האמת היא, כמובן, שכדי שפולארד ורעייתו יגיעו לישראל נדרש רק המטוס של "לאס וגאס סאנדס", התאגיד של שלדון אדלסון. כל היתר – הנשיא האמריקני האמפתי, ראש הממשלה המחוייב שבא לקבל את פניו ויהודים טובים עם רתמה – הם Nice to have, אבל ממש לא נדרשו. האמריקנים לא ויתרו ליונתן היקר על שניה אחת מהזמן שבכלא, וגם לא על רבע שניה מחמש השנים בהן חי כאסיר משוחרר ברשיון בניו יורק. זירו. אפס. נייט. גורנישט. אפילו לא שניה.

אבל אם נישאר ברגעים המרגשים בקריירה העיתונאית של ביסמוט, יכול להיות שרגע נוסף היה בטיסה חזרה של אותו פולארד-מוביל מצי המטוסים של אדלסון – מקור באדלסוניה סיפר שביסמוט ומשפחתו היו עליו בדרכם ארה"בה לחופשה משפחתית. לזה מספיק ככל הנראה מו"ל אמפתי ומחוייב, שאוהב את העורכים שלו מחרטטים את הדברים הנכונים.

השאלה האם ביסמוט תפס טרמפ על המטוס של פולארד, או שיונתן וזוגתו תפסו טרמפ על המטוס שנשלח להביא את בועז, עודנה פתוחה.

ובינתיים, במערכת ברחוב השלושה

אלו לא ימים פשוטים גם למערכות התקשורת. הן אמנם לא קרסו בקול דממה דקה כמו עולם התרבות או התכווצו לצליל הטוסטוסים של וולט כמו עולם ההסעדה, אבל הקיצוצים ניכרים – ומפלס הלחץ עולה. את המשפט שלהלן כתבתי בניסוחים מעט שונים בשלושת העשורים האחרונים, בכל פעם שכתבתי על תקשורת. ובקיצור, עולם כמנהגו נוהג.

הידוק החגורה במערכת ישראל היום מתבטא, אומרות השמועות שהגיעו אלינו, בהקפדה יתירה על מספר המשמרות בשבוע, ועל כך שהעבודה תיעשה מהמערכת עצמה, ולא מהבית.

הפועלים העמלים מול מרכז החיסונים הלאומי בהיכל מנורה יוכלו אולי להתנחם בכך שבאחת הפעמים הקודמות שביסמוט טס לחו"ל במטוס של שלדון, למוסקבה, הוא חזר עם מעדני ברווז וקוויאר והביא לחבר'ה במערכת לארוחת הערב. בהתחשב בכך שהמצאי המקובל שם כולל גבינה לבנה ואיזה אה-ביס'לה עגבניה, מדובר בשיפור משמעותי. הציפיה, כך נראה לנו, היא ללא פחות מסטייקים אנגוס הפעם. בתיאבון.

כשהחתול טס לחופש

קולונוסקופיית עובדות

הרעיון של לעשות בדיקת עובדות לפוליטיקאים מצא חן בעיני מערכות החדשות של ערוצי הברודקאסט, ובצדק. אמנם זה מצריך עבודה וידע בנושאים שעל הפרק, במיוחד כשמנסים לבדוק גם טוענים לכתר ולא רק את נתניהו, שאצלו כמעט כל משפט זה בינגו – אבל בשביל הכיף צריך לעבוד. בטח אם זה נעשה בחי. צריך למצוא ולנסח במהירות את הרווח שבין הגבר לעובדה, ולהעלות בסופר על המסך.

או, כמו שקרה השבוע בחדשות 13, להסתפק בזה ש"יש לנו פורמט" וללכת על הבערך. ראוי לבדוק את העובדות לעומת ההגזמות בדברי כל הפוליטיקאים, כמובן, אבל כדאי לא לחפף. בשביל בדיקת עובדות כזו דרדלה כמו שנעשתה בנאומים של גנץ ושל חולדאי, חבל על הפוזה ועל הגרפיקה. חולדאי שתה קפה ולגנץ היו בעיות עם פויקה והצל. פחחחחח. לאנשי ביבי יש את כל הסיבות לטעון לאכיפה בררנית במקרה הזה.

לעומתם, דאחקת הטוויטר הזו, על ה"עוד דקה נשוב" של אילנה דיין ב-12, דווקא במקום.

תודה לך, רה"מ רב החסד!

נישאר עוד קצת עם ערוץ 12. טוויטר, כידוע, מלא נשמות טובות, ורבות מהן דאגו להראות כיצד התמודדה דפנה ליאל, הפרשנית הפוליטית של חדשות 12, עם ביקורת של יאיר נתניהו. ליאל סיפרה השבוע בשמחה שהוריה קיבלו את החיסון לקורונה. זה היה בשעה 19:18. בשעה 19:49 תהה יאיר נתניהו האם היא תאמר תודה לביבי, או לסורוס, נציג היהדות הרפטליאנית העולמית.

