הניסויים הקטלניים, הטעיית הצרכנים והשוחד שהזריקה בעבר פייזר

ניסויים קטלניים בצפון ניגריה, פיצוי של מיליארדים על הונאה, מתן שוחד במדינות אירופה והמזרח הרחוק ועוד שורה של שערורייות. מבט קצת אחר על "השותפה" של מדינת ישראל במלחמה בקורונה
הניסויים הקטלניים, הטעיית הצרכנים והשוחד שהזריקה בעבר פייזר
זריקת החיסון של פייזר. מה אנחנו באמת יודעים על ענקית התרופות? | צילום: רויטרס

הנה עוד דיון שלא תשמעו בכלי התקשורת הגדולים, על מי היא השותפה המרכזית של מדינת ישראל במלחמה בקורונה. חברת פייזר, מכירים?

נתחיל בחיובי: בני הדודים הגרמנים-אמריקנים צ’רלס פייזר וצ’רלס ארהארט הקימו את החברה ב-1849 בברוקלין, אז הם פתחו חנות אחת שהתמחתה ביצור כימיקלים משובחים, וספק אם העזו אפילו לחלום ש-172 שנים מאוחר יותר תאגיד הענק שנושא את שמם יעסיק 96 אלף עובדים ויהיה אחד הגורמים המשמועתיים בעולם. המטה של פייזר נמצא בניו יורק ומטה המחקר שלה ממוקם בקונטיקט. החברה מפורסמת בעולם בשל תרופות ומוצרים דוגמת ויאגרה, אדביל, קסאנאקס, זולופט ואחרים שבהחלט מותר לטעון כי תרמו לאנושות. בשנת 2020 פייזר דורגה במקום השני בעולם מבחינת רווחים מבין חברות התרופות. היא פיתחה גם מוצרי צריכה פופולאריים רבים. כבר ב-2019 לפני פרוץ הקורונה ההכנסות של פייזר עמדו על 51.8 מיליארד דולר.

בדצמבר 2020 הפכה פייזר לחברה הראשונה שזכתה לאישור חירום על ידי ה-FDA לשימוש בחיסון שלה נגד נגיף קורונה, זאת לאחר 8 חודשי ניסויים על החיסון. בתגובה להתפרצות וריאנט הדלתא, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן אישר את השימוש בבוסטר בספטמבר האחרון, אחרי שבאוגוסט ה-FDA נתן את אישורו לחיסון של פייזר-ביונטק תחת השם ‘קומירנאטי’.

עד כאן הכל טוב ויפה, אך למרות ההצלחה המסחרית האדירה, יש בהיסטוריה של פייזר לא מעט נקודות שחורות, שלא לומר בורות, שאולי צריכים לשים אותה בקונטקסט קצת אחר את כל החדשנות וההצלחה הזו. כי אחרי הכל, מדובר בחברה שלא בחלה בדרכים כדי להגביר את ממונה. גם כאשר לצד הדרך היו מוטלים קורבנות מניסויים שלה, היא לחמה כדי להקטין את הפיצויים, ולא פעם התברר שגם תרופות שלה שקיבלו את אישור ה-FDA גרמו ליותר נזק מאשר תועלת למשתמשים בהן.

אז לפני שאנחנו משתחווים בפני מי שכביכול הציל אותנו, קבלו את קיצור תולדות הזמן:

הסדר ההונאה הגדול בהיסטוריה

אם תציצו לרשימה שנקראת “הסדרי הטיעון הגדולים בתולדות תעשיית הפארמה” שנמצאת בלינקים רבים וגם מופיעה בוויקיפדיה, תמצאו משהו מעניין: רשימה שכוללת מיליארדי דולרים רבים ששילמות חברות הפארמה הגדולות בשני העשורים האחרונים במסגרת הסדרי טיעון, אחרי האשמות בכך שפעלו בשיטות מאפיוזיות שכללו שחיתות והפצת תרופות בדרכים עקלקלות ועוד פשעים נוספים.

