משחק חי, שחקנים מתים | כך כמעט הפכתי למקצוען

לפני כמה שנים החליט שמוליק נמר שהגיע הזמן להיות מקצוען פוקר. זה כמעט הצליח לו. בדרך הוא הרוויח וגם הפסיד ארגזים, הפך לעצמו את החיים והצליח לחזור לפני שאיבד אפילו את ההנאה מפוקר. פרק ראשון
פוקר זה מקצוע זה? | אילסטרציה: envato elements
זה מקצוע זה? | אילסטרציה: envato elements

זה לקח לי כמעט חצי שנה, אבל בסוף הבנתי את זה – שחקני פוקר שמים משקפי שמש כי מתחת העיניים שלהם מתות. אין שום דרך להתמודד עם רכבת ההרים הרגשית הזאת שהיא חייו של שחקן פוקר מקצועני, לבד מלכבות את עצמך מבפנים. ואחרי כמה זמן להיות מת הופך ללהיות רגיל, וכמו שאר הדברים גם זה כבר לא באמת משנה, סתם בדל מחשבה של מוח שלרגע שכח שהוא אמור לנפות כל קונוטציה רגשית בדרך אל הפלופ הבא.

כי להיות שחקן פוקר מקצועני זה קצת כמו להיות זונה, ריק פנימי זה מושג שיתאר בפשטות את המצב, וצריך חיווט באמת יוצא דופן כדי להצליח ליהנות ממה שעד לא מזמן אהבת כל כך.

כמובן שהכל נראה לי שונה לחלוטין ביום שבו קיבלתי את ההחלטה.

באותו היום הודיעו לנו שהאתר בו אנחנו עובדים ייסגר בסוף החודש, אבל את התודעה שלי העסיקו דברים לגמרי אחרים. ב-3 וחצי בלילה התעוררתי, כלל לא שטוף זיעה כי המזגן עבד על 17 מעלות, ובזחיחות שהזדחלה לה באיטיות מהמאחורה של הראש (החלק הבעייתי), התחלתי להזכר בחלום.

ישבתי שם באותו שולחן עם דניאל נגראנו, פטריק אנטוניוס ואנטוניו אספנדיארי, ועוד שני חבר’ה מהקבועים של ימי חמישי שאיכשהו צלחו את הסלקציה של הכרתי הרדומה. התעמתתי ראש בראש מול נגראנו. הוא הימר חזק וגם ניסה עלי את כל הטריקים הוורבאליים הידועים שלו, אבל אני קראתי אותו טוב, ממש טוב, אפילו ידעתי מה הוא הולך להגיד עוד לפני שהוא פתח את הפה, ולא רק בגלל שזה היה החלום שלי. השוויתי אותו כל הדרך עם קינג גובה, ובסוף היד הוא נאלץ לחשוף בפני את הבאסטד סטרייט דרואו שלו. בדיוק מה שחשבתי.

אחר כך נגראנו, שבור, ויותר מזה – מבויש, קם, לחץ לי את היד ואמר: “אתה פשוט מיסטר קוּל”. ואספנדיארי, תוך שהוא מתעלם מהפרש הגילאים בינינו, הוסיף: “בואנ’ה, הילד הזה הוא אחד הטובים, הילד הזה חייב להיות מקצוען”. אנטוניוס כהרגלו שתק. אני זוכר גם שהדבר היחיד שנראה לי תמוה בכל זה היה השימוש של אספנדיארי במלה “בואנ’ה”.

המשכתי לשכב במיטה ולשחזר את החלום. “אתה פשוט מיסטר קוּל”, לחשתי לעצמי, “הילד הזה חייב להיות מקצוען”. חזרתי על זה כמה פעמים עד שהאבסורד שבמלים הכה בי והפך להתקף צחוק מתגלגל, שגעוני ונטול קול, שהשתלט על גופי ואילץ אותי לקום מהמיטה. הלכתי לאמבטיה והעפתי מבט במראה.

ופתאום זה היה הגיוני. מה הדמות הזאת שנשקפת אלי ממול הכי אוהבת לעשות? במה היא באמת טובה? והאם החלום הזה שהעיר אותי באמצע הלילה הוא לא למעשה איתות ממעמקי התת מודע? הדמות שמולי נראתה משוכנעת. התחלתי להאמין בזה גם. הלכתי למקרר, שתיתי שלוק קולה ואז חזרתי למיטה, תוהה אם מחר בבוקר כל זה ייראה לי כמו הזיה רחוקה. החלטתי שלא. החלטתי שבאמת מדובר בסימן, וכשהתחלתי לעשות בראש טבלה של בעד ונגד הצלחתי למצוא טיעונים טובים רק לבעד. העפעפיים הפכו כבדים ככל שהמחשבות שלי ניסו להיות הגיוניות, ותוך רגעים בודדים נרדמתי. כשהתעוררתי בבוקר הרגשתי בדיוק אותו הדבר.

בפרק הבא: איך מגייסים מימון

_____________________________

פורסם בעבר בגרסה מקוצרת ונטולת קפאין במגזין בלייזר

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
משחק חי, שחקנים מתים | כך כמעט הפכתי למקצוען משחק חי, שחקנים מתים | כך כמעט הפכתי למקצוען
Avatar of כותב/ת אורח/ת

כותב/ת אורח/ת

ציוצים אחרונים

נגישות