הוא בעל רישיון עורך דין כבר עשרים שנה. את דרכו המקצועית התחיל בלימודי המשפטים במסגרת לימודי עתודה, אחר כך היה עורך דין בפרקליטות הצבאית, מילא עוד תפקידים רבים ותפקידו האחרון היה סגן מפקד מצ״ח אך לבסוף השתחרר ועבר לעסוק בלטיגציה פלילית. הנה מה שהוא סיפר לנו.

למה דווקא לטיגציה פלילית?

״אני אדם של עשייה, אני איש של אנשים״ מספר קובי. ״בשבילי גם אחרי 16 שנים בתור סניגור ו20 שנה בתור עורך דין אין אצלי עדיין רגע דל, אני מתכוון לכל מילה. כל תיק, קטן או גדול, הוא עולם ומלואו. פוגשים אנשים חדשים, קיימת היכולת להשפיע לטובה על גורל של בן אדם, ולכן מבין כל התחומים שקיימים במשפט – במשפט הפלילי, אתה גם פסיכולוג ולא רק עורך דין. וזה מה שקסם לי עוד כשהייתי בצד החקירות וגם כשעברתי לצד ההגנה של תפקיד הסניגור״.

מה הערכים המרכזיים שמובילים אותך בתור עורך דין?

״קודם כל, הערך הראשון שאני מאוד מאמין בו דווקא בגלל שבחרתי בתחום הפלילי, הוא ערך של שקיפות והגינות מול הלקוח. צריך להבין שבמקצוע עריכת דין בכלל ובוודאי במשפט הפלילי, כשאדם מגיע לעורך דין הוא חייב לסמוך עליו, אין לו ברירה אחרת, הוא חייב להאמין בו. בין אם זה עורך דין שמטפל ברכישת נכס ובין אם זה עורך דין שטפל עבורו בתביעה בגין תאונת דרכים, ובוודאי אם זה סניגור שמגן עליו באישום פלילי. היכולת לגרום לו להאמין בך, וכמובן לעמוד על האמון הזה שניתן לך זה מבחינתי ערך עליון״.

יש לך קווים אדומים במסגרת המשפטית? דברים שבשום פנים ואופן לא היית עושה?

״כן יש לי קווים אדומים. אנחנו במשרד לעולם לא נייצג מישהו שחשוד בפעולות איבה נגד מדינת ישראל, זה מבחינתנו הקו האדום״.

התיקים משפיעים עלייך באיזשהו אופן?

״כן, בוודאי, התיקים משפיעים. אנחנו במשרד מתעסקים, ברובם המוחלט של התיקים, באנשים שניהלו אורך חיים נורמטיבי עד המקרה שבגינו הם נזקקו לשירותנו. אדם כזה שבעצם מתמודד מול אפשרות ממשית, ריאלית, של כניסה למעצר או לבית סוהר לראשונה בחייו. בהרבה מהמקרים זה יכול להיות אדם נשוי בעל משפחה וילדים, היכולת ללוות אותו בתקופה המאוד לא פשוטה הזאת היא משהו שרוכשים עם השנים וגם את היכולת להפריד בין החיים האישיים והמקצועיים״.

יש לך איזשהו טיפ לתת למי שרואה את עצמו בתור עורך דין בתחום הפלילי?

״הטיפ הטוב ביותר שאני יכול לתת למי שבוחר לעסוק בתחום הזה מורכב בעצם משתי עצות עיקריות. העצה הראשונה, היא להיות הגון ושקוף עם הלקוח ולפתח יחסי אמון מהפגישה הראשונה, והעצה השנייה אמנם נשמעת כמו קלישאה אבל היא נכונה. לחשוב בכל תיק מחוץ לקופסה, לא לצעוד במסלול שנוח ללכת בו. לחשוב מחוץ לקופסה, לא להניח כהנחת עבודה, שאם ככה כולם עושים את זה וככה נהוג בכל תיק ונהוג לפעול בצורה הזאת מול הפרקליטות, המשטרה ובית המשפט – כנראה שזו הדרך שצריך לפעול בה, לא. צריך כל הזמן לאתגר את עצמך ולשאול האם ככה אני צריך לפעול או שיש דרך אחרת יצירתית או צבעונית יותר שבסופו של דבר כמובן תשרת את האינטרס של הלקוח״.