השופט בדימוס, דוד רוזן. ימצא מדוע מח"ש בחרה שלא לחקור?
"הדעה הרווחת בקרב סניגורים, ולא רק בקרבם, היא כי כמעט בכל אירוע בו מואשם אזרח בתקיפת שוטר, נחבא אירוע מקביל של תקיפת אזרח על-ידי אותו שוטר. המתואר לעיל מתיישב, לכאורה, עם דברים אלה". את המשפט הנוקב הזה, שמשמעותו היא שעבירת תקיפת השוטרים הפכה לכלי בידי המשטרה כדי לטשטש אירועים של אלימות משטרתית כלפי אזרחים, לא כתב אזרח שהשתתף בהפגנות, וגם לא פרקליט התובע נזיקית את המדינה בשם נפגע כלשהו – את המשפט הזה כתב נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, בהחלטה רשמית שפרסם.
השופט רוזן החליט כי על המשטרה לבדוק מדוע צעיר נחקר לאחר שהגיע ביוזמתו להגיש תלונה נגד שוטר שתקף אותו. הסנגור של הצעיר התלונן לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נגד מח"ש, שסגרה את התיק נגד שוטר שפעל באלימות נגד הלקוח שלו. לטענת הסניגור, מחומר החקירה עלה כי לאחר תקיפתו כנטען של המתלונן, החליט קצין משטרה לשחררו, ללא תנאים וללא חקירה, בשעות אחר הצהריים. כעבור כמה שעות, בערב, הגיע הצעיר לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה על תקיפה מצד שוטר, ותוך זמן קצר הפך ממתלונן לחשוד בתקיפת שוטר בעצמו.
המתלונן, אזרח ללא עבר פלילי, לא הופנה למח"ש כנדרש על פי חוק, אלא הובא לחדר החקירות ונחקר שם על העבירה-לכאורה. בהתאם לסמכותו על-פי חוק, המליץ השופט רוזן בפני המשנה לפרקליט המדינה, לשקול את העמקת הבדיקה בעניין נסיבות הפתיחה בחקירה באזהרה של המתלונן וחקירתו בפועל. באשר לתיק שנחקר במח"ש ונסגר, החליט רוזן לא להתערב בהחלטה.
את ההחלטה העביר נציב התלונות גם למפכ"ל, תוך שהוא מדגיש כי הנזק לארגון אינו רק בפגיעה המסתמנת בזכויותיו של האזרח המתלונן. "גדולה מזו", הסביר השופט רוזן, "העובדה כי השוטרים בתחנת המשטרה, במקום הפניית המתלונן למח"ש, כנדרש על-פי חוק, פתחו בחקירה נגדו (הצעיר – ל.ב), משמשת כלי ניגוח בידי המלעיזים וחורשי הרעה נגד המשטרה המגנה כביכול על חוטאים מקרבה, דהיינו, שוטרים התוקפים אזרחים ללא סיבה".
