כלכלה

מסי לא בא, מסי גם לא יטלפן

משה חוגג והשייח חמאד בן חליפה מדובאי יחצ משה חוגג, בעלי בית"ר ירושלים, עם השייח חמאד בן חליפ'ה מדובאי. זוכרים?

כשהייתי ילד בן 4 נולדה לי אחות קטנה, הצעתי שנקרא לה יפה אבל, אחי הוריד את ההורים מהעניין בטענה שכל ה-יפות יוצאות מכוערות. למה נזכרתי בסיפור הזה? בגלל משה חוגג, הבעלים של בית"ר ירושלים בשלוש השנים האחרונות. דווקא השם משה מתאים לו בתור מי שלא מתקרב לראות את הארץ המובטחת בדמות אליפות והישגים, אבל חוגג? אחרי הכשלונות המקצועיים המהדהדים למרות כסף רב ששפך, אחרי התרסקות עסקת מכירת 50% מהמועדון לשייח חמד בלי חליפה מאיחוד האמירויות, הגיעה עוד סיבה להיעדר מסיבה – משחק הידידות המתוכנן מול ברצלונה בוטל.

מדובר במכה נוספת לאחד המועדונים הגדולים והאהודים בישראל – מכה כלכלית, מכה מוראלית, אבל מעל הכל מכה תדמיתית. הנהלת בית"ר ירושלים, שממילא מתקשה באופן מסורתי במכירת מנויים בכמויות של מועדוני פאר אחרים, בנתה על המשחק מול ברצלונה כדי למכור באמצעותו אלפי מנויים (עד 10,000 מנויים לפי התחזיות האופטימיות).

הבעיה היא שפרט למשחק הידידות מול האימפריה של מסי וחבריו שבוטל, אין שום התלהבות סביב המועדון. להיפך – יש תחושת דכדוך והליכה אחורה. אמנם ארווין קומאן ההולנדי, אחיו של מאמן ברצלונה ושחקן העבר האגדי רונלד קומאן, הוחתם כמאמן בית"ר הקיץ בקול תרועה רמה, אבל עד כה הקבוצה יותר נחלשה מהתחזקה. לא רק שלא הוחתם אף שם גדול שיכול לרגש את הקהל ולהצית בו תקוות חדשות, הוחתמו רק שני שחקנים אלמוניים – עמית כהן שהגיע בהשאלה שעלותה 225 אלף שקל והקיצוני הגנאי-הולנדי אדווין ג'סי בן ה-30 הגיע בחינם בחוזה לעונה. זה הכל עד כה בזמן שמכבי חיפה שפכה 13.6 מיליון ₪ על 6 שחקנים, מכבי ת"א הוציאה כ-3 מיליון ש"ח על שני שחקנים והפועל ב"ש הביאה 10 שחקנים חדשים בעלות כוללת של 1.2 מיליון ש"ח.

במקביל עזבו את בית"ר הקיץ שחקנים כמו מלך שעריה אלירן עטר, הקפטן שלה עידן ורד, הקשר האיכותי עלי מוחמד, המגן שי קונסטנטין כאשר גאלאופילו הסלביינק אמור לצאת להשאלה בקבוצה אחרת. כך, עם סגל מוחלש, בלי מיכאל אוחנה הפצוע המתמיד,  ושני שחקנים – מקס גרצ'קין ולירן רוטמן – שחזרו למועדון אחרי תקופות השאלה, יוצאת היום בית"ר למחנה האימונם של קדם העונה שלה באוסטריה, שכולל משחקי אימון נגד שתי יריבות מהונגריה ועוד יריבה מקפריסין. שיהיה בהצלחה.

חוגג ניסה להפוך את ההפסד הכלכלי והתדמיתי לניצחון פוליטי, כשהוא מודיע שביטל את המשחק מול ברצלונה כי לא היה מוכן להיכנע לתכתיבים לשחק מחוץ לירושלים בירתנו. הוא צודק ומדבר לסנטימנט של הציבור הבית"רי והלאומי, אבל בסופו של דבר חוגג בלחץ גדול. הוא הבעלים של אחד משלושת המועדונים הכי אהודים בארץ ועם הציפיות הכי גבוהות ואחרי שלוש שנים הוא נמצא בעמדה בה הוא צבר מספיק ניסיון ושילם מספיק שכר לימוד כדי להתחיל להראות קבלות ולהציב קבוצה שתאתגר את מכבי חיפה, מכבי תל אביב והפועל באר שבע. נכון לעכשיו שלושת המועדונים האלה מעמידים תקציבים וסגלים איכותיים בכמה רמות מעל בית"ר ירושלים, שהפנים שלה הוא שחקן מוכשר מאוד אבל עדיין ילד בן 18 – אביאל זרגרי. וזה אפילו לא קרוב למספיק.

עד כה בית"ר מתקשה מאוד להחתים שחקנים שהיא רוצה בחלון ההעברות. אפשר רק לקוות שחוגג והנהלת בית"ר שמינו סקאוט ראשי בן 19, לא יוציאו עליו את התסכול של כשלונותיהם. הם חייבים להתעשת ולהתחיל לחזק את הקבוצה, בהגנה ובעיקר בקישור ובהתקפה. אחרת משה חוגג, אלי אוחנה, מוני ברוש ושאר הבכירים בבית"ר עומדים בפני השנה הקשה ביותר שלהם. כי לאוהדי בית"ר החמים והנאמנים הסבלנות הולכת ופוקעת.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות