כלכלה, עולם

מדוע המשטר הסיני פושט על חברות הענק של סין?

נשיא סין שי ג'ינפינג האם העולם המערבי יעתיק את המודל הסיני בהתמודדות מול ענקיות הטכנולוגיה?

 

באוקטובר האחרון המפלגה הקומוניסטית של סין CCP אותתה כי היא משנה כיוון במדיניות הכלכלית שלה. זה קרה כאשר  האדם העשיר בסין מייסד אליבאבא, המיליארדר ג'ק מא, מתח ביקורת על הרגולטורים הסיניים שהם חונקים כל אפשרות לחידוש וחדשנות. תגובת הממשלה הסינית שבראשה עומד הנשיא שי ג'ינפינג היתה חדה וברורה: היא הורתה על עיכוב התכנית הכלכלית שיזם מא ופתחה תיק הגבלים עסקיים נגד עליבאבא, שפגעו לא רק בענקית הטכנולוגיה והקמעונאות אלא גם בחברות לווין ושותפות רבות שלה, ובשכבת עשירי סין.

מעל הכל זכור כיצד שליטי סין פשוט העלימו יום אחד את מא, אחת הדמויות הציבוריות הכי בולטות ופתוחות למערב בסין, מעיני הציבור, במקביל הונו של מא החל להצטמק, ופרשנים כלכליים מכל העולם החלו להעריך כי המשטר הסיני בדרך למצב מחדש את היחסים בינו לבין חברות הענק במדינה. ואכן, מאז המקרה של ג'ק מא ועליבאבא, המשטר הסיני פשט על חברות הענק הסיניות ועל עשירי המדינה שהונם דולדל והם חשים כעת הרבה פחות ביטחון כלכלי ומתמלאים חששות.

המשטר טוען כי הוא מנסה להילחם במונופולים ולעודד תחרות ושוק פתוח, אבל בפועל הוא בעיקר מזכיר לכל עשירי סין הגדולים שהצליחו להשתלב בין האנשים העשירים והמשפיעים באליטה הגלובלית כי מי כאן הבוס – המדינה עם האידיאולוגיה הקומוניסטית שהיא זו שמכתיבה את תנאי השוק והכלכלה העולמית. עשירי סין הבינו לפתע כי הכוח שבידיהם שהם חשבו שהוא כמעט בלתי מוגבל, הוא מאוד מוגבל.

אחרי אליבאבא, הגיעו תורן של חברות ענק נוספות. לפני חודש בתחילת יולי הגיע תורה של ענקית טכנולוגיה נוספת בסין – חברת דידי גלובאל. , ימים ספורים לאחר ההנפקה הציבורית הראשונית שלה בארה"ב בשווי 4.4 מיליארד דולר, נכנסו לתמונה הרגולטורים הסיניים וחייבו לערוך בדיקת אבטחה, שאחריה הן דרשו מחנויות הסלולר להסיר את האפליקציות של DiDi. "זה שיש לך חברת טכנולוגיה מצליחה מאוד לא אומר שאתה מעל המפלגת הקומוניסטית של סין", מסביר לאתר 'בלומברג' מייקל וויט, פרופסור לעסקים בינלאומיים במוסד 'אינסד' בסינגפור.

 

עידן חדש בסין שנועד למנוע הוצאת כספים מסין

בהמשך לאותו חודש יולי האחרון, ממשלת סין הכריזה על מסגרת רגולטורית חדשה וגורפת לתעשיית החינוך המקוון, שלדבריה "נחטפה על ידי הון". לאחר מכן ממשלת סין הודיעה כי פלאטפורמות מזון מקוונות חייבות להבטיח לעובדים להרוויח לפחות את ההכנסה המינימלית המקומית. הצעד הזה פגע במחירי המניות של ענקית משלוחי המזון חברת מייטואן, שכבר עמדה בפני חקירה בחשד להתנהלות מונופוליסטית.

בהצהרות נפרדות בחודשים האחרונים הודיעו עליבאבא, דידי ומייטואן כי ישתפו פעולה עם הרשויות ויפעלו לשיפור מערכות התאימות שלהן. כאילו יש להן ברירה.

