עו"ד דפנה פלר היא טיפוס מיוחד. בראיון מיוחד איתה עבור אוביטר היא מצהירה על עצמה כמי שפשוט אינה מסוגלת להישאר אדישה אל מול עוולות. אנחנו שמחים להציג בפניכם אפשרות לתהות על קנקנה של אחת מעורכות הדין השאפתניות שנחשבת ללא ספק כמי שעתידה עוד לפניה בעולם המשפט.

פלר (42, אם ל-2) היא חיפאית. לאחר לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, החליטה לחשב מסלול מחדש ופנתה לאפיק המשפטי. היא סיימה בהצלחה לימודי משפטים במרכז האקדמי כרמל, בעודה כבר אמא במשרה מלאה (!). "הייתה זו תקופת לימודים מפרכת ומתישה שנמשכה 4 שנים. זה לא פשוט כשיש לך 2 בנות קטנות על הידיים", היא משחזרת בקול רך.

לאחר הלימודים, המשיכה דפנה להתמחות, אך כשם הקלישאה "הכל נשאר משפחה" בזכות העובדה שהמשיכה להתמחות במשרד של אחותה, עו"ד דורית ענבר סברדליק. "היא ממש לא עשתה לי את החיים קלים", מספרת דפנה. "הייתי מתמחה מן המניין, בלי שום פרוטקציות. היא הייתה דורשת ממני לדקלם תקנות של סדר הדין האזרחי. לא קיבלתי שום הנחות בשל היותי אחותה. במבט לאחור, אני מודה לה על העובדה הזו".

מובילת מאבק היסטורי

בנובמבר 2016 ניגשה דפנה לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. היא מספרת כי למדה ללא הרף, כ-13 שעות מדי יום, אולם בסופו של יום חוותה עוגמת נפש אישית, לאחר שנכשלה. יחד עם מספר חברים החליטה להרים את הכפפה ופתחה בצוותא עמם במאבק שכונה לימים "זעקת המתמחים". במסגרת המאבק דרשו דפנה וחבריה להקל את תנאי הסף למעבר במסגרת בחינות הלשכה. "אלו היו שלוש שנים וחצי מטורפות. הצלחנו להחתים לא פחות מ-92 חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית שתמכו בהצעת החוק של ח"כ אמיר אוחנה, ח"כ אוסנת מארק וח"כ דוד אמסלם".

במסגרת הצעת החוק שעברה כאמור בכנסת, ירד ציון העובר במבחני הלשכה מ-65 ל-60, לצד הטבות נוספות, כמו הפרדה בין חקיקה לפסיקה, הורדה משמעותית של כמות החומר הנלמד, תוספת זמן לכולם של 48 דקות, מועד מיוחד, ביטול גזירת השליש, סמכות לוועדה הבוחנת להוסיף ניקוד ועוד. לצד זאת, כתבה דפנה יחד עם שניים מחבריה מתווה להסדרת העיסוק בעריכת דין, אותו הגישה לשרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, אולם לדבריה, "לא נעשה דבר בנושא".

המתווה הוגש פעם נוספת לשר המשפטים דאז, אמיר אוחנה וכן ליו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, ובעקבותיו הוקמה ועדה מייעצת להסדרת העיסוק ולשינוי מתכונת הבחינה פעם נוספת. כיום היא כבר בעלת משרד עצמאי משלה העוסק בתחום דיני המשפחה. במקביל היא משמשת בהתנדבות כעו"ד עבור עמותת "חבל הצלה" הפועלת באופן וולנטרי במטרה לסייע לאימהות ואבות המצויים בהליכי פרידה.

איזה סוג של עורכת דין את?

"אני מאוד אוהבת לעבוד ובמקביל משתדלת ללמוד כל הזמן. אין לילה שאני הולכת לישון מבלי שקראתי פסק דין. המקצוע הזה הוא בנפשי. זה אומר שאני חייבת להיות תמיד מעודכנת בכל מה קורה. זה פשוט חלק מהחיידק המשפטי. כשאני בתוך התיק עצמו כלום לא מעניין אותי, רק התיק".

חברייך מעידים עלייך כמי שנלחמת כמו לביאה למען לקוחותייך. יש דברים בגו?

"מאז שאני זוכרת את עצמי הוטרדתי מחוסר שוויון או אי צדק. כך למשל, אני פועלת מגיל קטן למען זכויות בעלי חיים. לימים כשהתבגרתי החלטתי להפוך את עשיית הצדק למקצוע ודרך חיים. כאשר זה מגיע לסוגיות של צדק, אין לי מורא, אני לוקחת את האמת שלי עד הסוף ומגבשת אסטרטגיה שעימה אני רצה למרחקים ארוכים".

ניכר שאת לוקחת כל תיק ללב.

"משתדלת שלא אבל… זה נכון. יש לי למשל לקוחה שעברה התעללות פיזית ונפשית במשך שנים על ידי בן זוגה, עד לכדי מצב של לידה שקטה. בן זוגה לשעבר אף החתים אותה על הסכם גירושין שקיבל תוקף בהמשך בבית הדין הרבני, בשעה שהייתה מסוממת על ידו. מדובר בתיק שנמשך מזה כעשור. הלקוחה עברה עו"ד ושכרה את שירותיי לפני כשנה. ראוי לציין כי שנתיים קודם לכן הגיש עו"ד אבי אמר בקשה לביטול הסכם לבית הדין הרבני אשר דחה את הבקשה, ולאחר דחייה זו עו"ד אמר הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול. אני חייבת לציין כי עו"ד אמר עשה שם עבודה מבריקה, לעילא ולעילא.

"לשמחתנו הערעור אכן התקבל בפסיקה תקדימית שאין לה אח ורע, שהתפרסה על פני 51 עמודים. הדיינים קבעו כי הסכם הגירושין בטל ומבוטל, שכן הוא נעשה במחטף תוך שהאישה לא חתמה מרצונה החופשי, ושההסכם לא סביר בעליל, לרבות תרמית והטעיה מכוונת של האישה. קשה להישאר אדיש מול מקרים כל כך קשים. המעט שאני יכולה לעשות הוא לתת את השירות הכי מקצועי, אבל במקביל גם לגלות אנושיות כלפי הלקוחות ולהבין לליבם. התיק רחוק מלהסתיים ולאחרונה אחותי, עו"ד דורית ענבר סברדליק נכנסה יחד איתי לתיק. אנחנו פועלות בצוותא כדי לסיים את התיק. זו ללא ספק חוויה לעבוד עם אחות, ובכלל להמשיך וללמוד ממנה. בכל זאת עו"ד כ 21 שנים עם לא מעט קילומטראז' מאחוריה במקצוע".

ספרי על תיק מוצלח שלקחת בו חלק?

"היה לי תיק עם בני זוג בשנות הארבעים לחייהם עם שלושה ילדים קטנים. המצב בין השניים היה מורכב מאוד, כשיחד עם עורך הדין המייצג של הצד השני, נקבעה פגישה מרובעת. במהלך הפגישה הזו בני הזוג התבקשו לפרוק את אשר על ליבם ללא מעצורים. היו שם שאגות, צעקות וסערת רגשות מטורפת, אבל לאחר 5 שעות אינטנסיביות הצליחו הצדדים להגיע להסכם, שבסופו אף נרשם חיבוק ביניהם. כולם היו מותשים בסיום הפגישה הזו, אך המשמעות של הימנעות מהגעה להליך משפטי חרף כל האמוציות, העניקו לי תחושה נהדרת של ניצחון, שהיו בגדר הצלת אותה משפחה. גם נושא העו"ד של הצד השני הוא עניין חשוב, שכן אם יש לך עם "מי לעבוד", ניתן למנף את המשפחה ולהעלות אותה חזרה למסלול הנכון. במקרה הזה, היתה לי קולגה מצוינת. שראויה לכל שבח".

מדוע בחרת להתמחות דווקא בדיני משפחה?

"כבת להורים גרושים וכמי שעברה בעצמה תהליך גירושין, אני מכירה היטב את כל המורכבויות הרגשיות והכלכליות ששזורות יחד בכל הדבר הזה שנקרא 'משפחה'". התפיסה שלי כבן אדם ועורכת דין היא שעדיף תמיד לפתור סכסוכים ומשברים משפחתיים כגון הליכי גירושין, מאבקי משמורת או מאבקי ירושה בהסכמה ולא בין כתלי בית המשפט, עד כמה שאפשר, שכן לפעמים אין מנוס מכך.

"אני מאמינה שמשפחה היא לא משחק סכום אפס, נהפוך הוא. יש להבין כי סכסוכים משפחתיים ובעיקר מאבקי גירושין שונים מאוד מכל סכסוך משפטי אחר. על כן, כשצריך להגיע לבית המשפט, אני יודעת לטעון מצוין ולא חוששת להישיר מבט לעיני השופטים ולהילחם, אך הגישה הבסיסית שלי היא גישה של הנמכת הלהבות מתוך רצון אמיתי לחתור להבנות וגישור על פערים. בל נשכח שבסוף היום, גם אחרי הגירושין יש אבא, אמא וילדים. טובת הילדים דורשת לפעמים מההורים פשוט להניח את האגו ולצאת לדרך חדשה נטולת אינטריגות וסכסוכים".

איך את מצליחה קצת להתנתק מהתיקים הקשוחים הללו?

"יש לי שתי בנות מדהימות שהן כל עולמי. אנחנו גולשות בסאפ יחד וכך זוכות לזמן איכות שהוא רק שלנו. אני גם פועלת למען זכויות בעלי החיים, ומשתדלת בתקופות מסוימות מעט להרפות, רגע לפני שהעבודה שואבת אותי אליה בחזרה".