בשנת 2009 שילמה פייזר את הסכום השני בגובהו אי פעם בהיסטוריה כפיצוי למדינה ולנפגעים – 2.3 מיליארד דולר (בנוגע לתרופות בקסטרה, ג’אודון, זיבוקס וליריקה), מתוכם שיא היסטורי לכל חברה אמריקאית כלשהי בזמנו של קנס פלילי בגובה 1.3 מיליארד דולר. פייזר אף הסכימה לשלם מיליון דולר בנזקים אזרחיים וקנסות כדי לפצות תכניות בריאות פדרליות אחרי טענות שווא בשיווק תרופות אלה.

הקנס בגובה 2.3 מיליארד הדולרים – שזכה ב-2009 לכותרות “הסדר ההונאה הגדול ביותר בהיסטוריה בתחום הבריאות”, היה בעקבות סדרת תביעות אזרחיות שהוגשו נגד פייזר וטענו כי קידמה בצורה לא חוקית 4 מהתרופות שלהם – משכך הכאבים בקסטרה, תרופות אנטי פסיכוטית בשם ג’אודון, תרופה אנטיביוטית בשם זיבוקס ותרופה נגד אפילפסיה בשם ליריקה, כך מסר אז משרד המשפטים האמריקאי תחת הנשיא ברק אובמה.

ברגע שה-FDA מאשר תרופות לשימוש, לרופאים מותר לרשום אותן לכל מטרה, אולם ליצרנים אסור לשווק אותם למטרות שאינן מוגדרות בצורה ברורה על ידי ה-FDA. חברת הבת של פייזר ‘פארמאסיה & אפג’ון” הודתה באשמה בעבירה של קידום שימוש של בקסטרה שלא למטרות שהורשו לה, כמו למשל לשיכוך כאבים אחרי ניתוח להחלפת ברך, בעוד התרופה אושרה במקור לשימוש רק בשלושה מקרים –  לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים ניוונית ובכאבי מחזור.

פייזר הסירה את בקסטרה מהמדפים באפריל 2005, לפי בקשת ה-FDA, בגלל הסיכונים הכרוכים בתרופה לרבות תגובות נדירות אך לעיתים קטלניות של העור לתרופה, שעלה על תועלת השימוש בה.

הכתבת ריטה רובין ראיינה לעיתון יו.אס.איי טודיי נציג מכירות לשעבר של פייזר בשם ג’ון קופצ’ינסקי שסיפר כי נאמר לו לשווק תרופות באופן שסתר לחלוטין את אישור ה-FDA – הן במינונים, הן במטרות המאושרות. קופצ’ינסקי שעבד בפייזר מ-1992 ועם החשדות שלו נגד החברה פוטר ממנה (שלא כדין), היה אחד משישה עובדי החברה שחשפו את שיטות הפעולה הפסולות שלה וזכו בעצמם לפיצויים יפים. הם לא היו עובדי פייזר הראשונים שיצאו נגד החברה. מי שקדם להם ושימש עבורם השראה הוא דייויד פרנקלין שהתלונן כי פייזר קידמה תרופה בשם נוירונטין – שבזמנו אושר רק לטיפול בהתקפים – למטרות לא מאושרות כמו לטיפול בהפרעות ביפולאריות.

איימי שולמן, סגנית נשיא פייזר ויועצת כללית לחברה אז, אמרה: “אנחנו מצטערים על פעולות מסוימות בהם נקטנו בעבר, אבל אנחנו גאים בפעולות שביצענו כדי לחזק את הבקרה הפנימית ולהפוך לחלוצים להליכים חדשים”.

ניסויים קטלניים בצפון ניגריה

באוגוסט 2011 פירסם BBC הבריטי כי “קורבנות ניסוי של פייזר בניגריה ומשפחותיהם יזכו לתשלום פיצויים על ניסוי מפוקפק מלפני 15 שנה”. פייזר שילמה 175 אלף דולר לכל אחת מ-4 משפחות שילדיהם מתו בפעימה הראשונה של תשלומי פיצויים שנאלצה לבצע. התשלומים היו חלק מהסדר מחוץ לבית המשפט שהושג ב-2009.

