כזכור, בעקבות מותו הטראגי של סמל ניר לובטון ז"ל, בינואר 2019 במהלך שירותו הצבאי, לאחר ניסיון לגייסו כמקור ליחידת מצ"ח באר שבע, נערכו תחקירים מקיפים לבירור נסיבות המוות, על-ידי שורה של גורמים, מן הצבא ומחוצה לו. מן התחקירים עלה, כי שניים מחוקרי היחידה, שהיו מעורבים בגיוסו, לא דיווחו כנדרש על מצבו הנפשי של המנוח, בעקבות ניסיון הגיוס, הגם שהדבר היה ידוע להם, בעקבות שיחה בין אחד החוקרים למנוח. זאת, בניגוד לחובה המעוגנת בפקודת מטכ"ל "טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית", ובניגוד להוראות המקצועיות של מצ"ח.

עוד התברר, כי ביום 7.1.2019, ימים אחדים לפני מותו, קיים רס"ן פרנקו ששימש בעת ההיא מפקד הבסיס שבו שירתו החוקרים, פגישת עבודה תקופתית עם גורמי המודיעין בבסיס, שבה השתתפו גם החוקרים, ובמסגרת זו שב והתריע לפני פקודיו כי "יש לעדכן אותו ואת קצין המודיעין של המרחב 'בכל ארוע חריג לגבי מקור/מועמד לגיוס, כוונות אובדניות, מקור שהוטרד מינית וכו', כל דבר חריג'". בעקבות הממצאים הללו, הוגש לבית הדין הצבאי המחוזי כתב אישום נגד החוקרים, בעבירות הנוגעות לאי-דיווח והסתרת מידע.

מכלל התחקירים שנעשו, לא עלה כל פגם בתפקודו ובהתנהלותו של רס"ן פרנקו. במסגרת התחקירים צוין, כי המשיב פעל באופן מקצועי ונחוש, כפי המצופה ממנו. לא זו אף זו: מאז קרות האירוע המצער, השלים המשיב את שירותו כמפקד בסיס באר שבע, ובחודש ספטמבר 2019, מונה לסגן מפקד מרחב דרום ומפקד ימ"ר מצ"ח דרום, וביצע את תפקידיו אלה בהצלחה רבה. בחודש ינואר 2020 אף נודע, כי ימ"ר מצ"ח דרום, שתחת פיקודו, נבחרה כיחידה המצטיינת של המשטרה הצבאית. זאת ועוד, ביום 19.5.2020 דורג המשיב על-ידי מפקדו, בדירוג א' – אופק רחוק, שהוא הגבוה ביותר בסולם הדירוג החיילי של המשטרה הצבאית. מפקדו אף בחר לעטרו בשבחים, וציין, בין השאר, את מקצועיותו וערכיותו, את יכולותיו הפיקודיות ומסירותו, ואת תרומתו הרבה ליחידה.

כ-16 חודשים לאחר מות המנוח, נמסר לרס"ן פרנקו כי עליו להתייצב לפגישה עם ראש אגף כוח אדם בצה"ל (אכ"א), וכי זו תֵערך למחרת היום. ואכן, המשיב התייצב כפי שנצטווה לפני ראש אכ"א, וזה מסר לו, כי הוא רואה בו אחראי ישיר למותו של המנוח, וכי היה באפשרותו למנוע את המוות. ראש אכ"א הוסיף, כי הוא אינו מקבל את עמדת הפרקליטות הצבאית, ואת מסקנת התחקירים הפיקודיים שנעשו במצ"ח, שבהם נקבע כי המשיב אינו אחראי למוות, וכי לא נמצא דופי בהתנהלותו. לטענת המשיב, במסגרת הפגישה הבהיר ראש אכ"א, כי ינקטו נגדו צעדים פיקודיים קשים, שבסופם ימצא עצמו מחוץ לצה"ל.

רס"ן פרנקו, הגיש על כך תביעה לבית המשפט המחוזי והשופטת ביטלה את החלטת ראש אכ"א והרמטכ"ל לאחר שקבעה כי היא נעדרת נימוק מספיק. הרמטכ"ל כוכבי הגיש על החלטה זו ערעור ובקשה לעיכוב פסק הדין.

כאמור כעת השופט סולברג דחה את בקשת הרמטכ"ל ולאחר שפנה גם למשפחת המנוח ואמר כי צערה איום ונורא, כתב כי מבלי להידרש לסיכויי הערעור, צודק רס"ן פרנקו בטענתו, כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון לקבל את העתירה, משמצא כי החלטת ראש אכ"א והרמטכ"ל נעדרת נימוק מספיק. הדברים נכונים בפרט, מקום שבו סותרת ההחלטה באופן חזיתי את כלל התחקירים שבוצעו עד אותו שלב, ואף אינה עולה בקנה אחד עם הנטען בתגובת הפצ"ר, במסגרת הליך הבג"ץ.

"מטעם זה, קשה להלום את טענת המערער, לפגיעה שתיגרם ל"תפיסת האחריות הפיקודית בצה"ל על כל המשתמע מכך", אם יקודם המשיב בינתיים. יש הגזמה רבה בטענה זו. גם אם נניח, לצורך הדיון, כי בהמשך, במסגרת הדיון בערעור, עשויות להתעורר שאלות רחבות היקף, אשר יכול שיביאו למסקנות החורגות מגדרי ההליך הפרטני, אין בקידומו של המשיב עתה, נוכח הנסיבות הקונקרטיות המתקיימות בו, כדי להשפיע על מסקנות אלה, אשר יופנו כלפי כולי עלמא, לעתיד לבוא. זאת בפרט, מקום שבו מן העבר האחר ניצב לפנינו מי שזכה בדין, עתירתו התקבלה, ובפיו טענות לנזק ממשי ומוחשי, אולי גם בלתי-הפיך. כאמור, המשיב טוען, כי אם יעוכב ביצוע פסק הדין, ולא ניתן יהיה לקדמו בתקופה הקרובה, משמעות הדבר היא כי קידומו יעצר למשך כשנה לפחות, ובהמשך עלול הדבר להביא לסיום שירותו הצבאי, בהגיעו לגיל 35, מאונס ולא מרצון", כתב השופט סולברג בהחלטתו.