אם הנכם חשים כי עקרונות הצדק והמוסר שלכם נרמסו או נחושים להיאבק ללא חת עד להוכחת צדקת דרכם, כדאי שתקדישו לכתבה הבאה תשומת לב מלאה. הכירו את עו"ד אביעד לנצ'נר, בעל משרד עצמאי המתמחה בדיני פלילים, שאינו נח עד לחשיפת האמת תוך מאבק חסר פשרות מול מערכת האכיפה.

על מנת לתהות על קנקנו ובמסגרת ראיון מיוחד שהוא מעניק ל-אוביטר, מספר לנצ'נר על תחומי העיסוק מו מתמחה משרדו. "אנחנו מטפלים בעיקר בתיקים נורמטיביים של אנשים אשר מואשמים בעבירה פלילית ראשונה, לרבות עבירות סמים, מין, מרמה, שוחד ודיני פלילים נוספים. כמי שעבד בעבר עם המעגל הקשוח של עבירות הפלילים, לרבות תיקי רצח ופשיעה חמורה, 'הדרך החדשה' בה בחרתי היא מועדפת עליי לאין ערוך".

הוא בן 34, נשוי +4 ומתגורר בגבעת שמואל. בצה"ל שירת כלוחם בפלחה"ן צנחנים, סיים בהצטיינות תואר במשפטים במסגרת המכללה האקדמית קריית אונו, ומשם המשיך להתמחות ועבודה כשכיר אצל שניים מעורכי הדין הפליליים המובילים בישראל, עו"ד אורי קינן ועו"ד ירון גיגי. "זכיתי שם לבית הספר הכי טוב שיכול להיות", הוא מספר במבט לאחור.

לנצ'נר מספר גם על היום בו החליט, בדיוק לפני 3 שנים, להמשיך הלאה במסגרת הקריירה המשפטית ולהקים משרד עצמאי. "קיבלתי החלטה לעזוב בחנוכה, אלא שירון לא היה אותו היום במשרד. הייתי כל כך נחוש להמשיך הלאה ולהתפתח שנסעתי אליו הביתה כדי להודיע לו שאני עוזב. הודיתי לו על התקופה היפה והעובדה שסייע לי להתפתח משפטית ומקצועית. הוא הבין אותי ואיחל לי בהצלחה. אנחנו בקשרים מצוינים עד היום ואני מעריך אותו מאוד".

אביעד, איזה מין עורך דין אתה?

"אני מגדיר את עצמי כעורך דין לוחם. במשפט הפלילי יש בסופו של דבר מפגש בין אדם חלש למערכת דורסנית וחסרת גבולות שהיא כל יכולה. כנגד הדורסנות הזו, אין דרך אחרת חוץ מלהילחם, כך בעיניי לפחות. תפיסת העולם שלי במקצוע היא שלא מעניין אותי מה הנאשם עשה, ואין זה משנה כלל אם הוא אשם או לא, הרי שהתפקיד שלי הוא תמיד 'להכניס אצבעות" בעיניים של התביעה. בסופו של יום, אם יהיה קשה להרשיע אשמים, יהיה קשה גם להרשיע את החפים מפשע. ברגע שאני עושה זאת, אני שומר במובן מסוים על הציבור כולו".

מהו "האני מאמין" שלך?

"אם יש משהו שלומדים במקצוע הזה הוא 'לא להאמין בעצמך עד יום מותך" (הללה הזקן, מתוך פרקי אבות). אני לומד שהליך פלילי הוא כמו תאונת דרכים. אתה יכול כל החיים שלך להיזהר שלא להגיע לשם, לחנך את ילדיך להימנע, אבל בסוף זה מפתיע אותך ודופק לך בדלת. המסקנה היא שגם אנשים טובים עושים מעשים רעים, ושפעמים רבות המשטרה והפרקליטות נוטות לייחס מעשים רעים לאנשים טובים, על אף שכלל לא עשו אותם. המערכת לא ערוכה להבחין בין אדם חף מפשע לאדם אשם. התוצאה היא שהמערכת מתייחסת לכולם כאל אשמים ומפעילה את מלוא כובד משקלה גם כלפי החפים מפשע. המטרה שלי היא להגן על האדם הקטן ולמנוע קיום עוולות כנגדו".

ספר לנו על תיק מוצלח שיצא לך לעסוק בו לאורך הקריירה המשפטית שלך?

"מדובר בתיק מפורסם של 'האתרוג' נגד אסי אבוטבול. אני מייצג במסגרת התיק משפחה שבנה נרצח בשנת 2000 על ידי 'האתרוג', אסיר שברח 3 פעמים מהכלא וכיום משמש כעד מדינה כנגד אבוטבול. הגשתי שתי עתירות לבג"ץ על מנת לפתוח את תיק החקירה מחדש, זאת לאחר עותק סרוק של התיק שהגיע אליי מידי גורם אנונימי. התיק נפתח מחדש לאחר 20 שנה שהיה סגור, זה דבר חסר תקדים. כרגע התיק נמצא במחלקת עררים בפרקליטות במדינה, אולם בעקבותיו הוצא צו איסור יציאה מהארץ כנגד 'האתרוג'. אני יכול להבטיח שצפויות עוד התפתחויות מאוד מעניינות בתיק הזה…".

יש לך איזה טיפ לתת לסטודנטים צעירים למשפטים שחולמים להיכנס לנעליים שלך יום אחד?

"פשוט לא לראות בעיניים. לפחד זו פריווילגיה שאדם שעוסק בתחום הפלילי פשוט לא יכול להרשות לעצמו. אני אומר – עופו על החלום שלכם וקחו אותו בשתי ידיים, לא להפסיק לחתור כל הדרך לניצחון".

שאלה אישית. מה הקטע עם הכיפה האדומה שעל הראש שלך?

"אנשים כל הזמן פונים אליי ואומרים לי בטח היית בצנחנים עם כיפה שכזו. אז נכון, הייתי בצנחנים, אבל זה ממש לא קשור. אני פשוט אוהב את הצבע הזה. חוץ מזה אני מרגיש הרבה יותר כזאב הרע, אבל מתאים לי שיחשבו שאני כיפה אדומה".

אז לאן מועדות פניו של עו"ד אביעד לנצ'נר?

"המטרה שלי היא לשנות באופן מהותי את כל תחום זכויות האדם במדינה. יש נטייה לאנשים לשייך את המונח זכויות אדם לשאלות פוליטיות כשהאמת היא שזכויות אדם זה כולנו. אני, אתה, השכן והחבר. כך שמתפקידו של עורך דין פלילי הוא לשמור עליי ועליך. זוהי תפיסת העולם שלי – לוודא שהמערכת הגדולה לא רומסת עד עפר את האדם הקטן. ברמה האישית זה אומר שאיפה להתפתח למשרד גדול יותר ותיקים הרבה יותר מורכבים. אני בדרך לשם ואין לי ספק שאני נמצא בכיוון הנכון".