בשנת 1996 מתו 11 ילדים ועשרות נוספים נותרו נכים אחרי שפייזר נתנה ל-200 ילדים בעיר קאנו בצפון ניגריה תרופה ניסויית נגד דלקת קרום המוח בשם טרובאן TROVAN. במשך שנים ארוכות התעקשה פייזר כי הילדים מתו והפכו לנכים מדלקת קרום המוח ולא מהתרופה הניסויית שניתנה להם, עד להסדר הפשרה שאליו הגיעו לבסוף אחרי שנות סבל איום ומאבק של המשפחות וממשלת קאנו שנלחמה בשמן של המשפחות.

נדרשו שנתיים של בדיקות DNA כדי לגלות מי זכאים לתשלומי הפיצויים. בנוסף לפיצויים פייזר הסכימה לתת חסות לפרויקטים של בריאות בקאנו ויצרה קרן בגובה 35 מיליון דולר כדי לפצות את הנפגעים. לא נעים אבל קורה.

תרופות שגרמו לסרטן

היו עוד מקרים שונים שבהם פייזר נדרשה לשלם פיצויים שונים בשל התנהלות בעייתית. כך למשל בנובמבר 2009 פירסם אתר מד-פייג’-טודיי MEDPAGETODAT על פיצויים ששילמה פייזר בגובה 34.3 מיליון דולר על תרופות שלה שגרמו לסרטן שד. חבר מושבעים בפילדלפיה הורה על פייזר לשלם 28 מיליון דולר פיצויי עונשין ועוד 6.3 מיליון דולר נוספים פיצויי נזקים לאישה ששרדה את סרטן השד לאחר שהשתמשה בשלוש תרופות תחליפי הורמונים של פייזר – פרהמארין, פרמפרו ופרוברה, שגרמו לסרטן של דונה קנדל.

עוד נטען בפסק הדין כי פייזר לא הזהירה כיאות את הצרכניות לגבי הסיכונים הקשורים לשימוש בתרופות אלה. במקרה אחר מספר חודשים לפני כן פוצתה קוני בארטון ב-75 מיליון דולר תשלומי נזקים אחרי שקישרה בין סרטן השד לבין תרופת פרמפרו (שאושרה לשימוש ב-1994), כך דיווחה אז סוכנות הידיעות AP. בפייזר טענו כי הם מאוכזבים מפסיקת בית המשפט ולטענתם לא היו עדויות תומכות מספיק שהוכיחו נזקים ואחריות של התרופות לגרימה לסרטן.

האמת העצובה שהתופעה בכללותה מתרחשת פעמים רבות – לעיתים שנים רבות אחרי שתרופות של חברות הפארמה מאושרות, צצים מחקרים שקושרים ביניהם לבין הגברת הסיכון למחלות כמו סרטן או לשבץ מוחי וכיו”ב.

עסקאות שוחד בסין, רוסיה ואיטליה

אתר קורפווצ’ CORPWATCH פירסם באוגוסט 2012 כתבה תחת הכותרת: “פייזר מודה בשוחד ב-8 מדינות שונות”. בכתבה צוין בין היתר איך באיטליה עובדי פייזר חילקו טלפונים סלולריים, מכונות צילום, מדפסות וטלוויזיות עבור רופאים, בנוס לארגון חופשות מפנקות עבורם ואף תשלומי מזומנים תחת מסווה של “תשלומי כבוד” או “תשלומי הרצאות”. בתמורה אותם רופאים התחייבו לנציגי פייזר כי ימליצו את מוצרי החברה.

בקרואטיה במשך 6 שנים חברת ‘פארמסיה’ נהגה להעניק תשלומים חודשיים בגובה של כ-1,200 דולר בחודש לחשבון בנק פרטי באוסטריה של רופא קרואטי בכיר ובעל השפעה, שהיה אחראי בין היתר לאישור תרופות במדינה. בשנת 2003 פייזר רכשה את פארמסיה ואפשרה לתשלומים להימשך במשך שלושה חודשים.

פרקטיקה מושחתת דומה בעלות מיליוני דולרים היתה הנוהג של נציגי פייזר במדינות נוספות באירופה ובאסיה: סין, רוסיה, צ’כיה, בולגריה, סרביה, קרואטיה וקזחסטן. “פייזר הודתה בשנים 1997-2006 שהיא שילמה יותר מ-2 מיליון דולר שוחד לגורמי ממשלה בבולגריה, קרואטיה, קזחסטן ורוסיה”, נאמר בהודעה לתקשורת מטעם משרד המשפטים האמריקאי, “ובנוסף פייזר הודתה כי עשתה רווחים של יותר מ-7 מיליון דולר כתוצאה מכספי השוחד האלה”.

