מומחים על כתב האישום נגד ירין שרף: “אין הלימה בין טובת הציבור וטובת הקטין”

ד"ר יהונתן פיאמנטה מנהל מרכז "כרם": יש לשתף את הקטינים בקבלת ההחלטות כדי לסייע להם להשתקם. המשטרה והפרקליטות לא בהכרח מייצגים את טובת הנפגעים
הפגנה על כתב האישום המקל נגד ירין שחף, בשבוע שעבר | צילום: תומר נויברג, פלאש 90
הפגנה על כתב האישום המקל נגד ירין שחף | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

בימים האחרונים הרשתות החברתיות וכלי התקשורת עסוקים בשאלה מדוע הפרקליטות לא האשימה את ירין שרף בעבירת האינוס והסתפקה בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה, הטרדה מינית, תקיפה ואיומים ואספקת משקה משכר לקטינה בת 13 ששמה אסור בפרסום. בעוד שכולם עוסקים בשאלה המשפטית סביב כתב האישום, נדמה ששאלה מרכזית לא פחות  – שיקום הקורבן – נזנחה.

“המקרה הזה הוא יופי של דוגמה לתאונה חזיתית בין השפה המשפטית לשפה הטיפולית, כי בעוד שהשפה הטיפולית עוסקת ברגש ובחוויה של האדם, השפה המשפטית מדברת על עובדות. בשפה המשפטית השאלה היא מה אתה יכול להוכיח בבית משפט ואילו השפה הטיפולית לא תמיד תופסת את מושג הצדק במובן הזה, אלא במובן של חוויה אישית והאם התוקף קיבל את העונש שמגיע לו”, אומר לזצ ד”ר יהונתן פיאמנטה מנהל מרכז “כרם” מטעם עמותת יעדים לצפון ומשרד הרווחה העבודה והשירותים החברתיים וחוקר בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה.

חמישה עמודים בלבד מונה כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז תל-אביב נגד שרף, שנאשם בבעילה אסורה בהסכמה של קטינה במלונית לחולי קורונה שהוקמה על ידי משרד העבודה הרווחה, שאליה הופנו בני נוער ממעונות נעולים וצעירים ממסגרות חוץ ביתיות וחסרי עורף משפחתי. הביקורת שהופנתה כלפי הפרקליטות לא פסחה על מ”מ פרקליט המדינה, עמית איסמן, שקיים אתמול (ראשון) דיון דחוף בראשותו לגבי הפרשה שבו השתתפה פרקליטת מחוז ת”א (פלילי) אשרה גז-איזנשטיין אך לא ניתנה החלטה בנושא והדיון בתיק ממשיך.

עם זאת, כתב האישום מעלה תהיות רבות, שכן מצד אחד נכתב בו שהקטינה הזמינה את שרף לחדרה. מאידך, לפני ההזמנה שבוצעה על ידי הקטינה, כתב האישום מתאר מסכת של לחצים ואיומים מצידו של שרף, בין היתר, באמצעות הודעות טקסט וכן משקאות אלכוהוליים שהוא הציע לקטינה. שני הדברים, הזמנתו של שרף לחדר על ידי הקטינה והלחצים שהוא הפעיל עליה, לפי כתב האישום, מחדדים את השאלה האם הייתה כאן הסכמה של הקטינה ואם לא – מדוע הפרקליטות לא הגישה אישום בעבירת האינוס.

עו”ד ששי גז המתמחה במשפט הפלילי התייחס לכך ואמר לזצ: “הפרקליטות לא יוצאת מהסיפור הזה טוב, ואני מדבר על ההודעה של מ”מ פרקליט המדינה עמית איסמן שהוא הולך לבדוק את כתב האישום שוב. דברים כאלה צריכים להיבדק לא אחרי הגשת כתב האישום אלא לפני כן. הפרקליטות לא צריכה להיות מושפעת מדעת הקהל בנושא הזה. לעצם העניין, אם באמת היו שם איומים מצידו של שרף אז לא צריך להיות גאון משפטי בשביל להבין שמדובר באונס. זה ברור שמי שמביט מבחוץ על הסיפור חושב ישר שיש כאן אי הסכמה כי מדובר בקטינה, אבל כנראה שלא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין הלחצים ומה ששרף אמר לה ולכן האישום הוא על בעילה אסורה בהסכמה”.

צריך להפריד בין החלמת הנפגעים לבין הנקמה בפוגע

פיאמנטה מסביר שעיקר הבעיה בטיפול בתיקים פליליים בעבירות מין נגד קטינים נובע מכך שאף אחד לא “מתרגם” את השפה המשפטית לקורבן ולהורים שלו, לדבריו: “בסוף יש שם ילדה שנתנה את כל הלב שלה וסיפרה הכול בחקירה, ובסוף מגישים כתב אישום על עבירות אחרות, והשאלה היא האם מישהו תיווך לה את הפער הזה? האם מישהו הסביר לה למה מגישים כתב אישום על עבירה של בעילה אסורה בהסכמה ולא על אונס?”

איך באמת עושים את התיווך הזה? מה אתה עושה בתור מי שמלווה אותם?

“אני אומר לילדים שאני מלווה שהמשימה שלנו היא להצליח לעשות הפרדה בין ההחלמה שלהם לבין הנקמה בפוגע. זה לא משרת אותם כי אלה שני מגרשים שונים. מה שקורה בבית משפט זה דבר אחד ואיך שהקטין או הקטינה ימשיכו אחר כך בחייהם זה סיפור אחר לגמרי וצריך להבין ששני הסיפורים – המשפטי והאישי יכולים לחיות אחד עם השני”.

אתה נמצא בקשר עם המשטרה והפרקליטות?

“כן. אני רוצה לתת לך דוגמאות לפער בין מה שלפעמים הקטינים מבינים ממה שנאמר להם ע”י גורמי אכיפת החוק, המשטרה והפרקליטות לבין איך שהקטינים הבינו את זה. קח לדוגמה ילד שאומרים לו שהפוגע יהיה נתון במעצר בית. הקטין מדמיין שיש שוטרים מול הבית של הפוגע, כי זה מבחינתו מעצר כמו כלא ואחר כך שהוא מגלה שזה לא ככה הוא מרגיש פחות בטוח, או מקרה אחר שהיה לי שבו התיק נפל בגלל שהחוקר שאל את הקטין שנפגע בעבירת מין האם התוקף חדר עד הסוף, והילד ענה שלא בגלל שהוא חשב שעד הסוף זה עד הבטן והתיק נפל על זה”.

אז מה באמת חסר בסופו של דבר?

“חסר שיתוף אמיתי בין המשטרה והפרקליטות לבין הקטינים. צריך לשתף אותם באמת בקבלת החלטות, זה אומר שצריך להציג בפני הקורבן את כל המידע האמיתי, עם היתרונות והחסרונות. מספיק שפרקליטה אומרת לנערה בואי תעשי מאמץ אחרון להעיד ובזכותך לא יפגעו אחרים. בעיניה של הפרקליטה היא עושה את הכי טוב שיש וזה משרת את הציבור אבל לאו דווקא את הילדה”.

וזה כי הפרקליטות לא מייצגת את הנפגעים אלא את המדינה?

“התובנה הזאת היא משהו שכל כך הרבה נפגעים לא מבינים, הם חושבים שמדובר בפרקליט שלהם. אני יכול לתת לך אין סוף דוגמאות שפרקליטים אמרו לי: ‘למה צריך אותך בתור גורם מלווה ומטפל, אני מייצגת את טובת הקטינה’. הם לא מבינים עד כמה זה לא נכון. בעיני הפרקליטות יש הלימה בין טובת הציבור לטובת הקטין אבל לא תמיד זה נכון. וההפרדה הזאת לא נעשית בגלל שהם לא מבינים במשפט, ההיפך בגלל שהם מבינים במשפט זה נעשה וזה הפער בין השפה הטיפולית למשפטית שדיברנו עליו”.

עו”ד דוד ניר שמייצג את ירין שרף מסר לזצ: “כמו שאמרתי לא מדובר באונס אלא ביחסי מין בין נערים בהסכמה והאמת יצאה לאור”.

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
מומחים על כתב האישום נגד ירין שרף: "אין הלימה בין טובת הציבור וטובת הקטין" מומחים על כתב האישום נגד ירין שרף: "אין הלימה בין טובת הציבור וטובת הקטין"
נגישות