בהמשך להחלטתו של היועמ"ש להעמיד לדין פלילי את הגב' נתניהו, ועל בסיס הליך גישור שהתקיים בהמלצת בית המשפט, התגבש הסדר טיעון בין התביעה הכללית לבין שרה נתניהו, אשר כלל הסכמות בשני עניינים: הראשון, התביעה הכללית תגיש נגד נתניהו כתב אישום מתוקן בנוסח עליו יסכימו הצדדים, נתניהו תודה לפני בית המשפט במיוחס לה בכתב האישום המתוקן ותורשע בדין. השני, הצדדים יעתרו במשותף לכך שבית המשפט יגזור על נתניהו עונש מוסכם הכולל קנס בסך 10,000 שקלים ופיצוי למדינה בסך 45,000 שקלים.

על פי כתב האישום המתוקן, ניצלה נתניהו במכוון את טעות הגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה, על מנת שהמדינה תישא בתשלומים עבור ארוחות מוכנות ממסעדות ושפים שהוזמנו למעון ראש הממשלה, כמו גם בשכרן של עובדות שהועסקו כמבשלות.

כך, כמתואר בכתב האישום, החל מחודש ספטמבר 2010 ועד לחודש מרץ 2013, קיבלה נתניהו עבורה ועבור בני משפחתה ואורחיהם, ארוחות מוכנות ושירותי שפים בשווי של כ-175,000 שקלים, ועל זה הורשעה.

מי ש"הצילו" הפעם את אשת רה"מ הם גורמי החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה, שהם בעלי המומחיות הרלוונטית להגשת תביעות מהסוג הנדון, והחזיקו בדעה חד משמעית כי אין מקום להגיש תביעה אזרחית נגד נתניהו בנסיבות העניין.

כל זאת, על אף חומרת מעשיה, קיומו של פסק דין מרשיע, החשיבות הרבה שמערכת אכיפת החוק מייחסת להגשתן של תביעות אזרחיות לשם הטבת נזקי המדינה וההגנה על האינטרס הציבורי, גם בהמשך להליכים פליליים. אל עמדה זו של הגורמים המקצועיים הצטרפו גם ממלא מקום פרקליט המדינה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי) והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים).

בין השיקולים הנוגעים להליך האזרחי הפוטנציאלי נשקלו השיקולים הבאים שנתניהו נדרשה כאמור במסגרת ההליך הפלילי לשאת בפיצוי לקופת המדינה בסך 45,000 שקלים ובכך בוצעה השבה, חלקית, של הכספים שנטלה והטבה חלקית של נזקה של המדינה. אמנם, נותר סך כספי שלא הושב לקופה הציבורית, ברם, לנוכח הערת כבוד נשיא בית משפט השלום, השופט אביטל חן, במסגרת גזר הדין בהליך הפלילי, לפיה לא ניתן להפריד בין הוצאות למטרות אירוח רשמי לבין הוצאות למטרות פרטיות, ספק אם במסגרת ההליך האזרחי יהא ניתן להשיב סכום זה במלואו או בחלקו. על כן, צפוי ההליך האזרחי להוליד – אם בכלל – תועלת מצומצמת למדינה.