהיריון, הילדים לא מדביקים, הילדים הם מקור כל ההדבקות החדשות, יש מתווה כיתה ירוקה, אין מתווה כיתה ירוקה…

וכשכבר יש מדיניות מסוימת, אי אפשר ליישם אותה, כי מישהו שכח שלא מספיק “להחליט”, צריך גם לבצע. וככה אנחנו רואים שאנשים עומדים שעות בתור כדי להיבדק, כי אין מספיק בודקים, או בדיקות… בעיקר אין.

אפילו מדיניות התו הירוק שנתפסה כדבר חיוני מתחילה להיסדק, כי גם מחוסנים נדבקים. והיא נשארת כי ככה התאהבו בה. הממשלה השתנתה אבל ההיגיון עדיין מנסה להצטרף לקואליציה ללא הצלחה.

ההנחיות לא ברורות (תנסו להסביר מי צריך בידוד ולכמה זמן), חסרות היגיון ומשתנות כל הזמן, אבל זו לא הבעיה האמיתית. זה רק הסימפטום. הבעיה המרכזית היא אמון הציבור. אמון הציבור הולך ודועך. ולא בפוליטיקאי כזה או אחר, אלא בכלל במערכת. דמוקרטיה לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את אמון הציבור, הדמוקרטיה היא שיטת ממשל של הציבור, העם, אנחנו.

אמון הציבור הוא משאב חשוב מאין כמוהו בשלטון דמוקרטי, הציבור שבוחר את ההנהגה חייב להאמין שההנהגה מסוגלת להנהיג. אם אין אמון בהנהגה, אז הציבור לא משתף פעולה. בשנות ה-60 בארה”ב הייתה ירידה דרמטית באמון הציבור , ואכן צעירים סרבו להתגייס כדי למות בווייטנאם.

אמון הציבור הוא משאב שאסור לזלזל בו, הציבור (בניגוד למה שאומר השיר הידוע) לא מטומטם. הציבור קונה פעם, פעמיים את מה שהפוליטיקאים מוכרים לו, אבל המציאות חזקה מכל יח”צ ומכל דובר.

איבוד אמון של הציבור, משמע שהשלטון כבר לא יוכל לקבל החלטות, כי אנחנו כבר לא נסמוך עליהם, ונהיה במצב שבו כל אחד פועל על פי ההיגיון שלו, ועל פי מה שנראה לו או לה. מתכון לא מזהיר לניהול מדינה.

לממשלת ישראל כדאי להתנהג באחריות. אחריות דמוקרטית, לא אחריות לכיסא שלהם או לקדנציה שלהם. אחריות אמיתית. זה הזמן להנהגה אמיצה, ממש אמיצה. כזאת שלא מסתכלת על סקרים , אלא מדברת לציבור בגובה העיניים. מתייחסת לאזרחים, אלינו, הבוסים שלהם, בכבוד.

זה הזמן להיות צנועים ופחות נחרצים, ולהגיד שהאמת היא שאתם לא יודעים איך המגיפה הזאת פועלת. ואתם מנסים. זה הזמן לדבר על אחריות אישית. זה לא הזמן להקשיב ליועצי תקשורת שמבקשים “אויב” תורן (הילדים, הלא מחוסנים). זה הזמן לתת מידע. ואם יש מנהיג ממש אמיץ הוא גם יפתח את הפרוטוקולים שסגורים ל30 שנה. אמון בונים עם שקיפות. חוסר שקיפות מביא להיעדר אמון ולסקפטיות.

הקורונה תעבור, ייקח לה יותר זמן או פחות זמן, השאלה היא איך תיראה הדמוקרטיה שלנו ביום שאחרי. אמון לא קל לשקם.

 

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
איך לנצח מגיפה? אולי כדאי להתחיל עם אמון הציבור | דעה איך לנצח מגיפה? אולי כדאי להתחיל עם אמון הציבור | דעה
נגישות