מדיני

וולקאם גדעון סער: שתקתם, ועכשיו הם תוקפים גם לא-שמאלנים

פעם הם מחאו כפיים ביחד. סער ונתניהו, ארכיון נתניהו וחבר לשעבר

אהלן גדעון סער, ברוך הבא לעולמם של אלו שהעזו לצאת נגד נתניהו בשנים האחרונות. בוא, שב, דווקא נחמד פה. נכון, חוטפים מכות, קללות, יריקות, ניסיונות דריסה פה ושם, לפעמים גז פלפל, ביצים על הראש, אבל גם יש מין אחווה כזו, של מי שמרגישים שהם בצד הנכון.

למי שפספס, פעילים של רשימת "תקווה חדשה" דיווחו אמש כי הותקפו באלימות על ידי פעילי ליכוד, שהגיעו לכנס של גדעון סער במועצה האזורית גזר. על פי הדיווחים קראו התוקפים לעבר סער קריאות "בוגד" ואחד מפעילי "תקווה חדשה" התעלף ופונה באמבולנס לבית החולים. ברשימתו של סער נרעשו. סער כינה את התוקפים "בריונים ביביסטים", ואמר בתגובה לאירועים כי נתניהו איבד את זה לחלוטין.

גם זאב אלקין ודני דיין מרשימתו של סער מתחו ביקורת על האלימות כלפי תומכיהם. "ביבי, שלחת בריונים רעולי פנים לפגוע בכנס ובפעילים שלנו" כתב אלקין, "שוב הוכחת שאין לך כבר קווים אדומים".

אז מה חברים, פתאום מסריח הרפש הזה שנתתם לו להיערם? מתברר שלא נעימה לכם הזוהמה שאפשרתם לנתניהו לפזר לכל עבר, עכשיו כשהיא עושה סיבוב לכיוונכם.

חודשים על גבי חודשים תוקפים פה מפגינים שמוחים נגד נתניהו, שבוע אחר שבוע אנחנו מפרסמים פה את מקרי האלימות שדווחו על ידי הפעילים בשטח. מקרי אלימות שלא זכו לגינוי, לא מפי אנשי הממשלה והעומד בראשה אבל גם לא מפיך, מר סער, או מפי אנשיך. בזמן שאתה וחבריך מילאתם פיותיכם מים גדלה פה מפלצת. בזמן שעשיתם את השיקולים הטקטיים וחיכיתם לזמן הנכון למהלך הפוליטי שלכם, אפשרתם לתרבות האלימה והמזוהמת הזו לגדול לממדי ענק. מ"השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים", דרך הדה-לגיטימציה לדעות שונות משלכם, ועד לאלימות המתמשכת, פיזית ומילולית, שכבר הפכה לשגרה. שכבר לא מעניינת ולא תופסת כותרות. שבוע אחר שבוע מתקבלים דיווחים על תומכי נתניהו שתוקפים מפגינים ופעילי מפלגות אחרות. הקיר כבר מלא עד אפס מקום בכתובות ואתם – דממה.

אז אהלן – עכשיו זה הגיע גם אליכם. מסתבר שהאלימות וההתעמרות של תומכי ביבי לא שמורה לשמאלנים בלבד.

מכירים את השיר הזה של נימלר נכון? כולם מצטטים אותו נורא יפה.

 

לא השמעתי את קולי | ויקיפדיה

אז השיר ההוא מסתיים במילים "ואז הם באו ולקחו אותי, וכבר לא נותר אדם, לדבר בעדי". שפר מזלכם וכאן אצלנו בישראל המצב לא כזה. כאן יש מי שעדיין נלחמים עבור הזכות להביע דעה, על הזכות להפגין ולקיים שיח דמוקרטי. על הזכות לצאת נגד השלטון הקיים. למרבה מזלכם לא הצלחתם במשימה, בשנים שבהם הייתם שותפי דרך של המבקשים לדכא את הקולות האלה.

קארמה היא לא כלבה. היא מלכה. מקווה שתלמדו ממנה משהו. הנה תקווה חדשה בעבורכם.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות