מרבית האנשים שמתהדרים בתואר עיתונאי לא באמת לוקחים סיכון. מקסימום בנסיעה מהבית למערכת. בודדים הם עיתונאי הספורט או הכלכלה שלא לדבר על כתבי הפנאי והרכילות, שמצאו את עצמם מותקפים בגלל מושאי הסיקור או נפגעים כתוצאה מהימצאות בחזית. אבל יש כאלה שכן לוקחים את העבודה שלהם למקומות מסוכנים, יום-יום שעה-שעה, וגם משלמים את המחיר.

את השם של חסן שעלאן רק מעטים הכירו עד החודש האחרון. אלא שאחרי שהכתב לענייני ערבים של YNET ומשפחתו, ניצלו משני נסיונות חיסול – ירי אוטומטי של עשרות כדורים לעבר ביתם ומטען חבלה שהונח בבית חדש אליו עבר ושאף אחד לא היה אמור לדעת עליו – הוא כבר סיפור בפני עצמו.

בתחילת השבוע, במסגרת השקת הפודקאסט החדש של שני כתבי הפלילים, ברהנו טגניה (חדשות 12 ) ומאור צור (חדשות 13), בהפקת אימפקט, דיבר שעלאן בפירוט על מה שעובר עליו ועל משפחתו.

“התחושה שבכל רגע יכולים לרצוח אותנו”, הוא קבע כבר בפתיחת השיחה, “אנחנו לא יכולים להיות חופשיים. הילדים שלי מפחדים. כשאני יוצא מהבית הילדים שואלים: אבא אתה בטוח שתחזור אלינו חי?”.

קשה להאמין שעיתונאי יהודי בכלי תקשורת כמו האתר מבית ידיעות אחרונות היה נאלץ לחיות בכאלו תנאים. “עכשיו פתחתי את הטלפון כדי לקבל איומים. בד”כ אחרי מצב כזה סוגרים את הטלפון אבל אני מחכה לקבל איומים”, סיפר, “הילדים שלי לא הלכו לבית ספר היום. מנסים לפגוע לא רק בי, גם בהם. כל עוד לא עוצרים את הפושעים האלה אנחנו נמצאים בסכנת חיים. תאמינו לי, האנשים שנמצאים בכלא חיים יותר טוב מאתנו”

מאור: “אולי עשית תחקיר על מישהו והוא רוצה לסגור חשבון?”

שעלאן: “חזרתי אחורה שנה, התקשרתי אחד-אחד, אמרו לי ‘לא, אנחנו לא נפגע בך, אנחנו רוצים לעזור’. מעבר לזה, הגיעו אלי ראשי רשויות, חברי כנסת ואפילו עבריינים ואמרו – מי רוצה לפגוע בך? אנחנו נטפל בו”.

טגניה: “אולי זה סכסוך משפחתי?”

שעלאן: “גם את זה בדקתי, כולם אמרו שלא, וגם אנחנו לא מאוימים. למשפחה שלי יש מפעל וברוך השם אנחנו לא חייבים כסף לאף אחד”

טגניה: “אולי אתה תפנה לבד לשב”כ ותגיד שיש פה עיתונאי שמותקף בגלל עבודתו?”.

חסן: “אני דרככם פונה לשב”כ ומבקש שיעזרו לי לטפל בעניין, מי עומד מאחורי ניסיון לרצח שלי ושל משפחתי.  למה הם מחכים – שירצחו אותנו ואז הם יתחילו לפעול?”

טגניה: “אני אשאל שאלה קשה, אתה חושב שאם זה היה מאור או אני חלילה שהיינו מאוימים כמו שאתה מאוים, כבר היו מוצאים את הפושעים האלה?”

שעלאן: “הטיפול המשטרתי בחברה היהודית הוא יותר חזק מהטיפול בחברה הערבית ודוגמא היא הפשיעה והרציחות בחברה הערבית. 113 נרצחים בשנה שעברה, רק 40 פוענחו. כשאתם כותבים דברים קשים לא מתקשרים ופוגעים בכם. אבל בגלל שאני ערבי מרשים לפגוע בי כי משתמשים בי כמסר לכל הכתבים”

מאור: “לכל הכתבים במגזר אתה מתכוון?”

שעלאן: “לגמרי. יש עוד כתב מאום אל פאחם, נידאל אגבריה, שאחרי המקרה שלי ירו לעבר הבית שלו 50 כדורים. גם לא אוים, אדם טוב, פשוט מאוד ירו עליו, ועד עכשיו המשטרה לא עצרה אף אחד. ברהנו ומאור – אתם מכירים אותי שנים, רואים אותי בשטח, אני תמיד עוזר, בחיים לא בגדתי באף אחד. אין לי סכסוך עם אף אחד. בא לי להשתולל אבל אני תופס מאת עצמי. אני אומר לפושעים – אם אתם גברים, תדברו מול כולם מה אתם רוצים. אבל אתה לא גברים, אתם זבלים”.

 

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
"פונה לשב"כ – בררו מי רוצה לחסל אותי" "פונה לשב"כ – בררו מי רוצה לחסל אותי"
נגישות