בכל מקרה, אנחנו בעידן חדש בסין של פיקוח הדוק על החברות הגדולות. הסיבה המרכזית לכך היא איום של המשטר הסיני על חברות הענק במדינה שלא להוציא כספים ממהמדינה למערב. המשטר הסיני, שרוצה לעקוף בסיבוב את ארה"ב מבחינת כוח והשפעה בזירה הבינלאומית, לא מעוניין יותר שחברות סיניות יירשמו באיי קיימן בקאריביים – שם יושבים המטות של חדי קרן סיניים וביניהם דידי, מייטואן ואליבאבא וניסו למשוך משקיעים אירופאים ואמריקאים. בנוסף, המשטר הסיני גם לא מעוניין יותר שהחברות האלה יגייסו עובדים בקליפורניה, ארה"ב.

החברות האלה היוו ועדיין מהוות בעיני רבים גשר בין מזרח למערב, סמל לקפיטליזם האינסטאנט בגירסה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, שאפשרה לבני עמה להתחרות באמריקאים. וכך מאז סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת סין חיקתה את המודל של עמק הסיליקון, אנשי ענקיות הטכנולוגיה הסיניות, חלקם בעלי השכלה מערבית, הסתובבו במערב, הדגישו את נושא החדשנות ופתחו מחלקות מחקר בארה"ב והראו כי פניהם לשיתוף פעולה עם המערב.

וכך בסין הוקמו גרסאות מקבילות לחברות טכנולוגיה מערביות כמו איביי ואמזון (אליבאבא), איי. או. אל פייסבוק ווצאפ (טנסנט, ווייבו, וויצ'אט), גוגל (ביידו) וכולי. עד לשנה האחרונה הן נהנו מיד מתירנית ותומכת מצד הממשלה הסינית שבעיקר היתה עסוקה בהגנה עליהן מפני המתחרים האמריקאים. אבל כיום חברות הטכנולוגיה הסיניות כבר מזמן אינן נחשבות לחיקויים זולים של חברות מערביות אלא להיפך – לאימפריות מובילות בתעשיה ברמה הגלובלית שחלקן עקפו בסיבוב ענקיות אמריקאיות. בחברות הסיניות הגדולות המערכות הדיגיטליות מטפלות בכל הפרטים והמצב כיום הוא שחברות כמו אפל, פייסבוק וסאנפצ'ט מתחרים לחקות כמה שיותר מהר תכונות של אפליקציות סיניות, במקום שיקרה ההיפך.

סין מאמינה שהיא בדרך להוביל את העולם

זה הולך ומתברר כי שתי הכלכלות הגדולות בעולם – של ארה"ב וסין – צועדות בכיוונים שונים בהתמודדות שלהן עם הכוח הרחב שצברו חברות הטכנולוגיה הפרטיות. ישנן שתי נקודות השקפה – אחת טוענת כי הפעולות החדות והקפריזיות של המשטר הסיני מטילות סיכון חמור לתעשיית הטכנולוגיה הסינית, ואילו אחרים רואים בצעדים של המשטר הסיני ככאלה שנועדו להשיג בסין יתרון על היריבה הגאופוליטית הגדולה שלה, ארה"ב.

תומאס צ'או, אחד ממייסדי גובי פרטנרס, חברת הון-סיכון סינית שמושבה בשנחאי, טוען כי "סין למעשה לוקחת את ההובלה העולמית בהגדרת הגבולות סביב כוחו של הביג טק (ענקיות הטכנולוגיה). אנשים מפספסים את התמונה הרחבה יותר. מנסים מודל כלכלי חדש בסין". הסינים לוקחים עמדה אקטיבית מול ענקיות הטכנולוגיה ומנסים לצייר תמונת הצלחה אל מול כשלונות המודל המערבי להתמודד עם ענקיות הטכנולוגיה.

המשטר הסיני מרגיש חזק מתמיד, ובצדק. עד לפני 15 שנה סין היתה כלכלה צנועה, קטנה עשרות מונים מכלכלות יפן ומדינות מערב אירופה ואילו כיום האימפריה התעשייתית מותירה להן אבק ומסתכלת לארה"ב בלבן של העיניים. לא במקרה המשטר הסיני החל בפשיטה על חברות הענק וביד קשה נגד שכבת עשירי האומה בדיוק במקביל להפיכתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב על חשבון דונלד טראמפ שהיווה את האיום הגדול ביותר שהיה על המשטר הקומוניסטי מאז תחילת התעצמותו בדור האחרון. הסינים מרגישים שהעולם יילך כעת אחריהם ויתיישר לפיהם.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות