קיץ 2006 ייזכר עבור לינוי אולניק כנקודת מפנה אשר לאחריה השתנו חייה ללא הכר. היו אלו ימי מלחמת לבנון השנייה. לינוי שימשה באותם ימים כקצינת שלישות בגדוד הנח"ל. בימי המלחמה הטרופים נקראה לפקד על כוח מילואים שהתכנס בכניסה לקיבוץ כפר גלעדי. אלה שרצה הגורל ורקטה שירו לוחמי החיזבאללה נחתה בשטח הכינוס והובילה לאחת הטרגדיות הזכורות של המלחמה, כאשר 12 מחבריה נהרגו במקום.

"אני ניצלתי מהמקום ממש בדקות ספורות. הייתי אמורה להיות שם יחד איתם, אבל משום מה נקראתי למשימה. מרגע שהבנו שהרקטה נפלה שם, טסנו בחזרה למקום. המראות היו קשים בטירוף, אבל באותם רגעים משתדלים פשוט לא לחשוב על כלום ולפעול בקור רוח. פיניתי את הפצועים ובהמשך משלא היה מי שיהיה מוכן לזהות את הגופות, הסכמתי לעשות זאת". לינוי, שהשתחררה בדרגת רס"ן במיל', עוטרה בשנים שלאחר מכן במסגרת טקס צל"שים על אופן ניהול האירוע אותו ביצעה ללא דופי, חרף האתגר הקשוח.

לימים ההחלטה הזו תעלה ללינוי בשנים של התמודדות קשה מנשוא וטראומות עמן היא עדיין מנסה להתמודד. השנים חלפו ולינוי שהתקשתה לעכל את אשר חוותה פנתה למשרד הביטחון במטרה להכיר בה כהלומת קרב וכנכת צה"ל. אלא שהתהליך לא התקדם כפי שציפתה וכאשר ביקשה להגדיל את אחוזי הנכות שהוכרו לה מ-5% ל-20%, נתקלה בסירוב גורף. אפילו את הטיפול הפסיכולוגי לו הייתה זכאית נפסק. "על אף העובדה שהמקרה שלי היה מובהק עם סיפור מאוד מתוקשר, נדחיתי במסגרת התביעה להכרה בי כהלומת קרב", היא נזכרת. "מאותו רגע החלטתי שאני לא מוותרת ויוצאת למאבק ארוך אמנם, אך כזה שבסיומו זכיתי להכרה שהגיעה לי".

לאור המסע המייגע שעבר עליה והרצון לסייע גם לאחרים אשר חוו אירועים דומים ונתקלו בכתף קרה מצד משרד הביטחון, החליטה לינוי כי תקדיש את חייה המקצועיים לטובת מימוש זכויות רפואיות של חיילים ואנשי שירות הביטחון. היא השלימה לימודי משפטים במכללת שערי משפט ולאחר התמחות, פתחה לפני 8 שנים משרד עצמאי תחום עיסוקו המרכזי נועד לסייע ללקוחות במימוש זכויות רפואיות, תוך מתן דגש על הטבות וקצבאות המגיעות לתובעים נוכח אירועים שעברו עליהם במהלך שירותם הביטחוני/צבאי. כיום היא מובילה פירמה מצליחה ברעננה עם שני סניפים נוספים בבאר שבע וחיפה. בין לבין, היא גם מנהלת חיי משפחה לתפארת לצידו של בעלה עומר ושלושת ילדיהם, אמה, ניתאי ורומי.

לינוי ספרי על מהות המשרד שלך.

"המשרד עוסק כאמור במימוש זכויות רפואיות. המטרה שלנו היא להביא לרווחה כלכלית עבור התובעים, כך שיזכו לפיצוי מסוים לאור מה שחוו. זה אומר קצבאות נכות למיניהן, פטור ממס הכנסה, פנסיית נכות, תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי ועוד. העבודה השוטפת כוללת בעיקר ייצוג בוועדות רפואיות בסניפי הביטוח הלאומי השונים וכן במסגרת ביקורי בית ובוועדות רפואיות של חברות הביטוח.

אנחנו מעניקים שירותים לעמותות רבות ללא גבולות גזרה. ברמה האישית, אני לא עוסקת עדיין באופן ישיר מול משרד הביטחון, כי זה עדיין מרגיש לי קרוב מדי. אני רואה בעבודה שלי כסוג של סגירת מעגל ושליחות אמיתית על מנת לסייע למי שנפגע על לא עוול בכפו. אני יודעת מה זה להיות בשני הצדדים, גם כמיוצגת וכיום גם כמייצגת, על אחת כמה וכמה בתור אישה, שכן בזמנו לא היו הרבה נשים הלומות קרב".

מהם הערכים המרכזיים עליהן את שמה דגש כעורכת דין?

"אחד הדברים שחרתתי על דגלי הוא הנגשת הידע בצורה הנוחה ביותר. אני זוכרת מהחוויה האישית שלי שאף אחד לא אמר לי מה מגיע לי. זה היה נורא מתסכל. כשפתחתי את המשרד, החלטתי עם עצמי שאספק מידע לכל מי שיהיה מוכן לשמוע. אני מרצה בתקופת הקורונה בכל ערב בהתנדבות בזום, מספרת את הסיפור האישי שלי, עונה על שאלות ובונה את מגדל הזכויות ביחס לתמהיל האנשים שבשיחה. אני זוכרת לחלוטין את חוסר האונים וחוסר הידע בהם הייתי שרויה, כך שמבחינתי כיום זהו סוג של תיקון שאני מבצעת עבור עצמי ועבור אחרים".

כיצד מתנהל המשרד ולקוחותייך בתקופת הקורונה?

"כל הלקוחות שלנו מצויים בקבוצת סיכון, כך שאנחנו נמנעים לגמרי מפגישות. הכל מתבצע מרחוק, למעט ועדות רפואיות שבסיבוב השני של הקורונה ממשיכות באופן תמוה להתקיים פיזית. למעשה, כל צורת העבודה השתנתה. הזום תפס מקום ברמה החיובית ומנגיש את היכולת שלנו לפגוש אנשים בצורה זמינה מבלי להתאמץ לנסוע ולבלות שעות בפקקים. מצד שני, הפן הבינאישי מאוד חסר. להעביר הרצאה מול אולם מלא של מאות אנשים זה אחרת לחלוטין, לעומת העברת הרצאה בזום".

איזה סוג של עורכת דין את?

"אני מאמינה בשילוב מנצח בין מקצועיות ליחס אישי. אנחנו כל הזמן אומרים ללקוחות שהם לא באו לחפש חברים או לקבל חיבוק. התפקיד שלנו הוא להציב מולם מראה שלעיתים הם לא רוצים להסתכל עליה. עם זאת אנחנו עושים זאת בצורה הנעימה, המלטפת והשקופה ביותר. זה שוב נובע מהזיכרון שלי בתחילת דרכי המשפטית. כאשר עבדתי כשכירה, 3-4 עורכי דין יכלו לעבוד על אותו תיק. אותי זה זעזע אותי וכמי שעברה את זה כמיוצגת, זה נראה לי פשוט אבסורד. לכן אני מאוד מקפידה שעורך דין אחד ילווה את הלקוח מהתחלה ועד הסוף".

איזה טיפ יש לך לתת עבור סטודנטים צעירים שמתחילים את דרכם בימים אלו.

"הייתי מייעצת להם להיות כמה שיותר בררניים במה שמעניין אותם. עורך דין שלא עובד עם תשוקה ועם אהבה לתחום, הרי שלא יוכל להחזיק במקצוע לאורך הרבה זמן".

איפה את שואפת לראות את עצמך בעוד 10 שנים?

"אני מאמינה שבאותו תחום, בתקווה להתרחב לעוד 3-4 סניפים בפריסה ספציפית יותר בארץ. המטרה תהיה להמשיך וללוות עוד עמותות, תוך ניסיון להשיג רווחה כלכלית לכמה שיותר לקוחות. חשוב לי להבהיר שהבחירה בתחום הזה עבורי היא אקט טיפולי. כמי שהייתה בתחתית של השפל במסגרת הנכות שלי, להסתכל על המקום אליו הגעתי היום – עבורי זהו הניצחון האמיתי".