הוועדה לבחירת דיינים: זה משפיע על החיים של כולנו

לשכת עו"ד בוחרת את נציגיה לוועדה לבחירת דיינים, על רקע מאבק בין הצד השמרני-חרדי לצד הדתי-לאומי המתון יותר. על הכף: האם יהיה קשה יותר לקבל גט
בית דין רבני | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
בית דין רבני | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בעבור הציבור הלא-דתי, בחירת דיינים לבתי הדין הרבניים נראית אולי כמשהו שאינו רלוונטי לחייהם, אולם אינספור סיפורים קשים של תיקי גירושין שמגיעים לבית הדין הזה, הם עדות לכך שכמו כל גוף שיפוטי בישראל, גם בית הדין הרבני משפיע על כולנו. בימים אלה צריכה לשכת עורכי הדין לשלוח את נציגיה לוועדה שממנה את הדיינים. דיינים שאיתם שוחחנו הביעו חשש מבחירה של נציגים מטעם הלשכה שיתמכו בתורם בבחירת דיינים שמחמירים בפסיקת הלכה ובמתן גט לנשים כולל במקרים בהם הייתה אלימות במשפחה.

הוועדה לבחירת דיינים מורכבת מאחד-עשר חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל (הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו), שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול (הרב יעקב זמיר והרב אברהם שינדלר), שני שרים מטעם הממשלה ושני חברי כנסת (שצריכים להיבחר בכנסת הבאה מחדש), טוענת רבנית ושני נציגי לשכת עו”ד שיבחרו כאמור.

המתמודדים לתפקיד בלשכת עורכי הדין נעים בין הליברלים יותר, לבין המחמירים בפסיקות הלכה. ביניהן ניתן למצוא את עו”ד יעל דולב שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד גרוס, קליינהנדלר, חודק, הלוי גרינברג שנהב ושות’, ומי שנחשבת מקורבת למפלגת הבית היהודי – המפד”ל לשעבר. כמוה מתמודד גם עו”ד יצחק (יצי) גורדון – יו”ר ומזכיר איגוד המשפטנים בהסתדרות, חובש כיפה סרוגה שנחשב למזוהה עם הזרמים היותר ליברלים בציונות הדתית. עו”ד רן דרזי שמזוהה עם ראש הלשכה לשעבר דורון ברזילי גם הוא במועמדים, ועו”ד לאה דורפמן שעובדת במשרד עו”ד יוסף ויצמן, מועמדת שמזוהה עם נציגי מפלגת יהדות התורה, ומי שנחשבת לנציגה השמרנית ביותר.

גורמים בתוך הלשכה מספרים כי בעוד שיעל דולב תיבחר בסבירות גבוהה, על המקום השני בוועדה יאבקו יצי גורדון ולאה דורפמן, בקרב שלמעשה יהיה מאבק בין הקולות הליברלים לקולות השמרנים בלשכה. יש לציין כי דורפמן זוכה לתמיכתו של ראש הלשכה אבי חימי, דבר שמעניק לה יתרון ברור במרוץ לוועדה.

דיין בבתי הדין הרבניים שדיבר עם זצ בעילום שם הסביר: “אם יוסי ויצמן יצליח להכניס משהו מטעמו, הגוש החרדי בתוך הוועדה, שמונה גם ככה לפחות ארבעה חברים (שני הרבנים הראשיים ושני הדיינים שהם חרדים) ותוסיף לזה עוד ח”כ חרדי לפחות, לבתי הדין יתמנו בעיקר דיינים שהם מחמירים – ולרוב הציבור הישראלי זה לא מתאים”.

ולמה זה נורא אם יהיה שם רוב חרדי?

“זה לא נורא בגלל שהם חרדים אלא בגלל שחלק מהם, אלה שנמנים על הזרם הליטאי, מגיעים מבתי מדרש שבהם מחמירים מאד בכל מה שקשור לעילות גירושין ומתן גט, וזה יכול להעמיד בני זוג במצב קשה מאד אם הדיין לא קשוב ולא מכיר מספיק את הלך הרוח בחברה הישראלית”.

לגבי סוגיות של אלימות במשפחה אמר לנו דיין בבית הדין שביקש להישאר גם הוא בעילום שם: “היה מקרה של סרבן גט שהצמיד לאשתו אקדח לרקה ולא הסכים לתת לה גט, ובית הדין לא הסכים להכריח אותו לתת גט בגלל שהבעל כביכול ‘עשה תשובה’. ישבו שם בהרכב בעיקר שני דיינים ליטאים. אחרי שהתיק היה תקוע ארבע שנים הוא הועבר להרכב אחר שישב בו אב בית דין ש”סניק ועוד אחד מהציונות הדתית אך השלילי היה ליטאי. הש”סניק והסרוג שחררו את האישה והליטאי המשיך להתעקש, ככה שבלעדיהם האישה הייתה תקועה עד היום עם בעל שהצמיד לה אקדח לרקה. לכן כל הנושא של בחירת דיינים הוא דיני נפשות ממש”.

בהנהלת בתי הדין הרבניים מסרו לזצ כי בישראל יש כיום כ-250 עגונות, כאשר אגף העגונות פותר כ-180 מהמקרים בשנה. לגבי מסורבות גט, בהנהלת בתי הדין הרבניים אמרו כי מדובר “בהגדרה פלואידית, משום שברגע שיש מחלוקת בין בני הזוג מתעוררת השאלה ממתי מתחילים למנות את התקופה שבה האישה נחשבת למסורבת גט”.

בהנהלת בתי הדין נמצאים במחלוקת על הנתונים עם ארגוני הנשים, שם טוענים כי יש למנות את הרגע שבו אישה מסורבת גט בכל מקרה שבו הגט לא ניתן ומהווה פתח לסחטנות על ידי הבעל. יש לציין כי כיום יש גם תופעה הפוכה, שבה גברים הופכים להיות גם הם שבויים בידי נשים סרבניות גט.

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
הוועדה לבחירת דיינים: זה משפיע על החיים של כולנו הוועדה לבחירת דיינים: זה משפיע על החיים של כולנו
נגישות