בשעה 20:43 התרצתה ליאל:

ת'כלס, בצדק. הבאת החיסונים לארץ היא הישג יפה של ביבי שיצא מגדרו, הפסיק את עיסוקיו השוטפים בהשגת החזרי מס ועשה דברים שהם מחוץ לתפקידו השוטף. מזל שבניגוד לניהול הכושל של משבר הקורונה, כאן לא "הפריעו לו כל מיני פוליטיקאים". חבל שמעבר לתודות לביבי, לא נזכרים להודות גם לכל מי שהוא לא ביבי והיה מעורב בהבאת החיסונים. בתקשורת המתקרנפת התרגלו לשאול כל אחד, ממש כמו בנו, האם יאות להודות לו על החיסונים.

רק תקראו, למשל, מה מספר בעלה של מנהלת יחידת החיסונים של פייזר בישראל. או מה כותב נדב אייל, בטור החדש שלו בידיעות, על האינטרס של פייזר לנהל פה פיילוט בזכות המעקב של קופות החולים על המתחסנים. לא הלב היהודי של המנכ"ל, ככל הנראה. אז תודה ביבי, באמת תודה שעשית את תפקידך היטב לשם שינוי, רק תזוז קצת כי ממש לא כל הקרדיט מגיע לך.

בוקר טוב. אז יש לי טור חדש במוסף שבת ב@YediotAhronot. שרשורון היכרות. אני מפרסם בטור את הסיבה האמיתית- לפי גורמים מסחריים וממשלתיים- שישראל קיבלה את מנות החיסון הראשונות. זה לא הכסף. הלחץ של ביבי- וממה. וגם, ההצעה הסודית של פייזר לממשלת ישראל. **הטור המלא:https://t.co/n8duMV0mkK pic.twitter.com/Ay1r77vCJg

— נדב איל Nadav Eyal (@Nadav_Eyal) January 1, 2021

הכדור בפנים… לא רואים!

אנחנו נשארים במאבקי התחתית של התקשורת הישראלית, בעידן המקוצץ הנוכחי. והפעם, ערוץ הספורט. גולש הטוויטר "מוישה אופניק" צפה לא מזמן במשחק של מכבי חיפה מול הפועל תל אביב, והרגיש שכמות ואורך החסויות השונות לאורך המשחק חרגו מכל מה שהוא זוכר.

אז הוא צפה בהקלטת המשחק שוב וערך את התרשומת הבאה:

שאלתי אותו אם הוא מתכוון לפנות למועצת הכבלים והלוויין, המפקחת על ערוץ הספורט. לכאורה, נראה שיש חריגה קלה מהכללים המתירים. הוא מעדיף לאסוף עוד נתונים, כדי שזה לא ייראה כגליץ' חד פעמי במשחק בודד. מועצת הכבלים והלוויין מנטרת את הפעילות בערוצים השונים, ואף מטילה קנסות ועיצומים כאשר היא רושמת חריגות.

מקור מקורב לערוץ ספורט 5, שלא מעורב בשידורי הכדורגל, אמר לזצ: "נכון שיכלו לעשות את זה יותר אסתטי, אבל מי שמצפה גם לקבל שידור HD, גם את כמות המצלמות שיש שם, גם לא לשלם וגם שלא יהיו חסויות – מצב טוב שהוא פשוט לא מבין את המצב ההפסדי של התקשורת היום".

בדיון שהתפתח בשרשור הטוויטר סביב הספירה של אופניק, הוא העלה גם השוואה בין גודל הבאנר בשידורי הכדורגל שהיה מקובל לפני כמה שנים, לבין הגודל הנוכחי. ההבדל ניכר מאוד לעין. דובר מועצת הכבלים והלוויין מסר שלמרות שיש מגבלה על דקות הפרסומת בזמן משחק, אין כל הגבלה על גודל הבאנר הפרסומי.

פניתי לערוץ הספורט בדבר זמן החסויות במשחק, בתוספת תהיה על גודל הבאנרים לאחרונה. ערוץ הספורט מסר בתגובה: "ערוץ הספורט פועל בהתאם להנחיות מועצת הכבלים והלוויין. שנה אזרחית טובה שתהיה לך ולגולשי האתר".

ובכן, במשחקים הבאים יש מצב שנגיע לזה:

אנחנו נשאל את השאלות

ברוכים הבאים לבדיחת רשת מטומטת וחביבה, שהכניסה לחבובות פס קול של קטע מהסידרה "Suits" ומשום מה כבר יותר משבוע מושמעת יותר מדי פעמים מעבר לטעם הטוב במשרד. אל תשאלו למה, התשובה בכותרת הקטע: