אין צורך להכביר במילים על איכויותיו של עו"ד אילן כץ, מעורכי הדין הפליליים-צבאיים המוכרים בישראל ומי שמאחוריו רזומה חסר תקדים הכולל תפקידים משפטיים בכירים במסגרת השירות הציבורי אשר מציבים אותו בטופ. כיום הוא מחזיק בפירמה עצמאית ומשגשגת אותה הקים יחד עם שותפיו, עו"ד קובי מרגולוב ועו"ד אלון הראל

בראיון מיוחד עבור אוביטר ועל רקע חישוב המסלול מחדש שביצע לפני כשנתיים עם הקמת פירמה משפטית עצמאית חדשה (KHM) בשיתוף עם עו"ד קובי מרגולוב ועו"ד אלון הראל, מגולל האחרון את דרכו המקצועית המרתקת בשיחה גלויה מלב אל לב.

במשך למעלה מ-20 שנים שימש כץ כעורך דין ומשפטן בתפקידים הבכירים ביותר בצה"ל, כשהוא משתחרר בדרגת אל"ם. בין תפקידיו הבולטים: סגן הפרקליט הצבאי הראשי, פרקליט מחוז דרום בזרוע היבשה, נשיא בתי משפט צבאים ביהודה ושומרון וכן בעזה, כמו גם תפקידי תביעה שונים בתחומי הקו הירוק ומחוצה לו. "זה היה בית ספר משפטי יוצא דופן", נזכר כץ במבט לאחור. "זכיתי לקחת חלק בתיקי רצח של חיילים, כמו למשל המקרה של דוד מנוס ז"ל ב-1985, שימשתי כראש ההרכב ששפט את חסן סלאמה שביצע את הפיגועים בקו 18 בירושלים, במהלכם נהרגו 46 בני אדם, שם גם הייתי בדעת מיעוט שגזרה עליו גזר דין מוות. כמו כן עסקתי בפרשיות שונות של קבלת פטורים במרמה משירות צבאי, גניבות נשק ועוד תיקים לא סטנדרטיים, אך מרתקים במיוחד".

עם שחרורו מצה"ל בגיל 43, נבחר לשמש כמנכ"ל לשכת עורכי הדין (2005-2003), תקופה שכללה גם משוב ייעודי לשופטים, שלימים הופסק כתוצאה ממתיחות שנוצרה במערכת המשפטית. "על פי המדרג עורכי הדין דירגו את השופטים בצורה אנונימית על פי קריטריונים שונים. על רקע זה הייתה מתיחות גדולה בין מערכת בתי המשפט ללשכה, מה שהיווה מוקש שפגם במרקם היחסים. בסופו של דבר המשוב בוטל".

בהמשך שימש גם בתפקיד היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי, אולם עקב אכזבה קשה מהמערכת כפי שהוא מתאר, החליט לסיים את תפקידו לאחר כהונה בת שנה אחת בלבד. "הגשתי את התפטרותי לאור הבנה כי לא ניתן לחולל שינוי של ממש במערכת ארכאית, מקובעת וחסרת גמישות", פוסק כץ בנחרצות. "תפסתי את מערכת הביטוח הלאומי כמערכת סוציאלית שנועדה לטובת האזרח, אבל בפועל גיליתי שזו מערכת שיש בה הרבה מאוד עיוותים ובירוקרטיה שמונעת ממבוטחים לקבל את המגיע להם במקרים מסוימים. מאידך, ישנו עיוות וחוסר צדק בחלוקת הקצבאות עבור האזרחים השונים. בסופו של דבר, לפחות בתקופתי, הייתה 'הבנה שבשתיקה' בין הנהלת המוסד ובין ועד העובדים ומשרד האוצר, שאין לבצע שינויים מבניים דרסטיים. כל גורם מטעמיו הוא. אז למעשה הבנתי שזהו סוף דרכי בשירות הציבורי".

ב-2007 פתח משרד עצמאי בתל-אביב שעסק בתחום המשפט הפלילי והצבאי, כאשר בינואר 2019 הוקמה שותפות KHM שמתמחה מלבד התחומים המוזכרים דלעיל גם בתיקי צווארון לבן ותיקים הדורשים סיווג ביטחוני מיוחד (לרוב מדובר בתיקים הכוללים צווי איסור פרסום גורפים שלא ניתן לפרט את תוכנם).

אילן, איזה סוג של עורך דין אתה?

"ככלל, אני עורך דין שמשתדל לא לטפל בתיקים של עבריינים חוזרים. אני טוען שכל בן אדם נורמטיבי יכול למעוד ולבצע עבירה, ולעיתים גם עבירה חמורה. אחרי שאמרתי את זה, אני מייצג אך ורק לקוחות עבורם מדובר בעבירה ראשונה או עבירה משמעותית ראשונה. קו אדום מבחינתי הוא ייצוג של מחבלים או כל גורם אחר שפגע בביטחון המדינה במזיד או עבר עבירות התעללות בחסרי ישע.

ברמה העקרונית, אני שם דגש שלא ללכת עם הראש בקיר, גם אם זה אומר להגיע להסדר כשהדבר נדרש. מצד שני, במקרים שמצדיקים זאת אלחם עד חורמה לטובתו של הלקוח ולמען הוכחת חפותו, כמו גם למען החזרת העניין לממדים פרופורציונליים, במצבים בהם אני חש כי התביעה מתנהגת בצורה סחטנית ומתייחסת לתיק כזה או אחר בצורה חמורה מהנהוג".

ספר על תיק משמעותי שהשפיע עליך.

"כשהקמנו את השותפות לפני כשנתיים, תיק הדגל הצבאי שטיפלתי בו היה כראש צוות ההגנה בתיקו של אלאור עזריה. את מה שלמדתי וחוויתי במהלך הטיפול בפרשה, לא למדתי במשך כל 30 שנותיי כעורך דין לפני כן. הסוגייה המשפטית הייתה מוכרת לי, אולם ההתמודדות עם זירת פעולה שיש בה מערכת לחצים חסרת תקדים ממספר רב של גורמים (פוליטיים, חברתיים, ביטחוניים, משפטיים) אילצו אותי לסנן את כל רעשי הרקע ולפעול על בסיס מקצועי גרידא למען הלקוח.

"בסופו של דבר הלקוח נידון לעונש של שנה וחצי מאסר בפועל על עבירת הריגה, לאחריה קיבל חנינה מהרמטכ"ל של 4 חודשים והפחתת שליש. בפועל הוא ריצה כ-8 חודשי מאסר. לאחר מתן הכרעת וגזר הדין, הוחלט להגיש ערעור לערכאה משפטית גבוהה יותר, דבר אליו התנגדתי נחרצות. בעקבות הערעור שהוביל עו"ד שפטל, התוצאה הייתה שהתביעה הצבאית גם הגישה ערעור נגדי, כאשר בסופו של יום הייתה דעת מיעוט של שניים מתוך חמשת השופטים שחיוו דעתם שיש להחמיר בעונש.

"אחת המסקנות החשובות שלי מהתיק היו שאסור לאפשר בתיקים מעורבות פוליטית מכל סוג שהיא. לא אשכח את הביטוי שאמרו כי "החייל סרח" טרם התבררו הפרטים לאשורם וכן הפקרתו של החייל על ידי מפקדיו במשך תקופה ארוכה עד שנפל האסימון כי האירוע המשפטי עלול לגרום נזק לצבא. אני זוכר שבתחילת התהליך אמרתי שמדובר בתיק שייכנס להיסטוריה של המשפט הצבאי בפרט והמשפט הכללי במדינת ישראל, באופן דומה לפרשת כפר קאסם, כשהנזק העיקרי מניהול המשפט ייגרם לצבא. ניסיתי להוביל הליך של גישור שיכול היה למנוע את ההתנהלות הממושכת והמיותרת של המשפט, מה שלא צלח בסופו של יום".

מה נאחל לך?

"אין לי שום שאיפות ציבוריות. הציעו לי לא אחת להתמנות ליועץ משפטי בגופים גדולים ואף להתמנות לשופט. אני ידוע כאדם שלרוב אומר את מה שהוא חושב, גם אם לצד השני לא נעים לשמוע זאת. מקווה שאצליח לשמור על העקרונות שליוו אותי עד היום גם בהמשך הדרך".