מטה חברת פייזר בניו יורק הסכים לשלם 60.2 מיליון דולר קנסות במסגרת הסדר טיעון שנוגעים לפרשיות השוחד, קנס שבקושי היה שווה אז חצי אחוז (0.5%) מהרווח השנתי הנקי של החברה שעמד על יותר מ-10 מיליארד דולר.

איימי שולמן, אותה סגנית נשיא בפועל של פייזר ויועצת כללית לחברה, שניסתה להגן על החברה לאחר הסדרההיסטורי בשנת 2009, שוב ניפקה תירוצים: “הפעולות שהובילה להחלטה הזו היו מאכזבות, אבל הפתיחות והמהירות שבה פייזר מרצונה החופשי חשפה והתייחסה אליהם מגלים את התרבות האמיתית של החברה והערך האמיתי שאנחנו מעניקים ליושרה ומחויבויות”.

מילים יפות שספק אם מכפות על התנהלות מושחתת ובעייתית של עובדים. לשלוחת פייזר ברוסיה למשל מאז אמצע שנות ה-90 ועד לשנת 2005  היתה יוזמה מיוחדת למכירות שנקראה “תכנית בית חולים”, ובמסגרתה עובדי פייזר הורשו לשלם לבתי חולים 5% מהערך של מוצרי פייזר מסוימים. חלק מהכסף הזה שולם במזומן לרופאים רוסיים פרטיים כדי “לגמול להם על רכישות עבר ומרשמי עבר ולעודד רכישות עתידיות ומרשמים עתידיים למוצרי פייזר”. ולא פחות חמור – גם גורמי משרד הבריאות בממשלת רוסיה תומרצו אז בצורה מפוקפקת ביותר.

מסיפור כזה שלדעת משפטנים אמור היה לעלות לפייזר בפיצויים של מיליארדי דולרים, החברה הצליחה לצאת ממש בזול.

אז למה לא מדברים על זה?

החיסון הכי מהיר שפותח בהיסטוריה היה החיסון לחזרת שארך 4 שנים עד שקיבל אישור להפצה ב-1967. חיסוני הקורונה פותחו ואושרו לשימוש חירום תוך 8 חודשים בלבד. זה לא שיא עולמי, זה שיא אינטר-גלאקטי, שמצד אחד מעורר השתאות לאור הישגי המדע ומצד שני מעורר בצדק חשדנות ואי אמון לגבי ההשפעות העתידיות של החיסונים.

בדצמבר האחרון 40% מהאמריקאים טענו שאין סיכוי או שככל הנראה הם לא יתחסנו. עד היום חלפו בסך הכל 19 חודשים מתחילת הניסויים, ויש להזכיר כי בניגוד לכל החיסונים והמוכרים לנו ומגנים לכל החיים או לתקופה ארוכה מפני הידבקות, הדבקה ומוות, בחיסוני קורונה התמונה שונה לחלוטין והמחוסנים עדיין מחויבים לחבוש מסכות.

ולאור כל מה שנכתב כאן, עולה רק שאלה אחת – מי משתיק את השיח סביב חברות התרופות בעת הזאת.

למה אסור בתכלית האיסור לתהות על השלכות ארוכות טווח של חיסון בטכנולוגיה מהפכנית mRNA שפותח תוך 8 חודשים (ונדרשים לבוסטרים כעבור זמן מה), כאשר על החיסון המהיר בהיסטוריה לפנ כן – החיסון לחזרת בשנות ה-60 – לקח 4 שנים של ניסויים עד לאישורו?

מותר להתפעם מהישגי המדע אבל אסור למנוע חשיבה ביקורתית ותהיות לגיטימיות.

 

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
הניסויים הקטלניים, הטעיית הצרכנים והשוחד שהזריקה בעבר פייזר הניסויים הקטלניים, הטעיית הצרכנים והשוחד שהזריקה בעבר פייזר
נגישות